אבל האמת היא שהחג הזה מקפיץ לי את הפיוז לא רק מהסיבה הקולינרית, אלא גם ובעיקר בגלל הגשר החמוד הזה שהשנה מעביר אותנו מאמצע השבוע – הופה – ליום ראשון שאחריו. חופשה של הילדים ככה סתם, ביום חול, למה? והרי רק לפני שבועיים הם נשארו בבית בגלל ל"ג בעומר, ולפני כן השתגענו מפסח ומפורים ומט"ו בשבט ומחנוכה, ולא נשכח את חגי תשרי הקסומים. למה אי אפשר לחגוג במדינה הזאת בלי לשלם בימי חופש יקרים?
שי פירון? פייר, התאכזבתי
ורק שיהיה ברור - אני מאוהבת בילדים שלי ברמות מטורפות ונהנית מכל שנייה איתם – במיוחד כשאני שוכבת על הבטן והם מטיילים לי על הגב, יותר ימינה, קצת שמאלה, אוי כן, בדיוק שם!
את הירח אני אוריד בשבילם, לא כל שכן כמה ימי חופשה מהמלאי. ועדיין, בכל פעם שבתי הספר והגנים שוב סוגרים את הבאסטה ככה פתאום, באמצע החיים, אני מרגישה שוב את חוסר האונים המשתק הזה.
זה לא שאני לא רוצה לצאת לחופשות עם הילדים - אני רוצה מאוד. אבל יש גבול לכמות ימי החופש שאני יכולה לקחת, ובכלל, לא בא לי על חופשה כפויה. אני רוצה להחליט לבד מתי מתאים לי לצאת לחופשה משפחתית, והנה רמז: באזור ספטמבר, כשמזג האוויר נעים והמחירים סבירים, סבבה?
בשנה הקרובה, אגב, חופשות חנוכה ופסח יקוצרו, אבל החופש הגדול מתארך. חוזרים ללמוד ב- 1 בספטמבר. יופי, ממש יופי. איזה כיף שכשמסתיימים החגים, תמיד מגיע החופש הגדול כאומר: על פורים ושבועות את מתלוננת? מה דעתך על חודשיים שלמים של סידורי שמרטפות מסביב לשעון?
האבולוציה של החופש
לפני כמה ימים, עם כל ההתארגנות לקראת יולי-אוגוסט ושיבוץ הקייטנות וימי הכיף של סבא וסבתא ודפיקת הראש בקיר איך לעזאזל מעבירים את השבועיים האחרונים של אוגוסט כשגם מפעילי הקייטנות לוקחים פסק זמן – שאלתי את אמא שלי איך בעצם הסתדרו פעם, כשאני הייתי ילדה. האם גם אז הורים קיטרו, ללא מענה?
וזה בדיוק העניין: מתי יהיה סוף סוף סנכרון בין ימי החופש של התלמידים לבין אלה של ההורים העובדים? הרי רובנו בכל זאת לא מתפרנסים מהוראה. איך אנחנו אמורים להתמודד עם כל החופש הזה? אם במשרד החינוך גילו איך ללמד את תורת האבולוציה בבתי ספר דתיים, בטוח שאפשר למצוא דרך לפתור גם את העניין הזה.