וולאק, ביום בהיר אחד מתברר שבישראל אחד מכל חמישה רופאים מוטרד מינית, ואלו רק מי שמדווחים – הרי בעניינים כאלו תמיד חלק ניכר מהמקרים אינם מדווחים. עם הסברה ההטרונורמטיבית לפיה אישה יכולה מקסימום להציק לגבר, אבל לא ממש להטריד, לא פלא שגרמן מופתעת.
אבל כששרת הבריאות המומה מכך שגברים עשויים להיות רגישים לרמיזות מיניות כפויות ועוד להעז ולומר את זה (וזה, חברות, באמת סימן שהעולם משתנה), היא מתרגלת אי-הפתעה למרחקים ארוכים כלפי ממצאי המחקר הנוספים, לפיהם אחת משתי רופאות בישראל מוטרדת מינית. כן, כחצי מהרופאות המועסקות.
צריך חוק כדי למנוע הטרדות מיניות?
זה עלול להישמע כמו המקצה הראשון של מרתון מסכנות, אבל יש חשיבות בפליטת הפה של שרת הבריאות: מה שיכול להפתיע אותנו הוא מה שנופל בקטגוריית הלא סביר, ולא סביר שגברים יושפלו ברמיזות מיניות כשהם מנסים לעבוד. את החצי השני של המשפט תשלימו בעצמכם.
אז מה עושים עם הנתונים הללו, נשאלה גרמן על ידי חברת הכנסת מיכל רוזין, הרי גם בניכוי רגישות אנושית בסיסית ברור שהם אינם תורמים יותר מדי לבריאות הציבור. גרמן השיבה כי "אין סיבה שתהיינה הטרדות מיניות, ואם יש כאלה אז אין סיבה שלא תטופלנה באופן הראוי". טוב, באמת אין סיבה שיהיו הטרדות מיניות חוץ מאולי ההיסטוריה האנושית של יחסי כוח, אבל כבר נתקענו איתן ועכשיו אפילו גברים מתחילים להלין עליהן. אז יאללה, כולנו מוכנים, רק תזכירו לנו מה האופן הטיפול ראוי?
ובכן, תלוי את מי שואלים. מתברר כי חברת הכנסת רוזין ניסתה להעביר חוק שיחייב הכשרת אנשי מקצוע לזיהוי והתמודדות עם הטרדות מיניות, אך החוק טורפד ולדעתה של גרמן "לא לכל דבר צריך חוק". נכון, אבל כשזה מגיע לשינוי של תפיסות ומנהגים ארוכי שנים החוק בכל זאת יכול לתת כתף. מי יודע, אולי היא עוד תופתע.