בפרק האחרון של הדיון הנוקב אודות יחסי ישראל-ארה״ב תחת הנשיא אובמה, שגריר ישראל בוושינגטון לשעבר מייקל אורן כתב ב"וול סטריט ג׳ורנל" כי הנשיא אובמה עשה ״טעויות מחושבות״ ביחסו לישראל ונטש עקרונות יסוד ביחסי שתי המדינות.
אשאיר לעמיתיו ההיסטוריונים של אורן את המשימה להפריך את השגיאות העובדתיות הרבות ואת הנחות היסוד השגויות עליהן נשענים טיעוניו. אני מקווה שאחרים יאתגרו את החלטתו של השגריר להתעלם מעמדתה הרציפה של ארה״ב לאורך עשורים רבים, ולתייג החלטה ישראלית מכוונת ובלתי מתפשרת על הרחבת ההתנחלויות כצעד מוטעה של דרגי ביניים.
הטיעון המדאיג ביותר בדבריו של אורן הוא הטיעון לפיו יחסי ישראל-ארה״ב נשענים על שני עקרונות. העיקרון הראשון: אסור שיהיה ריחוק נראה לעין בין השתיים וכי אל לה לארה״ב לבטא בפומבי חילוקי דעות עם ממשלת ישראל. העיקרון השני - ״ללא הפתעות״. כלומר, על הממשל האמריקני לתאם עם ישראל כל הצהרת מדיניות לגבי המזרח התיכון ולשמוע את הערותיה, או כמו שניתן להסיק מהמאמר - לקבל את אישורה. ייתכן שבמקרים מסוימים בהיסטוריה מעצמות הגדירו את יחסיהן עם מדינות הלוויין שלהן בצורה כזו, אך מעולם לא דרש שותף זוטר בברית מדינית שליטה כזו על מילותיו ומעשיו של השותף הבכיר.
חוסנם של היחסים בין ישראל וארה״ב לא צריך להתבסס על מחאות הציבור או שבועת אמונים של הממשל למדיניות הישראלית. הוא צריך להתבסס על כוחן של שתי מדינות שעובדות יחדיו על מנת לקדם מערכת של ערכים ואינטרסים משותפים, שעליהן נשענת הברית ביניהן ושאותם היא מחזקת.
- ראש הממשלה סירב לבקשת ארה"ב לדרוש התנצלות ממייקל אורן
- משה כחלון במסר של פיוס לאובמה: "המאמר של אורן - על דעתו בלבד"
"ממשלה ישראלית שמעמיקה את הכיבוש פורמת את הקשר עם ארה"ב"
המתח הגואה בין ארה״ב וישראל לא נובע מאי-ההסכמות הפומביות של הנשיא אובמה עם מדיניותה של ממשלת נתניהו, אלא משום שמדיניות זו מובילה את ישראל בדרך המנוגדת לאינטרסים ולערכים של ארה״ב, כמו גם לאינטרסים ארוכי הטווח שלה עצמה, ולערכים שעל בסיסם היא הוקמה.
על ידי הרחבה דרמטית של ההתנחלויות והעמקת הכיבוש מעבר לקו הירוק ישראל מציבה מכשולים רבים בדרך להשגת פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני - פתרון שמוכר לא רק כאינטרס אמריקני בסיסי, אלא גם כאמצעי היחיד להבטיח את ביטחונה ארוך הטווח של ישראל ואת אופייה היהודי-דמוקרטי.
פוליטיקאים ואנשי צבא ומודיעין בכירים, אמריקנים וישראלים, כמו גם כל ממשל אמריקני מאז ממשלו של ג׳ורג׳ בוש האב, תמכו נחרצות בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהתבסס על עיקרון שתי המדינות לשני העמים. לאור אי היציבות הגואה במזרח התיכון רבים רואים את פתרון שתי המדינות כצעד קריטי להעמקת שיתוף הפעולה עם בעלי הברית האמריקנים באזור - בכללם מצרים, ירדן ומדינות המפרץ - שיתוף פעולה הכרחי על מנת להידרש לאתגרים אזוריים הניצבים הן בפני ישראל והן בפני ארה״ב.
יחסי ארה״ב-ישראל מעוגנים במערכת ערכים משותפת שאת שורשיה ניתן למצוא במסורת הדמוקרטיות של שתי המדינות כמו גם במסורותיהן הדתיות. בבסיסם ערכים אלו דורשים מחויבות וחתירה ללא פשרות לעקרונות השוויון והצדק. הסכסוך המתמשך בין ישראל לפלסטינים מאתגר את אותם ערכים משותפים בכך שהוא מותיר תחת שליטתה של ישראל מיליוני פלסטינים המשוללים חירויות פוליטיות ואישיות ששתי המדינות מוקירות כל כך.
ממשלה ישראלית שתחתור להשגת פתרון שתי המדינות תדגים בכך את מחויבותה לאינטרסים ולערכים המשותפים לישראל ולארה״ב, ובכך תחזק את מרקם היחסים בין שתי המדינות. ממשלה ישראלית שמרחיבה התנחלויות בשיטתיות ומעמיקה את הכיבוש - בניגוד לחוק הבינלאומי - פורמת את הקשר, יום אחר יום, צעד אחר צעד.
המרחק שאנו רואים כיום בין ישראל וארה״ב לא נפער בשל ביקורת אמריקנית או התנגדותה של ארה״ב למדיניות הישראלית, אלא הוא נפער על ידי המדיניות עצמה. זו צביעות מצד מנהיגי ישראל להטיל את האשמה אודות המתח הגואה ביחסים על כתפיו של הנשיא בעודם מתעלמים מהמדיניות שהביאה את הנשיא להביע את ביקורתו מלכתחילה.
הבעיה היא באנשים משתי המדינות, שיחסי ישראל-ארה״ב יקרים לליבם, ולא מביאים עצמם לדבר בפומבי על הסכנות הניצבות בפני ישראל אם זו תמשיך לצעוד בדרך של סכסוך בלתי נגמר וכיבוש נצחי.
ג׳רמי בן-עמי הוא נשיא שדולת השמאל הפרו-ישראלית ג'יי סטריט