אחרי היציאה החדשה של הרב אבינר, לפיה אסור לנשים להיבחר לכנסת ולהצביע בקלפי, יש מסקנה אחת: המדינה שלנו זקוקה להדרת השמרנים והחשוכים שמדירים נשים ומטיפים להומופוביה. צריך למנוע מאנשים כמו אבינר להגיע לעמדות מפתח והשפעה ולשים את המפתחות בידיים ליברליות, יצירתיות וחדשניות
פיני אסקל | mako | פורסם 17:22 25.10.12
החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה. נעמה מרגוליס|צילום: היתה זו הדרת הנשים באוטובוסים לפני כשנה שהחזירה לכותרות את הקרב ההיסטורי בין החרדים לשאר הישראלים. הפיק שלה הגיע עם היריקות בבית שמש על נעמה מרגוליס, ילדה בת שמונה. ואז בבת אחת המלחמה שככה, כי הגיעו לאוזנינו קולות של מלחמה אחרת, מכיוון אירן. אבל עכשיו הבחירות שוב כאן ולצד האורניום אמור לחזור הדיון הקבוע על החרדים, הקצבאות, המיסים, הצבא, ובעיקר על חסרונו של החוט המקשר ביניהם.
אבל בינתיים המערכת הפוליטית עוסקת רק בביבי, לפיד, שלי, גיוסים למפלגות, עימות טלוויזיוני, מערכה בין שני דגי רקק כמו סתיו שפיר ומירי רגב. ובין כל אלה הסעיף החרדי מצוי בעיקר בשילוש הקדוש – דרעי, בניזרי, אטיאס – ומחוץ לעסיס של צמרת ש"ס קשה עד עכשיו למצוא את האנשים שיצליחו לתקן את אחת הבעיות הגדולות בחברה הישראלית.
הרוב החרדי לא נושא בנטל הציבורי, לא משלם מיסים ולא מתגייס לצה"ל, אבל הזעקה כלפיהם מנומנמת. וכשניתנת הרשות, גם אנשי דת מחוץ לחברה החרדית יורים את משנתם ותופסים כותרות. כי התקשורת יודעת לארוב בפינות המוארות של הסמטאות הכי חשוכות.
הרב שלמה אבינר, אחד ממנהיגי הציונות הדתית – זו שכן נושאת בנטל הציבורי, כן משלמת מיסים וכן מתגייסת לצה"ל – החליט השבוע לספר לתלמידיו שאסור לנשים להיבחר לכנסת וראוי היה לאסור את זכות ההצבעה שלהן (אבל היום אפשר להקל, לדבריו). הסיבה היא, על פי אבינר, שבאופן הזה האישה מתערבבת עם גברים. קשה לצפות ליותר ממי שהקים ארגון שמטרתו להסב הומואים דתיים לסטרייטים או קרא לטשטוש פניה של רות פוגל שנהרגה בפיגוע באיתמר על עלוני בית הכנסת מטעמי צניעות, כי הרי ידוע שתמונת אישה מנוחה עשויה להיות מחרמנת במיוחד.
מה אפשר לצפות ממישהו שטשטש את פניה של רות פוגל ז"ל? הרב אבינראפשר לומר עד מחר שמדובר בהתבטאות לא רלוונטית, נבערת, חשוכה, שמרנית, להפטיר "איש באמונתו יחיה" ולהמשיך הלאה. אבל זה מתסכל. כי בימים שבהם אישה חרדית בשם רמה בורשטיין יוצרת סרט כמו "למלא את החלל", שגורף את הפרסים הגדולים באוסקר הישראלי ומנפיק הישגים גדולים בפסטיבלים בכל העולם, ומצליחה להתערבב בתוך החברה הישראלית כולל ראיון לגיא פינס, אפשר לפנטז על הרבה יותר: על חרדים שנטמעים, עובדים, משלמים, מתגייסים ומתערבבים; על רבנים מכל קצוות הקשת הדתית שמתעדכנים, מבינים, מתבוננים ומגשרים; על נשים שנוסעות, מונצחות, מצביעות ונבחרות; על הומואים שמתחבקים, מתנשקים, אוהבים ומתרבים.
בבחירות הקרובות, במחאות ובהפגנות הבאות, צריך לזכור שחוץ מהון ושלטון, אוהל ובית, פצצות ואירן, כלכלה וביטחון, יש במדינה הדמוקרטית שלנו – מימין ומשמאל, מדת ומחול – מיעוט קיצוני, שמרני ומסוכן שדואג לפילוג וחיכוך מתמיד בזכות דעותיו המטורפות.
במקום שהאנשים האלה, כמו הרב אבינר, יגיעו לעמדות מפתח והשפעה ויחשיכו לנו את השמיים, צריך לפעול בדרכים חוקיות בשביל להדיח אותן ובמקומם להפקיד את המפתחות בידי אנשים ליברליים, חדשניים ויצירתיים שמסוגלים לחבר בין הקצוות הפרומים, שרוצים למלא את החלל.
