הומואים אוהבים לדבר לפעמים במין נקבה. אצלנו קוראים לזה לעלות על הנש. במקור, לפני אלף שנה, זאת הייתה דרך להתגבר על הניסיון של הסביבה להעליב אותך. אתם לא תגידו שאנחנו נשיות, אנחנו בעצמנו נגיד. מאז זה עבר מלא תהפוכות, ובעידן החדש זה נכנס לשפה כסוג של ז'אנר. ועדיין, לפנות אל שר הביטחון בתואר גבירתי עשוי להישמע קצת קיצוני. אבל זה נראה לי מתאים, כי ההתנהגות של אביגדור ליברמן בשבוע האחרון קצת מזכירה היסטריה של שחקניות בטלנובלה. רגע היא שונאת ערבים, רגע היא בעד שתי מדינות. מבלבלת, אביגדור. פשוט אישה מבלבלת.
אז לכבוד שבוע הגאווה, החלטתי לכתוב את הטור הזה על הנש. לדבר אל אביגדור במין נקבה, כאילו שתינו אוחצ'ות זקנות שרבות אחת עם השנייה. למה? 1. כי ככה בא לי. 2. נראה לי נכון בשבוע הגאווה לאתגר אותה מגדרית. 3. מי שמתנהגת כמו דיווה היא דיווה, וצריך לכבד את זה. וכדי שלא יחשבו חלילה שאני עושה את זה כניסיון להשפיל אותה, אלא להפך, לקרב אותה, אני מתייחסת גם לעצמי במין נקבה. ככה אנחנו, שתי נקבות. כמעט כמו במערכון הקורע של תותית.
אביגדור לא חברה
אבל בואו בנות, נתקדם. לפני חצי שנה הסתבכתי לרגע עם הקהילה הרוסית בישראל. זה קרה במסגרת התוכנית של שי שטרן בערוץ 10. לקראת הסילבסטר הוקרנה כתבה על ישראלים שמתגעגעים לרוסיה או ליתר דיוק לריחות ולטעמים של המולדת ההיא. כששי שאל, עניתי שאם הם היו להט"בים הם לא היו מתגעגעים, והעליתי את השאלה מדוע הקהילה הרוסית באופן כללי היא כל כך הומופובית?
תוך רגע הסתבכתי עם מלך הפייסבוק של הקהילה הרוסית, יבגני זרובינסקי, שהתרגז מזה שהכללתי את כל הקהילה הרוסית. כל הניסיונות שלי להסביר שסבא שלי היה רוסי, ולכן אני גם רוסיה למדי, לא הועילו. אז נכון שלא טוב להכליל, ובכל זאת. העובדה היא שרוסיה היא מדינה הומופובית, שמחוקקת חוקים נגד הקהילה. לא במקרה הם חטפו מכל השופטים ההומואים באירוויזיון האחרון (שזה היה ממש כיף). וגם בישראל זה לא בידור, הקהילה הזאת שמרנית בעניינים האלה. מאוד. אז מצד אחד יש ליין מסיבות מוצלח להומואים רוסים שמארגן צעיר מצוין בשם ויק מלץ. מצד שני, "ישראל ביתנו" מתנהגת חרא בכל מה שקשור לקהילה.
ולא סתם מתנהגת חרא, אלא גם בצביעות. כי במפלגה הועסקו מאחורי הקלעים הומואים בתפקידים בכירים, וזכו ליחס חם ואוהב, אבל כשזה מגיע לכנסת, אביגדור לא חברה. היא והחברות שלה תמיד מצביעות נגד הקהילה, כאילו היו רבניות של כבוד באגודת ישראל. למה? לא ברור. הרי אין איזו התחייבות כלפי פוטין, ואין איזו חיבה מיוחדת לרבנים ליטאים. וההיגיון אומר שאם אתה נגד הממסד הדתי, אז שווה לאחד כוחות עם ההומואים והלסביות, שגם חוטפים שם. אבל לא.
"ישראל ביתנו" היא כיום אחת המפלגות הכי להט"בפוביות בכנסת, אם לא ה-. ומה שעוד יותר מרגיז זה שאנשים שהם ככה בעניינים, מסבירים לך שזה ממש לא עיקרון. אביגדור היא ממש לא להט"בפובית ממש אין לה כלום נגדנו, היא פשוט אינטרסנטית ולא בא לה להתמודד עם אנשים בקהילה שלה שהם אטומים. וגם לא מעניין אותה זכויות ושטויות, אז היא פשוט שמה זין ומצביעה נגד. אוטומטית. אלא שאז פתאום ביום רביעי, כשאיתן כבל אירגן דיון בכנסת במסגרת שדולת המילואים, הופ, כאילו כלום, שלחת הודעה משגעת וקבעת שגם אצלך, כמו אצל בוגי, יהיה יחס שווה למשפחות שכולות חד מיניות. האמת אביגדור, עכשיו את ממש בלבלת אותי.
לא רק שהיא מיד נכנעה למחאת המילואימניקים הגאים שארגן עומר נחמני, איך שנכנסה למשרד הביטחון ישר אמרה את המשפט המרגש "שלמות העם חשובה משלמות הארץ". עשתה לי דמעות בעיניים. אבל אז חשבתי לעצמי, רגע, איך זה מסתדר עם המשפט ההוא "או שתחזיר את הגופות תוך 48 שעות או שאתה מת". ובכלל, איך זה מסתדר עם כל המשפטים הרעים שאביגדור אמרה בשנתיים האחרונות?
הפוליטיקאית הכי מבהילה בישראל
כאילו, עכשיו, בשבוע השיא של הגאווה, לא הגיע הזמן להוריד את המסכות, ולהגיד מי את האמת? כי מי את באמת, מכשפה בעור של פיל או כבש בעור של תנין? ואולי, מה שיותר גרוע, יתברר שאת באמת סתם אופורטוניסטית שאוהבת להפחיד. כי אני באמת לא יודע. המשפט הזה, "שלמות העם חשובה משלמות הארץ" הוא קצת משפט של זהבה, שלא לומר של שלי. לא במקרה נפתלי פתח עלייך ג'ורה.
ואולי בכלל אין לך באמת דעות, ואת ככה אומרת מה שצריך בשביל לשרוד. כשאת באופוזיציה את מנסה להפחיד ערבים, וכשאת בממשלה, ועוד בתפקיד רם של שרת הביטחון, מיד את נהיית ממלכתית, ומחכה שמישל תזמין אותך לבית הלבן, אולי אפילו לפני שהיא מפנה שם. כשאת סתם פשוטה את נגד הומואים, וכשאת שרת ביטחון מיד בא לך לחבק כל מפקדת להט"בית ולתת לה צל"ש.
ולמה אני הכי מתבאס ממך? כי אם את כזאת פלואידית, למה רק בענייני הקהילה שלנו את כזאת ביץ' ועד היום בחיים לא נתת אפילו קצה של אצבע? למה את נגד, נגד, נגד? וזה לא שלא היינו נחמדים לקוקו הזה, סטס מיסז'ניקוב, כשעשית ממנו שר התיירות. לא בלענו צפרדעים ושלחנו את בכירי הקהילה לבלות איתו איפה שהוא אוהב, ולשתות עד כאב ראש, רק בשביל שייתן קצת כסף לקמפיין תיירות גאה? לא יפה. לא הלשנו עליו, ותדעי לך שיכולנו. אבל חשבנו שאולי בגלל שהוא ככה, מנסה להצליח דרכנו, אולי גם את וכל המפלגה שלכם תשתנו? ולא.
את יודעת איזה מעליב זה שהמפלגה הלא חרדית היחידה שמתעלמת מאתנו לגמרי היא המפלגה שלך? הבית היהודי לידך הם ממש רקדניות של שירזי. ובעיניי, כשמחברים את זה לשטויות שאמרת השבוע, כלומר שטויות בהנחה שדווקא כן התכוונת למה שאמרת כל השנים לפני, אז אני חושב שהגיע הזמן להודות שאת הפוליטיקאית הכי מבהילה בישראל. והעובדה שאת שרת הביטחון עכשיו היא מפחידה לא בגלל שתלחצי או לא תלחצי על הכפתור, אלא בגלל שאף אחד לא יודע מי את באמת. כמו בשיר, את אניגמה, חידה.
אז לכבוד החג שלנו, שהוא חג של נראות, ישירות, גאווה, ולכבוד ההצהרה המפתיעה שלך, אני רוצה לשאול אותך אחת ולתמיד: מי את באמת אביגדור ליברמן? פטריוטית שרוצה להציל את ישראל? חברה של פוטין? חברה של ביבי? מי את, אביגדור ליברמן? והאם את מבינה שבתור שר הביטחון את מה זה יכולה לחרב לנו את החיים? אז תתרכזי בבקשה. מצעד הגאווה הוא הזדמנות לצאת מהארון ולהגיד מי את באמת. ובהזדמנות, תדאגי שהמפלגה שלך תפסיק להיות כזאת כלבתית להומואים. זה מה זה לא מתאים יותר.