"המחיר עולה - וחברת החשמל תוסיף 30 מיליון שקל למימון העובדים" – כך זעקה בתחילת השבוע הכותרת ב"הארץ". על פי הידיעה, בעקבות הזינוק בתעריפי החשמל, החברה הגדילה את ההטבה לעובדיה ב-221 שקל לחודש, לסכום של 885 שקל בחודש.
קבוצת "הארץ" מתמידה, מאז משפחת שוקן רכשה את השליטה בה, לנהל מלחמה עקבית נגד השכירים בכלל, והאיגודים המקצועיים שלהם ובראשן ההסתדרות בפרט. ייתכן כי ההתנגדות העקבית לכל התארגנות עובדים מוטמעת בגנים העוברים בתורשה של בעלי הקבוצה. ייתכן כי זו תגובה של כל בעל רכוש הרוצה למקסם ככל האפשר את רווחיו, על חשבון שכר הוגן לעובדיו. בימינו אפילו נשיא התעשיינים פועל בשיתוף פעולה עם ההסתדרות, ורק קבוצת "הארץ" ממשיכה, כדינוזאור שאינו קולט כי זמנו עבר, להתנהל כמו במאות הקודמות.
"הארץ" ידוע בעמדות הליברליות והמתקדמות שהוא מציג בתחומים רבים אחרים של המציאות, אלה שאינם נוגעים במאזני הקבוצה, אבל שומר על העמדה החשוכה של מלחמה בעובדים. מבחינה זו העיתון מזכיר חלק ניכר בציבור הנקרא ליברלי, זה המתנגד בהתלהבות לכל דיכוי או כיבוש בדרום סודן או סוריה, אך מתעלם ממה שקורה בשטחים הכבושים שלו.
זכות לגיטימית של העובדים
ההתמקדות בהטבה של עובדי חברת החשמל, שמקבלים חשמל חינם בכמות מוגבלת, היא אירונית – גם "הארץ" עושה דבר דומה. עיתונאי הקבוצה, כמו כותב הידיעה המצוטטת למעלה, קיבלו במשך שנים ארוכות ללא תשלום את עיתוני הקבוצה, כל עוד עבדו בה. מה ההבדל בין קבלת חשמל חינם בחברת החשמל לקבלת עיתון חינם בקבוצת "הארץ"? בשני המקרים, ההטבות לעובדים באות מרווחי המעסיק, הגובה תשלום ממנויים שבויים הנאלצים לשלם את התעריפים העולים, אם רצונם בחשמל או ביומון המסוים.
זו זכות לגיטימית של העובדים לדרוש ולקבל מהמעביד הטבות, בנוסף לשכר העבודה והתשלומים הקבועים בחוק לביטוח לאומי ופנסיה. עובדים רבים מקבלים ארוחות על חשבון המעביד, הסעות לעבודה וממנה ועוד. אפשר לשאול למה "הארץ" לא מפגינה אותה התלהבות במאבק נגד הטבות החינם של חברי הכנסת ושרי הממשלה, כמו ביטוח בריאות, נסיעות חינם והטבות רבות אחרות, שכולן ממומנות על ידי אותו ציבור שבוי המממן גם את החשמל ועיתוני החינם של העובדים.
>> הטור הקודם שלי: מה קודם, נתניהו, בחירות או תקיפה באירן?
>> בניכוי נתניהו, מצבנו הכלכלי ממש סבבה
יגאל לביב הוא עורך האתר חדשות האנרגיה