הודיעו על פיטורי 250 עובדים, סלקום (צילום: חדשות 2)
אין לאן לברוח|צילום: חדשות 2

חבר'ה, תתעוררו ותריחו את האוהל! זה לא מפתיע שסלקום מטעה לכאורה את לקוחותיה ללא בושה, ועושה מעשים על גבול הפלילי כבר שנים, מבלי לתת על כך את הדין. מה שמפתיע הוא שרק עכשיו יוצאת תביעה ייצוגית נגד החברה המאוד לא ידידותית ללקוחותיה, בלשון המעטה. גם התביעה הנוכחית, על הטעיה בכמות התווים לסמס, היא קצה הקרחון בנוגע לזלזול החברה בלקוחותיה.

סלקום, כחברות אחרות במשק (ואפרופו מחאת הדיור – כמו משכירי הדירות), מומחית בתקיעת לקוחות בחוזים דרקוניים על מנת להמשיך ולחלוב מהם כסף בידיעה שאין להם באמת לאן לברוח. גם אם תאיים עליהם בעזיבה שלך ושל משפחתך כולל סבתך שולה, הם מצדם יאיימו בקנס מטורף, ניתוק קו הטלפון במקום או כל פצצה אחרת שישלפו מן הכובע.

העובדה היא ששוק הסלולר, כמו רוב השווקים במדינתנו, הוא לא תחרותי. נהפוך הוא, יש קרטל. המחירים בין החברות מתואמים באופן לא סביר. כי מה מנכ"ל או בעלים מצליח רוצה? להקנות ערכים לעובדיו? להיטיב עם לקוחותיו? לעבוד ולהרוויח את לחמו ביושר כשכבוד האדם וזכויותיו הבסיסיות נמצאים כנגד עיניו? הצחקתם אותו! משימתו העיקרית היא לעשות עוד כסף על גבו של הלקוח, לא חשוב מאיזו עדה, העיקר שיש לו כרטיס אשראי מספיק גמיש. ובשביל להרחיב את השורה התחתונה, כמעט כל האמצעים כשרים.

ואגב, הניצול לרעה של הכוח שיש לך על הלקוח קורה כמעט בכל תחום בארץ. ולא רק המנכ"לים והבעלים חיים בבועה משלהם, מנותקים מהצרכנים וצרכיהם. הדג מסריח מהראש, ובמקרה שלנו ראש הממשלה, שגם הוא מנותק מהעם.

פשוט אמרו לא!

כשהחברות הגדולות במשק מעוניינות לשווק לך תכנית חדשה או חבילה "משתלמת", הן יודעות היטב כיצד ללכוד אותך ולתפוס אותך זמין. כשאתה מחפש אותם, אתה יכול להמשיך לחפש. לא רק זמן ההמתנה על קו הטלפון או בסניף עצמו הוא בלתי נסבל, גם כשאתה כבר מגיע לדבר עם נציג אין מענה אמיתי לבעיותיך. גם לצעוק על הנציג לא יעזור – אחרי הכל, מדובר בעובד המסכן בתחתית שרשרת המזון, שמשלמים לו בשביל לדפוק את הלקוח ולמרר את חייו.

לא רק שסוחטים אותך על בסיס חודשי (למשל על חבילות גלישה שאינך משתמש בהם), אתה גם צריך לפנות זמן עבודה יקר, רק כדי לבוא למקום ולהתווכח עם הפקידים עד זוב דם. גם אם הבטיחו לך משהו – מבצע, שדרוג, הנחה או זיכוי על חיובים שגויים – יותר מדי פעמים אלה הבטחות ללא כיסוי. מילא אני, שעוד נחשבת לבחורה צעירה אשר כוחה במותניה, אך מה עושים אנשים יותר מבוגרים או עסוקים, שלא יכולים להרשות לעצמם את השחתת הזמן, לחץ הדם הגבוה, העצבים והגיהינום עלי אדמות שנגרמים אל מול הביורוקרטיה המטורפת של חברות הסלולר?

את חברות הסלולר ראוי לא רק לתבוע על הטעיות וחיובים גבוהים, אלא גם על עוגמת הנפש, הזמן האבוד, החזירות, חוסר הכבוד לאדם, שימוש לרעה בכוח, גרימת מתח ועצבים - שלא לדבר על התקפי החרדה לפני פתיחת חשבון הנייד. אולי אז הם ינסו לראות איך זה מרגיש פתאום לדאוג ללקוחותיהם, סתם בשביל הקטע. ובינתיים, אם "צפנת" מחברת תקשורת כלשהי תופסת אתכם בטלפון במצב רוח ידידותי ומציעה לכם הצעה, אטרקטיבית ככל שתשמע, פשוט אמרו לא!

>> הטור הקודם שלי: הרומן שלי עם דוד לביא
>> איך לעבור בשלום את שדרוג הסלולרי?