גם אני הערצתי בנעוריי את מלכת השכבה הרזה כרמית וניסיתי להיות כמוה. גם אני ידעתי בדיוק כמה קלוריות יש בכוס אורז, גם אני התחלתי לאכול דיאט קולה ולשתות מסטיק ללא סוכר בכמויות שפרנסו את שני המפעלים, גם אני חשבתי שאני פרה (וליחכתי עשבים), עד שאמא צרחה עליי שכדאי שאגמור את השניצל. מאז, למזלי, קצת בגרתי.
ולמה נזכרתי בכרמית? לכבוד הקיץ שמגיע השיקה חברת "גאפ" קולקציה חדשה, בעזרת קמפיין בו הדוגמניות רזות באופן מטריד. האם "גאפ" בחרה במתכוון נערות מורעבות, כדי לזעזע את הארץ ולייצר באז תקשורתי? או שמא גם הם איבדו לחלוטין את חוש המידה בנוגע ליופי הנשי?
אם המטרה אכן הייתה לקבל את מנת תשומת הלב שלהם, אז אז הצליח להם. דף הפייסבוק של החברה הוצף בתגובות זועמות (שלא באמת נענו), כתבות מזועזעות נכתבו בנושא (הנה אחת לדוגמא) והפרובוקציה הזולה והצינית אכן עבדה. אבל אם הם לא עשו זאת במודע, ובאמת חשבו שנערות כגון אלה הן נעימות למראה, זה חמור לא פחות.
מה קמפיין כזה עושה לנו? שלד של ילדה/ נערה שעליו בגדים במידה אפס שנראים ענקיים עליה, מביא אותנו ישר לבכי נוראי על זה שצמחה קצת הבטן והאוהל שלבשתי על מנת להסתיר רק משמין אותי יותר. ואז ריצה למשקל בכל בוקר, רק כדי לראות שדיאטת המסטיקים שוב לא עבדה, בליסה מטורפת של תכולת המזווה, בתוספת שני טוסטים עם גבינה צהובה ושוקולד, עליה במשקל, שנאה עצמית תהומית, והנה הבולימיה או האנורקסיה בדרך.
כן, את באמת רזה מדי, ולא, זה לא מחמיא לך
כל זה קרה, בצירוף מקרים מושלם, בדיוק עם השקת החוק (בקריאה ראשונה) נגד העסקת דוגמניות רזות מדי, כאלה שמשקל גופן נמוך מ-18.5 BMI. דווקא בקרב כמה מהדוגמניות נרשמה מחאה - הן טענו שאם תעלנה במשקל לא תוכלנה לעבוד בחו"ל ואם תשארנה רזות לא תוכלנה לעבוד בארץ.
כששאלו את אחת הדוגמניות המוחות אם החוק לא נועד בעצם להגן עליה מפני עצמה, היא ענתה: "גם אני מתבאסת כשאני עולה במשקל ולא נסגר עליי הג'ינס, גם אני אחר כך רצה במכון כושר עוד 40 דקות על המסילה, גם אני יום אחרי משתדלת לא לאכול כלום...". במילים אחרות - גם אני בעלת הפרעת אכילה שאיני מודעת על קיומה כי מגיל שש עשרה אני צמה. צריכים עוד סיבה לעגן את המלחמה באנורקסיה בחוק?
כשצופים בנערות שבקטלוג מבינים כי כנראה איבדנו פרופורציות בכל מה שקשור לסקסיות נשית. אידיאל היופי כבר אינו יפה, אלא מכוער ואכזרי. אולי משום כך ובהזדמנות חגיגית זו, מותר לנו להפסיק לסגוד לרזון החולני ולהגיד: את באמת רזה מדי, לא, זה לא מחמיא לך, וכדאי שתחזרי הביתה לאמא שתרביץ בך תורה ושני פולקעס.
בין אם הקמפיין הזה נולד כפרובוקציה ובין אם לא, יש דבר הנקרא טעם טוב (כמו גלידה פיסטוק או סתם קוקוס). גאפ - קחו את עצמכם בידיים ושמשו דוגמא לנשים הצעירות שרואות וקונות את הבגדים שלכם. שימו בקמפיין דוגמנית יפה, שזופה אבל לא שדופה. כך תוכלנה בנות ישראל להתהלך בנחת ברחובות, לדפוק איזה לאפה בכיף, לאכול לקינוח כדור גלידה ורדרד, מבלי לרוץ ישר לשירותים.