נזכרתי בזה השבוע, ימים ספורים לפני הבחירות לרבנות הראשית. הגוף הבוחר מורכב מכמאה וחמישים חברים וחברות, רבים מהם חילונים שלא מבינים כלום בנושא. לחברים הדתיים אין לי מה להוסיף. הם הרי אנשים הגונים וישרים שגם מבינים בנושא ובטוח שיצביעו על פי צו מצפונם הטהור והנקי ללא רבב (או על פי הפתק שיידחף לידיהם רגע לפני ההצבעה). אשר לחברים החילוניים – להם אני רוצה לומר כמה דברים טרם הצבעתם, בהנחה שיש מביניהם שמתייחסים ברצינות לעניין ולא עוברים עבירות פליליות ומצביעים בתמורה למישהו או למשהו. הסכיתו ושמעו.
יש רבנות ראשית לישראל, שתפקידה ניהול שירותי הדת בארץ בכפוף למשרד המיותר להפליא לענייני דתות. ככזו, היא יכולה להיות אחד משניים: היא יכולה להיות גוף נעים ויעיל המעניק את שירותיו במושכל ובמפוקח ומהווה מגדלור דתי אמוני למדינה כולה והיא יכולה להיות מה שהיא כבר שנים רבות: לשכת התעסוקה של ש"ס. המוסד לסידור עבודה למאות ולאלפים מחברי המפלגה, ובראשם לבני משפחת המלוכה יוסף.
בלי עין רעה, לרב עובדיה שליט"א נולדו הרבה בנים ובנות,7 כולם מוכשרים ומוצלחים, על כן צריך לדאוג להם גם לפרנסה בכבוד. על כן אחד מהם (ז"ל) היה חבר כנסת, אחד דיין, שני ושלישי רבני עיר, שלישי רביעי וחמישי רבני שכונות, שישי בעלים ויו"ר של חברת כשרות משגשגת ויסלח לי מי ששכחתי. כאן צריך לציין ביושר שרוב ילדיו של הרב יוסף הם אנשים מוכשרים וראויים לכל תפקיד בו הם נושאים, חלקם גאונים אמיתיים, אבל זה ממש לא קשור. העובדה שהמפלגה הזו, שיש לה סדר יום ויש לה במה לעסוק ויש לה היכן להשפיע משקיעה ים עצום של אנרגיה בסידור עבודה וקריירה לבני משפחתו של נשיאה היא חרפה איומה, הרבה יותר מהקללות של הרב עובדיה פעם בחודשיים בדרשתו.
סידור העבודה הזה הוא חלק ממגמה כללית בש"ס והיא המשימה לסדר כמה שיותר ג'ובים לכמה שיותר אנשים במערכת שירותי הדת. יש במערכת הזו אינספור משרות, רובן בכירות ומכניסות, והן מחולקות לחבר'ה בצורה רשמית ולעין השמש. הדתיים יודעים ושותקים והחילונים? או שהם מטומטמים עד בלי די והם לא מבינים כלום, או שהם לא לוקחים ברצינות לא את המוסד החשוב הזה, לא את המפלגה הזו ולא את המשפחה הזו, אז לא ממש אכפת להם. כך או כך, זה מביש ומגעיל וזה צריך להיפסק מייד.
הצביעו לפי צו מצפונכם, או לפי השחיתות המועדפת עליכם
וכך הגענו אל הבחירות לרבנות הראשית כשהדיון הרשמי הוא לא מי יהיה הרב הראשי לישראל, אלא איזה מבין בניו של הרב יוסף יהיה המועמד המוביל. נראה לכם בסדר? מצוין. לכו על זה.
בזירה האשכנזית (ובכלל לא דברנו על הטירוף המגוחך של כפל התפקידים, ספרדי ואשכנזי, ברוכים הבאים אל תחילת המאה הקודמת) המצב טוב יותר. כאן הויכוח הוא לפחות אידיאולוגי. ההתמודדות בין הרב סתיו לבין הרב לאו היא אידיאולוגית ותפיסתית, בין שמרנותו של הרב לאו החרדי ובין המגמות הליברליות של הרב סתיו איש צהר. גם כאן אין הדברים מונחים בצורה ברורה על השולחן וצריך לומר לחבר החילוני בגוף הבוחר דברים ברורים.
הרב סתיו – רב מצוין, תלמיד חכם. בעל אג'נדה ברורה בקשר לרבנות הראשית, יעשה את עבודתו נאמנה. קחו בחשבון שהוא ליברל ורפורמאטור שיכול להוביל שינויים עקרוניים במערכת.
הרב לאו – רב מצוין, תלמיד חכם, מקצועי מאוד, חרוץ, שבא לעבוד ולא לבלות באירועים. הוא יעשה את עבודתו נאמנה וימשיך במסורת אבותיו. קחו בחשבון שהוא חרדי.
הרב שפירא, הרב איגרא – תלמידי חכמים, אנשים רציניים.
הרב יצחק יוסף – הוא כל מיני דברים טובים. קחו בחשבון שהוא בן של נשיא ש"ס. בחירתו תנציח את כל הטינופת המופיעה מעלה.
הרב שמואל אליהו – פסילתו ע"י היועץ המשפטי לממשלה אינה מקובלת עלי, והיא מחוצפת ומרושעת. הוא תלמיד חכם, ימני קיצוני, קצת שובב ופרובוקאטור. קחו את כל אלה בחשבון אבל אל תתייחסו לפסילה (אא"כ היא תעבור בבג"ץ).
הרב ציון בוארון – תלמיד חכם, נטול ברק, איש מבוגר ורציני. מועמדותו נועדה לפגוע בבחירתו של הרב יצחק יוסף ולשבור את ההגמוניה של ש"ס. תחליטו בעצמכם.
הרב יהודה דרעי – רב צעיר ומוצלח שבאופן מפתיע נושא את אותו שם משפחה של יו"ר ש"ס והוא גם דוד של ילדיו. מעניין.
תכלית דבר, חברות וחברים, העניין הזה הוא הרבה יותר רציני ממה שאתם חושבים. אני דואג אמנם לדמותה של הרבנות, לאופייה, להוראותיה ולדרך בו היא תשפיע על האוכלוסייה בישראל. אני הרבה יותר דואג מהחוצפה, מהשחיתות, מהמצב הבלתי אפשרי שבו מדינה שלמה עובדת בשירותה של משפחה אחת או של משפחות אחדות. בידיכם לשים לזה סוף.