החודש הזה יהיה קצת שונה, אני מניח. יש את פסח, שמעבר למתנות לחג, גם צריך לנוח קצת, ומנוחה בארץ הקודש היא לא כל כך זולה. מצפה לטלפון כבר בראשון למאי. עליזה אולי תצרף גם ברכה, החודש אני אהיה בן 30.
כשאני עובר על רשימת ההוצאות החודשית שלי אני קצת מתבאס. אם כבר מינוס הייתי יכול לחיות יותר טוב. אבל מה לעשות, לנסוע באוטובוסים זאת כבר לא חוויה כל כך זולה אחרי העלייה האחרונה במחירים (לא שלפני זה היה זול). כמעט בכל פעם שאני עולה על האוטובוס אני נזכר איך שכשהייתי ילד נסיעה בין נס ציונה לרחובות הייתה עולה לי 5 שקלים.
לרשימת ההוצאות שלי הייתי יותר משמח להוסיף חופשה ובלי להתבייש להגיד את זה – חופשה בישראל! אבל מה לעשות, בפעם האחרונה שזכיתי לצאת לחופשה אמיתית היא הייתה לפני שלוש שנים. חשבתי לנפוש בישראל, אבל איכשהו לטוס ליוון הרבה יותר זול, במיוחד שמסתכלים על מחירי המלונות הנסיעות והאטרקציות.
הייתי גם שמח שהחשבונות השוטפים של השכר דירה, הארנונה, החשמל והמים, הרופא שיניים, העמלות לבנק ואפילו מס ההכנסה ירדו, הייתי בכיף מחליף אותם באיזה קורס או אפילו מחשב חדש שיחליף את הגרוטאה שיושבת לי בסלון בשמונה השנים האחרונות.
כמו זכייה במפעל הפיס
אני לא עצלן, אני עובד כל חיי הבוגרים, התקופה הכי ארוכה שהייתי בלי עבודה הייתה חודשיים (אני יודע שאני בר מזל), ואני לא נוטה להתלונן אבל תמיד היה קשה לי להבין לאן הכסף שלי הולך. על פי פרסומים שונים ומחקרים שנעשו הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים עולה למדינת ישראל כ-9 מיליארד דולר כל שנה, הסכום הזה הוא גם 1,175 דולר כל אחד ואחת מאיתנו מוציאים על הסכסוך.
מדובר ה-4,200 שקלים בשנה., זה אמנם לא סכום של זכיה במפעל הפיס אבל בהחלט סכום שהיה עוזר להרגיע את עליזה מהבנק. סכום שצריך להיות מושקע בתשתיות, בתחבורה ציבורית, בחינוך, בהכשרות תעסוקתיות והרשימה ארוכה מאוד. במחשבה שנייה זה כן סכום ששווה זכיה במפעל הפיס – עם הסכום הזה היה אפשר לממן תואר ראשון מלא ובחינם לכל הסטודנטים בארץ, לבנות רכבת קלה בגוש דן, להרחיב למלואו את סל התרופות, לתת סיוע מלא לניצולי השואה ועוד להישאר עם עודף. לא רק זה, אם הסכסוך יסתיים התיירות בארץ צפייה לגדול ב-100 אחוז, והמסים ירדו, ואז כולנו נוכל לנפוש בארץ ישראל.
אז עד שהטלפון הבא מעליזה יגיע אני מתכוון לעשות הכול לקדם ולתמוך במשא ומתן. הקמפיין שיצאנו איתו היום בתנועת קול אחד, נועד להזכיר לכולנו, שהסכסוך משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו, כל יום. אני רוצה שהפוליטיקאים ידעו, שכשהם נושאים ונותנים, הם לא עושים את זה רק בשביל "עתיד המדינה" או "עתיד ילדנו", זה משפיע גם עליי, האזרח הקטן, כל יום.