היחס לבעלי-חיים הפך בשנים האחרונות לסוגיה יותר ויותר מרכזית בשיח הציבורי – גם ובעיקר עם עליית הפופולריות של התנועה הטבעונית, אבל לא רק: גם בקרב מי שאינם טבעונים יש הכרה הולכת וגוברת בבעיות המוסריות שנובעות מהאופן בו נוהגים לנצל בעלי-חיים. העניין הגובר ברווחת בעלי-החיים מתבטא גם בכך שבבחירות לכנסת הזו, ניתן לראות התייחסות רצינית יותר מאי-פעם של המועמדים לכנסת לסוגיות של רווחת בעלי-חיים. לראשונה אי-פעם שתי מפלגות – מרצ והמחנה הציוני - ערכו במסגרת מסע הבחירות שלהן כנסים המתמקדים בזכויות בעלי-חיים. עבור בוחרים רבים שמתלבטים בין כמה מפלגות, העשייה של המועמדים בתחום הגנת בעלי-חיים יכולה להוות שיקול משמעותי.
המפלגה הבולטת ביותר בהתייחסות רצינית לרווחת בעלי-חיים היא מרצ – אותה מפלגה שיזמה במקור, לפני כעשרים שנים, את חוק צער בעלי-חיים. יוזם החוק היה אחד ממייסדי המפלגה, אברהם פורז, שגם היה מראשוני הצמחונים בכנסת, שנים רבות לפני שצמחונות וטבעונות הפכו להיות פופולריות. מצע מרצ כולל סעיף נרחב המציע רפורמות לטובת בעלי-חיים, בין השאר, איסור על סחר בפרוות, איסור על ציד ואיסור על סחר בכבד של אווזים וברווזים שעברו פיטום בכפייה (פיטום כפוי של אווזים וברווזים נאסר כבר לפני כעשור, אבל עדיין מתאפשר יבוא לארץ של כבד מפוטם ממדינות בהן הפיטום עדיין חוקי), והוצאת סמכויות הטיפול בחוק צער בעלי-חיים מידי משרק החקלאות (הצעה חשובה, מאחר ומשרד החקלאות, המקורב ביותר לתעשיות המזון מהחי, הוא גם זה הנגוע ביותר בניגוד אינטרסים לאכיפת החוק). יו"ר המפלגה, זהבה גלאון, הייתה בעבר מהפעילות הבולטות בכנסת נגד ניצול של חיות-בר בקרקסים. בכנסת הנוכחית, התבלטה בפעילותה ח"כ תמר זנדברג ממרצ, שאף הייתה לח"כ הראשונה בכנסת אי-פעם להפוך לטבעונית, לאחר שהשתתפה בפרוייקט "אתגר 22+" של עמותת אנונימוס, המציע היכרות עם טבעונות. זנדברג אף פעלה להכנסת מנות טבעוניות למזנון הכנסת. שני מועמדים בולטים נוספים של מרצ – מוסי רז ואבי דבוש – אף הם טבעונים, אם כי המקומות שלהם ברשימה – השישי והשמיני – פחות ריאליים לפי הסקרים האחרונים.
המצטיינים: חנין, ארדן וכבל, המאכזבים: שמיר ולפיד
גם מצע המחנה הציוני כולל התייחסות רצינית לרווחת בעלי-החיים, וגם בה יש לא מעט מועמדים שהוכיחו את עצמם כמחויבים לנושא, בפרט עמיר פרץ, שבתפקידו כשר להגנת הסביבה פעל לקידום הצעת חוק שתרחיב באופן ניכר את ההגנה על חיות-בר – ובפרט, תאסור על ציד של חיות בתור "ספורט". במידה וההצעה תעבור, תהיה לה משמעות תקדימית חשובה – היא תהפוך את ישראל להיות המדינה הראשונה בעולם שאוסרת על הרג בעלי-חיים למטרות שעשוע.
עוד בולטים לטובה ברשימה – איתן כבל, שעמד בראש השדולה לזכויות בעלי-חיים בכנסת וקידם כמה הצעות חוק חשובות, וציפי לבני, צמחונית ותיקה מטעמי מצפון. מנגד, יש מקום לציין לרעה את מספר 15 ברשימה, דני עטר, שפעל בניסיון לקדם מירוצי סוסים בישראל.
ברשימה המשותפת, יש להזכיר את פעילותו הרבה של ח"כ דב חנין, שעמד מאחורי חלק גדול מהצעות החוק שעלו למען בעלי-חיים – החשובה ביניהם היא הצעה על-פי תוטל אחריות פלילית על בעלי ומנהלי מפעלים שבהם תועדה התעללות בבעלי-חיים (ולא רק על העובדים הזוטרים במקום, כפי שקרה, למשל, לאחר חשיפת ההתעללות בבית-המטבחיים "אדום אדום" של תנובה).
על-אף שההתייחסות לרווחת בעלי-חיים ניכרת יותר בקרב מפלגות השמאל, היא בהחלט לא ייחודית להן, וגם במחנה הימין ניתן למנות כמה פעילים נמרצים למען בעלי-חיים – הבולט ביותר בהם הוא גלעד ארדן, המועמד מספר 2 בליכוד. במהלך כהונתו כשר להגנת הסביבה בממשלה הקודמת לזו, בראש ובראשונה בשל ההחלטה שלו להביא לסיום פעילותה של חוות מזור, שעסקה בהרבעה ובייצוא קופים למעבדות ניסויים בארצות-הברית. לפני מספר שנים הופצה באינטרנט שמועה כוזבת לגבי ארדן כאילו הוא פעל לקידום ירי בכלבים משוטטים, ומן הראוי להעמיד דברים על דיוקם – למעשה ההפך המוחלט הוא האמת: ארדן היה הראשון בכנסת לפעול כדי למנוע ירי מיותר בכלבים, לאחר שמאז קום המדינה הותר לפקחי רשות הגנים והטבע לירות בכלבים על-פי הבחנתם, ללא כל הגבלה.
כמו כן, יש מקום לציין לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו את נכונותו להתייחס ברצינות לביקורת על תפקודו הלקוי של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי-חיים. בעקבות הביקורת הגוברת על ניגוד האינטרסים בו נמצא משרד החקלאות, הורה נתניהו על הקמת צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרדו הראל לוקר, שיבחן את ההצעה להעביר את סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה.
חבר הכנסת שעשה את השינוי הגדול ביותר מרעה לטובה הוא שר התחבורה ישראל כץ. לפני כעשור, בזמן כהונתו כשר החקלאות, היה אחד המתנגדים הגדולים ביותר למאבק נגד פיטום אווזים וברווזים. אך בכנסת הנוכחית הוכיח כץ את יכולתו להשתנות לטובה, ובתור שר התחבורה פעל בשיתוף עם ארגונים להגנת בעלי-חיים לקידום איסור על ניצול סוסים לנשיאת עגלות ברחובות הערים, ובכך הביא סוף לתופעה השלילית של סוסי אלטע-זאכען, הנאלצים לגרור משאות כבדים תוך הליכה על כבישי אספלט שאינם מתאימים להם (החרגה של האיסור תתאפשר למטרות תיירותיות, אבל לא מעבר לכך).
עוד אחד מהפעילים הבולטים בכנסת היוצאת היה ח"כ דב ליפמן (יש עתיד), שעמד לצד ח"כ כבל בראש השדולה לזכויות בעלי-חיים, ושיזם את אחת מהצעות החוק החשובות ביותר למען בעלי-חיים – הצעה לאיסור היבוא והסחר בכבד של אווזים וברווזים שעברו פיטום. למרבה הצער, בבחירות הללו נדחק ליפמן למקום ה-17 הלא-ריאלי ברשימת יש עתיד.
לעומת זאת, דווקא יו"ר המפלגה, יאיר לפיד, הוכיח את עצמו לרעה כשפעל במסגרת תפקידו כשר האוצר לקידום תכנית של הטבות לתעשיות המזון מהחי – שכללה הקלות מכס על יבוא עגלים חיים (המובלים באנייה בתנאים קשים במיוחד, שצריכים לזעזע גם את מי שלא רואה בעיה מוסרית באכילת בשר כשלעצמה) ומענקים בסך של 285 מיליון ש"ח – על חשבון משלם המיסים – לתעשיית הבקר והחלב הישראלית. התכנית גררה מחאה נרחבת מצד ארגונים להגנת בעלי-חיים, ולביקורת הצטרפו גם גורמים מתוך הכנסת והממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לשר לפיד להיפגש עם נציגים ארגונים למען בעלי-חיים במטרה לדון בתכנית ולנסות להתפשר על נקודות מסויימות בה, אך ללא הועיל. לא זאת בלבד, אלא שחודשים ספורים לאחר מכן, החל לקדם תכנית נוספת, להעברת מענקים בסך 50 מיליון ש"ח – שוב, מכספי משלם המיסים – והפעם לתעשיית חלב הצאן. על אף שמצע "יש עתיד" כולל התייחסות לרווחת בעלי-חיים, התנהלותו של לפיד עד כה מעוררת אכזבה.
הדאגה לרווחת בעלי-חיים בפוליטיקה הישראלית עדיין נמצאת בחיתוליה – רוב המפלגות לא מתייחסות לנושא בכלל, או שמתייחסות אליו רק בקושי. אבל יש יסוד טוב לקוות שהעובדה שיותר מפלגות ומועמדים מתחילות להתייחס ברצינות לתחום, מצביעה על תחילתה של מגמה חיובית שתלך ותתגבר, ויותר ויותר מפלגות וחברי כנסת המוכנים להתחייב לשיפור מצבם של בעלי-החיים.
דדי שי הוא סטודנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ופעיל לזכויות בעלי-חיים. בואו לעקוב אחריו גם בפייסבוק