"היהדות היא דת לא מיסיונרית", יודע לדקלם כל זאטוט שנקלע לויכוח על עמים נבחרים; אנחנו לפחות לא הכרחנו אף אחד. היהדות היא דת לא מיסיונרית, אבל בתור בני מסורת כזו בהחלט למדנו יפה לספור ראשים.
בימים האחרונים העלה המשרד לשירותי דת קמפיין חדש ולא מיסיונרי, שלא קשה מדי לאתרו בדף הפייסבוק של המשרד, בין השאר בשל תמונתה של שירה גסנוב, שתואמת כמו אסקימואי לדרום אפריקה את רוח העמוד שרובו ככולו תמונות של גברים חרדים יושבים חמורי סבר, להזכריכן כי משרד הדתות הוא ככלות הכל, המשרד לענייני גברים חרדים שיושבים חמורי סבר.
אחרי ההפתעה הראשונית (המשרד לענייני גברים חרדים שיושבים חמורי סבר מפרסם בלונדינית חשופת פדחת!) אפשר לראות כי שירה באה עם מסר בפונט כתום– כן, שירה היא יהודיה, אין שאלה! וכך, למרות שאף אחד לא שאל, מוצאת את עצמה הקוראת מנסה דווקא לפקפק ביהדותה של שירה, כי איפה שאין שאלה הרי יש מלאנתלפי שאלות חבויות, כמו למשל איפה האף והזנב וההון העולמי. כשאת אומרת שאין שאלה, לאיזו שאלה את מתכוונת?
יעילות קופירייטרית
שירה מספרת שלהתגייר זה ממש לא ביג דיל, וכולל בעיקר שבתות אצל חברים והתגמשות בקטנות, שזה לגמרי תואם גם את המציאות וגם את כל מה שסיפרה לנו אלין לוי. אז בשביל שיפסיקו להתייחס אליך ברבנות כמו רפש, וגם, כמובן, בשביל התהליך הרוחני, שירה מציעה להתקשר אליה במוקד או פשוט להקליק על לינק, שמוביל לעוד בחורה אירופית למראה הנתונה בתוך פאזל שממטיר עליה שאלות מלחיצות.
הקמפיין פונה באופן הכי אגבי וטבעי לנשים בלבד, כי הסכנה, כפי שיודע היטב בנצי גופשטיין, טמונה בנשים ובשאלה למי יש יותר. על הדרך הוא מצליח בפעולה המשולבת של להבהיר לנשים היהודיות-מראש שהרחם שלהן הוא רכוש המדינה והלאום היהודי וכי על אחריותן לייצר עוד מאיתנו ("בשביל המשפחה, ובשביל הדורות הבאים!"), פלוס ליידע לנשים שאינן יהודיות על-פי הרבנות הראשית ו/או על פי עצמן, שהן טריז בגלגלי האומה או לכל הפחות ממש לא מועילות לאף אחד – וכל זה בתמונת ראש, חמש מילים ושני סימני פיסוק. לו רק היעילות הקופירייטרית הזו הייתה מושקעת במשהו בדיוני, כמו נניח, מיגור האלימות נגד נשים.