ח
מוגזם לבקש שתבוא מוכן לדוכן הנואמים? ח"כ מולה|צילום:

אתם פה? אפשר להתחיל? יופי. אז שלוש ארבע ו... ביבי פויה! ציפי לבני שם בסוף, אני לא שומעת אותך, יותר חזק: ביבי פויה!
נהדר. אתם מקסימים וצפויים שבא למות. רגע לפני שאכתוב צוואה ואתפגר משעמום, אני רוצה להבין: לפקוח עיניים בבוקר ולעשות לביבי "נו נו נו" – זה שורף קלוריות? כי אם כך הדבר, אשקול בהחלט להצטרף לספורט הלאומי.
בוודאי שיש סיבות טובות לנזוף בנתניהו, אבל יש גם סיבות מטומטמות להחריד. כרגע למשל, ביבי צריך לעמוד בפינה כי העיר לח"כ שלמה מולה מ"קדימה" על העברית שלו.

וזה מה שקרה: ח"כ מולה עלה לנאום שביבי הוא ראש ממשלה כישלון, אך אבוי – האיש לא הצליח לקרוא את הכתוב מן הדף והתקשה לדקלם פיסקה אחת שלמה בעברית תקנית.
בסיום המופע הנהדר, העיר לו נתניהו: "אם היית כותב את הנאום בעצמך, היה לך יותר קל לקרוא את המילים".
האם הוא צודק? לגמרי. האם זה יפה להגיד ככה? לא. לכן הוא התנצל. למה זה לא יכול היה להיגמר כאן?

מתי בנאדם מפסיק להיות עולה חדש?

אני מאוד יכולה להבין אנשים שרגישים לעברית קלוקלת. גם אני כזאת; פעם אפילו אמרתי ביי-ואל-תתקשר-יותר לבחור חמוד שנהג לפתוח שיחות טלפון אחרי עשר בלילה ב"את כבר יושנת?".

"אבל שלמה מולה הוא אתיופי", נזעקו מיד חבריו לסיעה. איזו גזענות עלובה. ואם ביבי היה מעיר על העברית של ציפי חוטובלי, גם אז הייתם קופצים? איפה פה השוויון? למה למולה מגיע יחס מיוחד, והאם בשל מוצאו אסור לומר לו כלום על מגרעותיו, על התנהלותו?

זה לא מוגזם לצפות מחבר כנסת – ואפילו הוא אתיופי – להגיע מוכן לדוכן הנואמים. מולה אינו מסכן ולא זקוק לאפליה מתקנת; אם הוא מבקר את ביבי על ההתנהלות שלו, גם לביבי מותר לבקר אותו על נאום בעייתי ובלתי רהוט בעליל.
ובאמת, שלמה מולה, למה שלא תכתוב להבא מילים שאתה מכיר? זה לא כל כך אינטליגנטי מצדך להגיד שההתנהלות של ביבי קטסטרופה, למשל, בלי לדעת לבטא את המילה "קטסטרופה".

"הוא לא נולד בארץ", הבהיר נחמן שי, וזאת ההזדמנות לשאול: האם הטייטל "עולה חדש" לא אמור להתאייד מתישהו? כי מולה הגיע לכאן בשנת 1984, כך שלקטלג אותו כעולה זה קצת כמו להגיד שאני אישה אחרי לידה כי יש לי ילדה בת שנתיים.

שמא נשאיר את הכותרות לדברים החשובים באמת?

ציפי לבני בפתיחת מושב החורף של הכנסת (צילום: חדשות 2)
ואת גברת, אולי תפרשי כבר? ח"כ לבני|צילום: חדשות 2

הכי מצחיק לראות את ציפי לבני קופצת על המציאה וצועקת ש"ראש הממשלה התגלה בקטנותו". תסלחי לי גברתי, אין לך איזה עיתונאי להושיב על השיש במטבחך, לספר לו כמה את גרועה בפוליטיקה ומחכה כבר לפנות לעיסוקים אחרים? שמא במקום לנסות לתפוס כותרות על הגב של נתניהו, תשמרי את הכריזמה המתפרצת שלך לטיפול בנושאים מהותיים קצת יותר? כי כרגע לא נזקף לזכותך שום הישג משמעותי פרט לתמונת פפראצי צועדת על חוף הים.

וביבי. הוא כמובן לא חף מטעויות. בעיקר הוא מתקשה בבחירת יועצי תקשורת ראויים, כאלה שיעצרו כבר את הידרדרות התדמית שלו לביבים. גם היעדר תכנית פעולה לצמצום הפערים הכלכליים שהולכים וגדלים, והניסיון להשתיק עיתונאים באמצעות סגירת ערוץ טלוויזיה וחקיקת חוקים דרקוניים – לא משחקים לטובתו.
מצד שני, קצת פרופורציות. אז הוא יצא כאן קצת שחצן, נו. אני סולחת, זה לא נורא להתנשא לפעמים אם רוב הזמן אתה נחמד.

לעומת זאת, המגמה לנגח אותו ללא הפסקה – היא סכנה לדמוקרטיה, ובעיקר לחיים שלנו כאן. בואו נשאיר את הכותרות הבומבסטיות ואת הטיפול התקשורתי היסודי לדברים החשובים באמת.

>> לטור הקודם של אורית נבון: את בת מלך, אז תסתמי
>> אורנה בנאי חייבת לקהילה התנצלות