כשבאים לבדוק את ההמלצות של ועדת טרכנברג, אפשר להתחיל בדברים שמנואל טרכטנברג כתב בעצמו בבלוג שלו: "לא יכולנו להציע מענים לכל המצוקות שהועלו ואף לא לרובן". לא הפתעה גדולה - לא ציפינו מוועדה שכזו לעמוד בביקורתיות אמיתית מול הפשעים שביצעו ממשלות ישראל בהפיכת חלקים רחבים מהמדינה לחסרי כל. ועדה שמינתה הממשלה לא תיתן חשבון נפש פוליטי אמיתי, אפילו בחודש אלול. במקום לדאוג לאזרחים שיצאו לרחובות במאות אלפים, היא רוצה שיעזבו את נפשה ושישראל תמשיך להיות מקום שלישי בעולם בגידול מספר מיליונרים.
איך בדיוק מציעה הוועדה לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי של האזרחים? הנה למשל, הוועדה מבקשת להעלות את מס החברות באחוז. מה יש לומר, באמת בדיחה מצוינת על חשבוננו. בואו נסתכל רגע לעבר: בשנת 1985 שיעור מס החברות עמד על 66.1%. עד שנת 1996 המס ירד ל-36%. כיום המס כבר עומד על 24%, והוא אמור להמשיך לרדת בהדרגתיות, אחוז אחד מדי שנה, ובשנת 2016 לעמוד על 18%. אחרי ירידה של עשרות אחוזים, העלאה של אחוז אחד היא ממש בדיחה.
צדק חברתי – סיקור מיוחד: כל החדשות, כל התמונות, כל הדעות
וגם אם נניח שההמלצות טובות – מה הסיכוי שהן יתקבלו ויתממשו? קחו למשל את ההמלצה על חוק חינוך חינם לילדים מגיל שלוש. הרי החוק הזה עבר כבר בשנות התשעים (בדחיפתה של ח"כ תמר גוז'נסקי מחד"ש), ומאז נקבר מדי שנה בחוק ההסדרים. גם אם ההמלצה תתקבל, היא מיועדת ליישום רק בשנת 2016 – חשבו כמה הזדמנויות יהיו לאוצר להפיל את ההצעה עד אז.
הרעיון למסות את הבורסה הוביל בפעם האחרונה את כל עשירי ישראל ללחוץ על ראש הממשלה רבין ז"ל לרדת מהרעיון וההצעה נגנזה; מי ומה מבטיחים לנו שהפעם אנו נראה את המערכת הפוליטית מגבילה את כוח ההון ולוקחת מהספוקלנטים כסף על המשחק המסוכן שלהם בדמי הפנסיה ובעתידנו? שוב התשובה לא ידועה, במיוחד היום כשעשרות מנדטים נמצאים באוויר. אף מנהיג לא יהיה אמיץ מספיק לסכן את ההיבחרות שלו.
הכנה לסיבוב הבא של המחאה
חייבת להיות מחאה רצינית עוד יותר כדי שנראה פירות נופלים מהעץ הזה. בינתיים, נתניהו יוצא המנצח הגדול, כי הוא תלה את כל התקוות שלנו בוועדה והפך מאוייב הציבור לכזה שמחובק על ידיו. בסופו של דבר, נתניהו והאוצר ימשיכו לנהל את המדינה. לא מזמן נכחתי בפרויקט ערבות שהפגיש אותי ברועי לחמנוביץ', דובר סגן שר הפנים. לחמנוביץ' סיפר כיצד ברגעים האפלים של אישור התקציב, ח"כים מתחננים לפקידי האוצר שיאשרו להם סעיפים כאלו ואחרים. הציבור לא מודע לסרטי האימה האלו שבו אנשים צעירים, שלא נבחרו לייצג את ישראל אלא רק נמצאים בתפקיד מקצועי באוצר, מנהלים את היום יום שלנו, והפוליטיקאים שבחרנו מתרפסים מולם כשפחות נרצות.
ועדת טרכטנברג תעשה את השירות שלה דווקא בהבאת הייאוש והזעם לשיאים חדשים. היא תלמד אנשים שגם הצעות מקילות לבעיה חריפה, לא באמת יתממשו. הציבור ילמד מהאכזבה. הזעקות החברתיות יהפכו בפעם הבאה לחץ שיישלח במטרה כשהוא ממוקד, מרוכז ואי אפשר יהיה להסיטו מניצחון.