בנימין נתניהו לא היה זקוק לשם שינוי לארתור פינקלשטיין על מנת להבין כי יש להכות בברזל כל עוד הוא חם ובהמשך לראיונות סוף השבוע בהן תקף את בנט, מיהרה מפלגתו להפיץ כבר אמש תשדיר בו מובאים דבריו של בנט (אך ראוי לציין למען ההגינות כי הם נקטעים במכוון כך שיוצאו מעט מהקשרם) שכונה בסרטון "פוליטיקאי חסר אחריות". ואף על פי כן, הניסיון מלמד כי ראש הממשלה עוד לא יכול להוציא את השמפניות מהמקרר כי במציאות הפוליטית הישראלית לא כל מי שנתפס בפליטת פה בעייתית - שילם על כך במזומן.
השמאל של ביבי והאספסוף של תיקי
מערכת הבחירות של 1999 זכורה בעיקר בזכות פליטת פה אחת שחוללה סערה: תיקי דיין כינתה את תומכי הליכוד "אספסוף" במהלך כנס שבו נכח גם המועמד לראשות הממשלה דאז אהוד ברק. התגובה לא איחרה להגיע ומפלגת הליכוד מיהרה להוציא לתומכיה סטיקרים עם הכיתוב "אני אספסוף גאה".
בין ה"אנחנו" ל"הם"
בשני המקרים אגב, שני הצדדים, הן אלו שנתפסו בפליטת הפה המביכה והן אלו שניסו לנצלה לצרכיהם הפוליטיים ביקשו לייצר משוואה לפיה הלכה למעשה נחלק העולם לשתי קבוצות בלבד בהתאם חלוקה דיכוטומית ברורה – "אנחנו" מצד אחד ו"הם" מצד שני. כך למשל, בתשדיר בחירות מלא הפאתוס מטעם הליכוד שהתייחס לאמירה של תיקי דיין, נשמע הקריין אומר בבירור: "אלו מילים מזעזעות – שוב השמאל חושב שהוא יותר טוב מכולנו".
פליטת פה נוספת שראוי לתת עליה את הדעת שייכת לאלוף במילואים אלעזר שטרן שרמז בראיון לרזי ברקאי כי בעיר תל-אביב אין שכול. אלעזר שטרן נמצא כיום במקום הרביעי ברשימתה של ציפי לבני ומכאן שסביר מאוד להניח כי בקרוב הוא גם יהיה חבר כנסת מן המניין. עצם העובדה שלבני בחרה לשבצו במקום כה גבוה ובולט שוודאי יחשוף אותו ואותה להתקפות על רקע אותה האמירה האומללה, מלמדת בעיקר על כך שהיא סבורה שהנזק האלקטורלי שיגרם לה כתוצאה מכך – רחוק מלהיות משמעותי.
עם בנט פתחתי ועמו גם אסיים. אין ספק שיושב ראש "הבית היהודי" היה מעדיף להחזיר את הגלגל לאחור משום שכל פוליטקאי היה מעדיף לא להינזק כלל מאשר לצאת למסע מזעור נזקים. יחד עם זאת, נפתלי בנט נמצא כיום בעיצומה של תנופה אלקטורלית שלא ניתן להתעלם ממנה ודווקא ההתנפלות הקולקטיבית עליו עשויה להיות בבחינת חרב פיפיות שתסייע לו לצלוח את המשבר מוקדם מהצפוי. מודה ועוזב ירוחם?