אישה שותה חלב (צילום: lisegagne, Istock)
עכשיו את מחייכת, אבל כשיתחילו הגזים...|צילום: lisegagne, Istock

היי חברים, מה שלומכם?

אני רוצה לספר לכם סיפור שמתחיל כך: לפני מיליוני שנים חיו בני האדם בבריאות ובאושר. אמנם עד גיל 50 פחות או יותר, לא כמו בימינו, אבל בינינו - מי רוצה להגיע לגיל 80 ולהיראות ולהרגיש כמו קשיש? תודו שגם אתם פוחדים מזה. באותם ימים, כשתינוק חדש נולד האם הייתה שולפת את השד בטבעיות ומזינה אותו עד שיוכל לאכול מזון מוצק לבדו. אם היא לא הייתה יכולה להניק, היא הייתה לוקחת אותו לאישה אחרת שתניק אותו עבורה. המחליפה הייתה מקבלת תשלום, ואילו האם זכתה להשאיר את שדיה עומדים ומתוחים.

כנראה שמתישהו, מישהי שנתקעה בלי חלב ובלי מניקה מחליפה, ראתה עגל פרה יונק מעטיני אימו, ואז קפץ רעיון לראשה - היא האכילה את תינוקה בחלב של הפרה. השמועה החלה לרוץ, בני האדם החלו לשתות חלב פרה ובהמשך גם הפגינו יצירתיות והפיקו ממנו גבינות ומוצרים שונים. וכך החלב הועבר מדור לדור, בעוד הפרה האומללה זועקת על עטיניה המתרוקנים. והנה הגענו הלום, וחלב ומוצריו הם המוצרים הנצרכים בעולם.

אז כן, כולם שותים חלב כי חינכו אותנו שזה בריא. מועצת החלב טוענת ש"רק כך תקבלו סידן". חברים יקרים, הרשו לי לחדש לכם - זה לא באמת יהפוך אתכם בריאים יותר! כשתעשיית החלב התפשטה היא הביאה איתה מחלות והפרעות עיכול רבות: שלשולים, יציאות רכות, גזים, נפיחות, כאבי בטן ועוד. נשמע לכם מוכר, אה?

תסתכלו מסביב. אף חיה בטבע לא צורכת חלב לאחר סיום ההנקה, ובוודאי לא חלב של חיה אחרת! אנחנו היחידים שמתעקשים, כי אנחנו חכמים גדולים. הטבע הוא מופלא בחוכמתו ולכן החלב של הפרה מתאים באופן מושלם לעגל ורק לעגל - למערכת העיכול שלו, לקצב גדילתו ולהתפתחותו. גם חלב האם מותאם באופן מושלם לתינוק ולצרכיו.

אז מאיפה נקבל סידן?

בפרסומות של מועצת החלב ממליצים לצרוך חלב מכמה סיבות: שמירה על רמות סידן גבוהות בדם, בניית עצמות חזקות, מניעת מחלות עצם ושברים ועוד.

אבל המתנגדים לחלב טוענים אחרת: חלב ומוצריו, לא רק שאינם מגנים על העצמות מפני ירידת מסת עצם, אלא שביכולתם לגרום נזק לעצמות. האדם הממוצע צורך כמויות גדולות של חלבון מהחי, כמו שיש בחלב, לכן הוא מפריש יותר סידן בשתן - סידן הנלקח מהעצמות. אם מצב זה נמשך זמן רב מקבלים מאזן סידן שלילי כרוני היכול להאיץ את דילול העצם. חלב ומוצריו עשירים בזרחן, וככל שהיחס בין הזרחן לסידן גבוה יותר כך מאזן הסידן הופך להיות שלילי, בקיצור כמות גדולה של סידן לא נקבל שם.

רבים שואלים אותי "אז מאיפה נקבל סידן?". בטח לא מהפרה! במקום זאת, ניתן לקבל סידן מטחינה גולמית, סרדינים, שקדים, אגוזים, גרעינים לא קלויים, כרוב, ברוקולי, סויה ומוצריה ועוד.

החלב קשור לעוד הרבה בעיות גופניות: במינונים גבוהים IGF, חומר הנמצא בחלב, מעלה פי ארבע את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית אצל גברים. שומן החלב מהווה מקור לחומצות שומן רוויות ("השומן הרע") שמאיצות את התפתחות טרשת העורקים. חלב גם גורם להצטברות לחות בגוף, הפרשה מרובה של אינסולין, ריבוי הורמונים ואנטיביוטיקה הניתנים לפרה על בסיס יומי (את זה ידעתם?) והרשימה עוד ארוכה.

כל המידע הזה כמובן מגובה במחקרים. אני מזמינה אתכם לקרוא יותר בספרים ובאינטרנט. אני ממליצה במיוחד לקרוא את ספריו של ד"ר אריה אבני, "עזוב את העטינים שלי" ו"שוטי החלב". ככל הנראה הם לא נמכרו בחנויות עקב לחץ של חברות החלב, ולכן התפרסמו באינטרנט.

אני באופן אישי לא שותה חלב ניגר כבר שבע שנים, ומוצרי חלב אני צורכת מעט מאוד. אני יודעת שהתפריט היומי של רוב האנשים מורכב מכמויות גדולות של חלב, אבל אל תפחדו לשנות הרגלים ישנים. גם אם הורגלתם שנים רבות לצרוך חלב, זה הזמן לצמצם את צריכתו. זה יעשה לכם בעיקר טוב. כמו כל דבר בחיים - מינונים, מינונים, מינונים.

רפואה שלמה
לולי גת פיניש
נטורופתית
Loligat@walla.co.il

>> לפוסט הקודם שלי: אל תאמינו לפרסומות
>> ראיתם את התחקיר של כלבוטק על מוצרי חלב?