בשבוע שעבר פורסם סקר חדשות 12 שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע ובו הרשימה המשותפת קיבלה 10 מנדטים - ולמעשה איבדה שליש מכוחה לעומת הבחירות האחרונות. אם המגמה הזו תתממש, פירוש הדבר שיותר מ-180 אלף איש שהצביעו בפעם הקודמת לרשימה המשותפת ינטשו אותה בבחירות הבאות. איך הגיעה המפלגה למצב הזה? בשביל לענות על השאלה הזו צריך לחזור לאפריל 2019.
אז, במערכת הבחירות שלא ידענו שבעקבותיה יגיעו שלוש נוספות בתוך שנתיים, המפלגות הערביות רצו בנפרד והשיגו יחד 10 מנדטים. שיעור ההצבעה במגזר העברי היה בשפל ולא הגיע אפילו ל-50% הצבעה. למזלם של הח"כים מהמפלגות הערביות, הם קיבלו הזדמנות להתארגן מחדש, להתחבר שוב, להבטיח הבטחות ולנהל קמפיינים נכונים לציבור המצביעים שלהם. בנוסף כשאין אף מפלגה שמהווה אלטרנטיבה לקול הערבי, המשותפת התחזקה ותפחה עד שיא כוח של 15 מנדטים. אבל עוד גורם חשוב סייע לה בצמיחה הזו: בין מערכות בחירות, כשלא קמה ממשלה, הרשימה המשותפת נשארה עם הבטחות ומילים, בלי הצורך לפרוע אותן באמצעות מעשים.
אך זה נגמר כשקמה ממשלת אחדות, ולמרות הרצון העז בציבור הערבי לעבור לעמדת השפעה ולשנות גישה פוליטית, הרשימה המשותפת שוב מצאה את עצמה בספסלים האחוריים של האופוזיציה, ובאותם חודשים מעטים שבהם נבחנה במעשים היא נחלה כישלון.
האלימות והפשיעה שלטו ברחוב הערבי והובילו לשיא במספר הנרצחים בשנת 2020. החברה הערבית ספגה מכה קשה בקורונה והפערים הסוציו-אקונומיים רק הלכו והרחיבו. להסכמי השלום עם מדינות ערב שהעניקו לכל אזרח דובר ערבית הזדמנות עסקית ותיירותית במרחק טיסה, הרשימה המשותפת התנגדה.
לאחר שהציבור הערבי יצא בהמוניו ונתן אמון גדול בנציגיו, הוא הבין שהדרך הזו לא מביאה תוצאות ונדרש שינוי פוליטי – וזה מה שאנחנו רואים בסקרי דעת הקהל האחרונים. חבר הכנסת מנסור עבאס היה הראשון לזהות ולהבין שצריך לשים את ערביי ישראל לפני הכל. אין יותר שייכות למחנה פוליטי, אין יותר פסילות. יש אינטרסים וצורך בשותפות.
הלך הרוח החדש הביא איתו משב רוח רענן והזדמנויות שבעבר הלא רחוק היו לא הגיוניות בעליל. פתאום כולם מחזרים אחרי הקול הערבי, מימין ומשמאל. פתאום הציבור הערבי הוא חלק אינטגרלי במשחק הפוליטי, וביכולתו להיות מכריע ושובר שוויון.
אבל הציבור הערבי חכם, והמפלגות שנלחמות עכשיו על הקול שלו צריכות להוכיח רצינות במעשים - שריון נציג ערבי במקום ריאלי, הצגת תוכניות מפורטות ומענה לבעיות הבוערות במגזר הערבי ובראשן האלימות והפשיעה. עליהן לפנות באופן ממוקדם לערבים ולנהל קמפיין העברית ובגובה העיניים, ובעיקר להושיט יד לשותפות מתוך קבלה אמיתית ורצון לבנות גשר ולגשר על פערים.
בשנת 2020 ראינו את השותפות, כשרופאים ואנשי צוות יהודים וערבים שיתפו פעולה בבתי החולים. בשנת 2021 יש הזדמנות לראות את השותפות גם בכנסת. זה הזמן לאלטרנטיבה אמיתית לקול הערבי.
הכותב הוא פעיל חברתי במגזר הערבי ומנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה"