העובדה שהצבע החום על גווניו הפך להיות לגאלי בשנים האחרונות, ובחורף הקרוב כמעט בכל קולקציה ניתן יהיה למצוא פריטים בחום (כשגוון הקאמל יהיה דומיננטי) גרמה לי להיזכר כי כבר בתור ילדה קטנה שלט הצבע החום בארון הבגדים שלי. לא, לא מתוך בחירה חופשית, אלא בגלל שאבא שלי אהב את הצבע והוא היה אוטוריטת האופנה בבית.
כך יצא שבגיל חמש, הגיל שבו כל הילדות חוגגות עם בגדים בגווני הוורוד-סגול-אדום, לי היו שני בגדי ים סרוגים בעבודת יד, אחד בצבע צהוב-שמש והשני בצבע חום-אדמה, שהתאימו פלאים לשיערי בצבע השטני עם גווני החלודה. בהמשך הייתה גם שמלה בצבע חום וגם חולצה וכמובן שגם מכנסיים (שימו לב, כתבתי מכנסיים ולא מכנס. תפנימו, אין כזה דבר מכנס) מבד קורדרוי בצבע חום.
כבר הרבה מאוד שנים שחום הוא הצבע האהוב עליי. היום אני כבר שואלת את עצמי האם באמת אני כל כך אוהבת את הצבע הזה או שאולי זו התניה. שנים על גבי שנים שבכל כניסה שלי לחנות ישר מצאתי את עצמי מלטפת קלות את הפריטים הנדירים (אז) שהיו בצבע חום. הרי הצבע הזה נחשב בעיני רובכם כצבע של זקנים. היה אפילו ילד, שבאחת ממסיבות הכיתה כשלבשתי בגד בצבע חום, סינן לעברי בטון מתנשא "מה זה הצבע הזה? קקה?"
השמנתם? אתם יכולים להאשים אותי
אבל היום יש כבר מחקרים שמראים שהצבע החום משדר לסביבה ארציות, שלמות, פשטות, חברותיות, בריאות, יציבות, אותנטיות, נגישות, עמידות וכו'. אני מאוד אוהבת את המחקרים האלה. בנוסף, יש הטוענים כי מי שלובש בגדים בגווני החום רוצה להיות ברקע ולא להתבלט (מסתדר לי עם תקופות מסוימות בחיי).
זה צבע שהוא שילוב של כתום, ורוד ואדום (וכרגע יוצא שסתם שיקרתי כשאמרתי שלא לבשתי צבעים של ''בנות''; הייתי מתוחכמת, לבשתי את כולם ביחד), או של צהוב ואפור, או של צהוב ושחור.
לאחרונה גם גיליתי שחום הוא צבע שנחשב כמעורר תיאבון, מה שמסביר למה אני כל הזמן רוצה לאכול. גם הסביבה הקרובה שלי יכולה לצאת עכשיו בהפגנות כנגד החום בטענה שאני גורמת להם לאכול.
אז זהו שלא, החום ואני זה כנראה לנצח. יש כבר כל כך הרבה בחורות בסביבתי הקרובה שכשהן קונות בגד בצבע חום אני יודעת שהן חשבו עליי בזמן הקנייה. חלקן מספיק מודעות כדי לספר לי על כך, והשאר עדיין בשלב התת-מודע.
אני מטורפת על החום שוקולד בשילוב עם גוון תכלת בייבי, ותעיד על כך הספה בסלון. חום ביחד עם ירוק זו מבחינתי חגיגה של טבע, ממש מסיבת טראנס ביער בן שמן - וזה בערך הכי קרוב שאגיע למסיבה כזו.
אז כבר אפשר להבין שהחורף הקרוב הוא בשבילי חגיגה עצומה במיוחד. עכשיו כל שנשאר לי לקוות זה שאתן תמשיכו לחשוב שזה צבע של זקנים, ושממש תשנאו את הפריטים בחום השנה. הלוואי, אמן, ככה החום יישאר שלי, רק שלי!