אין תמונה
הפרחים היפים באי התנועה שווים את התאונות?
עזבו אתכם מיומן או מזיכרון פנומנאלי. הצצה קטנה למה שמתרחש בשכונה שלי מגלה כמעט את כל מה שצריך: דחפורים מסדרים צינורות מים חדשים , משאיות משאירות שובל של אבק בדרך להרחבת המדרכה ועובדים עם כיסויים זוהרים מטפלים בצמחיה. אני יורד למטה ומניע את האופנוע לקראת עוד יום עבודה, מרים את הראש למעלה ורואה שלט עם פרצוף מחייך שמבטיח לעשות עבורי את הדבר הגדול הבא. כי אם עוד לא הבנתי אז כדאי שאפנים את זה מהר: חבוב, זו שנת בחירות השנה.

אני מנסה לפלס את דרכי בצוואר הבקבוק שנוצר ביציאה מהפרבר הכבר מזמן לא שקט שלנו ונעצר בחריקה. שובל מים מרשים על הכביש כמעט גרם להחלקה אלגנטית. וזה כמו שאומרים עוד המקרה הקל. הגנן על פס הירק שמפריד בין הנתיבים מחייך אלי במבט מתנצל שכאילו אומר "זה לא אתה. זה אני. רק רציתי להשקות את הפרחים והתפלק לי. בדיוק כמו לפני דקה".

להזמין את הכביש ל-HAPPY HOUR

אני מניח שאני לא היחידי שכמעט יכול לשוט בשלוליות האלו, או לאבד את השליטה. מכונית שעוברת ו"חוטפת" מתז שכזה לא תראה ילדים שרצים כאילו אין מחר (והם קיימים שם. אתם יודעים) ורוכבי אופנועים, קלים וכבדים, ימצאו את עצמם מרוחים על הרצפה. וכל זה בשביל מה? בשביל פרחים שממילא יפרדו מעולמנו בקרוב, כי את המים שהיו מיועדים להם הכביש גומע בשמחה.

"אל תשאל מה העירייה יכולה לעשות עבורך. תשאל מה אתה יכול לעשות בשבילה". אז הנה אני זורק לכם כדור. או יותר נכון משטח. אבל לא נתחשבן בקטנות. עליי. תחשבו בגדול. עשור קדימה. גננים לא יזמינו ל-HAPPY HOUR את הכבישים ובמקום דשא שמנסה לצמוח ועל הדרך מעלה את מחיר הארנונה שלי ושלכם (מים, מים מים) תוכלו להביט במרבד דשא ירוק ואחיד. בשתי מילים: דשא סינטטי. ובעשרים מילים: חסכוני, לא דורש בייביסיטר צמוד, אסתטי בכל עונות השנה ומחזיק מעמד כמו גדול עד לחגיגות בת המצווה (שלו. לא שלכם). אגב, יש עיריות בארץ, כמו למשל זו של רמת גן, שהבינו כבר שמדובר בפתרון מהיר, קל ליישום ושעושה לתושבים שלהם רק טוב.

וקטנה אחת למחשבה לפני שניפרד כל איש לדרכו. הסטטיסטיקות מראות שרוב תאונות הדרכים מתרחשות דווקא ליד הבית. ברגע הזה של חוסר תשומת לב או שליטה. שפריץ של מים ממש, אבל ממש לא שווה את זה.

גיא סער הוא מנכ"ל חברת פשוט ירוק, המתמחה בפיתוח, ייבוא והתקנה של דשא סינטטי