כיום, במדינת ישראל של שנות ה-2000, לימודי האמנות בבתי הספר והלימודים לבגרות באמנות כוללים היסטוריה רחבה וענפה של אמנים, עם מעט מאוד נשים אמניות. הסיבה למעשה איננה הדרת נשים מכוונת, אלא סיבה היסטורית תמימה שמלווה אותנו לאורך כל השנים ואיש לא משנה אותה. כל סטודנט/ית שמוכשר/ת להיות מורה, לומד/ת את תולדות האמנות באופן חסר ומעוות, וכך גם מעביר את שלמד/ה הלאה. איך למעשה יוכלו כל אותם/ן מורים ומורות ללמד את היסטוריית האמנות במלואה, כאשר הם/ן בעצמם/ן לומדים/ות את תולדות האמנות של הגברים בלבד? כאשר הספרות המקצועית מפרטת את גיבורי האמנות ללא הנשים? כאשר הם/ן לומדים ממורים/ות שאינם/ן מכירים/ות דבר וחצי דבר על היסטוריית אמנות הנשים?
אין ספק שדרוש שינוי. עד כה, תיקון המעוות נעשה באופן חלקי על ידי לימוד אמנות הנשים בשיעורי בחירה בלבד, כך שלימוד הנושא התרחש רק בעקבות מודעות קודמת של הסטודנט/ית להיעדרו ולמשמעותו. הנשים הנעדרות המשיכו להיות דוממות ולא הפכו לחלק אינטגראלי מחומרי הלימוד.
מכאן, נובע הצורך הגדול לבצע מהפך משמעותי. בשנה האחרונה הוקם "סלון המסורבות" במחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים, המשלב לצד לימוד אמנים קאנוניים קורס חלוצי המציג באופן מגדרי-ביקורתי את תולדות האמנות, ומעניק את האינפורמציה החסרה על כל אותן נשים אמנויות שהוצאו מדפי ההיסטוריה.
למעשה, יש להעלות בפני משרד החינוך את הצורך לשינוי תכנית הלימוד לאמנות בכלל ולבחינת הבגרות באמנות בפרט באופן שבו תיעלם נקודת העיוורון כלפי נשים אמניות בהיסטוריית האמנות. המחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים מבינה את החשיבות, ובשל כך מכניסה את אמנות הנשים כחלק בלתי נפרד מלימודי החובה של תולדות האמנות.
אמניות מובילות מהמאה ה-16, ששמן נשמט מדפי ההיסטוריה וחזר לספרות מקצועית דרך מחקר פמיניסטי משנות ה-70 ואילך, נלמדות כשיעור חובה באמנות ולא כחלק משיעורי בחירה במגדר.
השאיפה שלנו היא לחשוף את האוכלוסייה, עוד כתלמידים בבתי הספר דרך האקדמיה ועד בכלל, לכל אותן אמניות שנדחקו אל "סלון המסורבות". לא יתכן שנמשיך להדיר את הנשים מהיסטוריית האמנות ובכך נשעתק את תפיסת האמנות באופן חלקי ומעוות.
יום המאבק בהדרת נשים הינו הזדמנויות חשובה במיוחד להעלות לסדר היום את הדרת הנשים גם בנושאים שאינם פוליטיים באופן ישיר, אלא דווקא בתחומים אחרים, כמו האמנות, המהווה חלק ניכר מהתרבות וכמובן משפיעה ומושפעת מהערכים עליהם גדל הנוער של היום.
ד"ר הדרה שפלן-קצב היא ראש המחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים