האוויר באלכסנדריה היה מלא צלילי יריות וערפילי גז מדמיע במשך כל הזמן בו נשא מוחמד חסן טנטאווי, ראש המועצה הצבאית העליונה, את נאומו הראשון בפני העם המצרי. התמונות הקשות מאלכסנדריה רק הגדילו את הדיסוננס שבין נאומו של טנטאווי – פעם שר הביטחון בממשלת מובארכ ויד ימינו – למציאות. בנאומו הקצר, טנטאווי חזר והדגיש את מחויבותו של הצבא כלפי העם המצרי והתהליך הדמוקרטי. בנוסף, הוא ציין מפורשות שהצבא לא ירה ולו כדור אחד לעברם של אזרחים מצריים ומיד לאחר מכן, מיהר והבהיר כי הצבא המצרי עשה כל שביכולתו לתמוך בכוחות המשטרה.
הבהרה זו מצידו של טנטאווי לא נאמרה לחינם – הכוחות המדכאים שנראו בשטח בסוף השבוע האחרון היו כוחות המשטרה ולא הצבא. בקהיר, אלכסנדריה, סואץ, איסמעיליה וערים נוספות דווח כי שוטרים כיוונו את כדורי הגומי אל פניהם של המפגינים, ורופאים אף העידו כי נמצאה תחמושת חיה בגופות המתים. אך בניגוד להפגנות שנערכו בתחריר בחודש פברואר – אז נתפש הצבא כידיד העם והמשטרה כמדכאת – הפעם כוחות המשטרה היו הצבא בשליחות הצבא, קשר שאותו ניסה שטנטאווי לטשטש.
עם זאת, החודשים האחרונים במצרים הספיקו להותיר רושם כבד על החברה המצרית, ונדמה שההצהרות שנשמעו אמש לא יספיקו כדי לבטלו. טענותיו של טנטאווי, שזכה לכינוי "מובארכ טנטאווי", לפיהן הופסק הנוהל של העמדת אזרחים לדין בבתי דין צבאיים והצבא איננו מעוניין במונופול על השלטון, זכו ללעג בכל מדיה אפשרית.
לאחר נאומו של טנטאווי רחשה הרשת ונדמה היה שכולם מעוניינים להציב הוכחות נגד מול כל סעיפי נאומו של טנטאווי: חלק ממשתמשי הטוויטר כתבו על המשך מעצרו של הפעיל הפוליטי עלא עבד אלפתאח, שמואשם בהסתה לאלימות בהפגנות שנערכו מול בניין הטלוויזיה (מאסאפרו) בקהיר ב-9 באוקטובר וסירב לעמוד למשפט בבית דין צבאי; אחרים דיברו על עקרונות החוקה שהתפרסמו בתחילת החודש וכללו סעיפים שיעניקו לצבא פטור מפיקוח פרלמנטארי וכוח למנות את הגוף אשר ינסח את החוקה.
האם הבחירות יתקיימו כמתוכנן?
התווית לוח הזמנים של התהליך הדמוקרטי במצרים הייתה אחת ממשימותיה וכישלונותיה של המועצה הצבאית העליונה. במקור, הציגה המועצה תהליך ארוך ומייגע שיחל בבחירות הפרלמנטאריות הקרובות וייגמר (במידה והכל יתנהל כראוי) עוד כ-18 חודשים. לקראת נאומו של טנטאווי הייתה ציפייה כי המועצה תתווה דרך חדשה שתוביל מהר, ואולי אפילו באופן מיידי, לשלטון אזרחי ודמוקרטי. לא כך היו פני הדברים. למרות שנאומו הציע "זירוז" מסוים, טנטאווי הצהיר על כוונתו להישאר בשלטון עד ליוני 2012, אז ייערכו הבחירות לנשיאות. דרישתם הקריטית ביותר של ההמונים - סוף לשלטון הצבאי - לא נענתה.
בתגובה כתב הערב מוחמד סאלם, אחד הבלוגרים הידועים ביותר במצרים, את הדברים הבאים: "זוכרים שהמועצה הצבאית העליונה אמרה שהיא תישאר בשלטון רק לשישה חודשים ונשארה ליותר משמונה? יוני 2012, בטח, אני מאמין". ברוח זו, נשארו במהלך הלילה מפגינים רבים בתחריר שדרשו דבר אחד ויחיד – שלטון אזרחי ומיד.
מעל ההתרחשויות הוסיפה לרחף עננת הבחירות הפרלמנטאריות הקרובות שטומנות בחובן בעיות רבות: המערכת האלקטוראלית הסבוכה והלא הגיונית וחוסר ההיערכות של מפלגות ותנועות מהווים סיבות טובות מספיק לדחות את הבחירות. עם זאת, נראה שהמועצה הצבאית העליונה מעוניינת לקיימן בתאריך המתוכנן בכל מחיר.
תנועת האחים המוסלמים וזרועה הפוליטית, מפלגת החופש והצדק, תצא ככל הנראה נשכרת מקיום הבחירות בתאריך המתוכנן, משום פריסתה הרחבה במדינה וסניפיה הרבים גם באזורים הכפריים. בהתאם, האחים המוסלמים נמנעו מלהשתתף באופן רשמי בהפגנה שהתקיימה בתחריר בתואנה כי יש לשמור על שלווה ויציבות לקראת הבחירות. החלטה זו של האחים המוסלמים מזכירה מאוד את התנהלותם בתחילת ההפגנות שהובילו למהפכה, בהן סירבו לקחת חלק.
לעומת זאת, מספר מועמדים ממפלגת אל-אחראר הליברלית ומהקואליציה השמאלית "המהפכה נמשכת" הודיעו על השהיית מערכות הבחירות שלהם במחאה על האלימות כנגד המפגינים.
המועצה הצבאית העליונה דבוקה לכיסאות
היעדרותם של האחים המוסלמים מההפגנות מטילה בספק את הפרדיגמה הרווחת בישראל, על פיה מדובר בכוח שעומד מאחורי המוביליזציה של ההמונים בחודשים האחרונים. לא ניתן עוד לטעון כי האחים המוסלמים מנסים לערער את התשתית הדמוקרטית שהצבא בונה, או לפרוע את הסדר הציבורי. גם הסלאפיסטים, שרבים ראו בהם את פורעי הסדר העיקריים בחודשים האחרונים, גורשו מההפגנה באלכסנדריה בבושת פנים. כעת ברור מתמיד שהמרוויחים העיקריים משמירת הסדר הישן והשארת הבחירות בתאריך הנוכחי הם האחים המוסלמים, ועל כן הקונספציה שאומרת שהתנועה מעוררת את "המהפכה השנייה" למען טובתה שלה, היא שגויה.
בעוד שלתנועות האסלאמיות יש תשתית באזורים הכפריים הודות למערכת הסוציאלית שהן מציעות, המפלגות החדשות שקמו לאחר מפלתו של מובארכ טרם העמיקו שם שורשים, ולכן סביר שהן ייפגעו מהשארת תאריך הבחירות כפי שהוא. דחיית הבחירות תאפשר זמן נוסף לבניית תשתית דמוקרטית במדינה והטמעת התנועות הלא-אסלאמיסטיות.
וכך, שישה ימים לפני תחילת הבחירות לפרלמנט, במצרים שורר כאוס. העדרה של מנהיגות אלטרנטיבית בולטת כרגע מאוד. מוחמד אל-ברדאעי, איש אופוזיציה שרבים ראו בו המועמד ההגיוני להנהגת ממשלת המעבר, סירב להיפגש עם המועצה הצבאית העליונה; העברת הכוח לידי הרשות השופטת לא נראית כאפשרות סבירה; ועל אף הצהרותיה, לא נראה שגם משאל עם ישכנע את המועצה הצבאית העליונה להעביר את כוחה למועצה אזרחית בו ברגע.
ההפגנות הנוכחיות לא התחילו פתאום. הן תוצאה של שמונה חודשים של תקוות דמוקרטיות שהתנפצו למציאות משתיקה. ובכל זאת, איש לא צפה שההמונים יחזרו לתחריר בכזו תעוזה וזעם. ככל שהבחירות יתקרבו זעמם של המפגינים צפוי לגבור, ויום שישי הקרוב, המועד לפורענות גם כך, עשוי להיות נפיץ ביותר.
הגר שיזף כותבת בבלוג "קו חוץ", המתמחה בסיקור מדינות ערב