השבוע חיתנתי בפעם הראשונה זוג הומואים שנפגשו בגריינדר, אפליקצית ההיכרויות הידועה. זאת לא הייתה סתם חתונה. חתן אחד הוא יהודי ישראלי, החתן השני נוצרי-גרמני. ובכל זאת התעקש החתן הישראלי על נראות ועמדה פוליטית, והטקס כלל את שבע הברכות, החלפת טבעות וגם שבירת כוס, כולל ה"אם אשכחך". זו הייתה הדרך שלו להסדיר חוזה עם הדת היהודית, שהוא מרגיש קשר עמוק אליה.
החתונה השמחה התקיימה בשעת שקיעה, מול שתי המשפחות בהרכב מלא, ואורחים רבים מגרמניה וישראל. החתנים לבשו חליפות עם פרח בדש, ונעלי בלנסטון גבריות מאוד, מהסוג שחתנים לא לובשים בדרך כלל. והיה באירוע את כל מה שטוב ואופטימי. במיוחד כשאת הברכות הנרגשות ביותר לבני הזוג נשאו דווקא האבות, בעברית וגרמנית, עם דמעות בעיניים.
כמה שעות קודם פורסם כי הפרקליט הצבאי הראשי, שרון אפק, יצא מהארון במסגרת ראיון לבטאון לשכת עורכי הדין. בצבא, כך מסתבר, ידעו כולם על אפק, וזה לא הפריע לו להתקדם ולהפוך לתת-אלוף. אבל מחוץ לפיקוד הגבוה של צה"ל איש לא ידע על כך, ולכן חשוב מאוד שידעו. משמחת עוד יותר הייתה העובדה שהוא נקט בראיון בגישה האחראית והמתחייבת ואמר: "חשוב מבחינתי לשמש מודל לחיקוי. צעירות וצעירים רבים מאוד שנמנים עם הקהילה הלהט"בית נמצאים על סף גיוס לצה"ל או משרתים בצה"ל. גם היום, בשנת 2017, אנחנו נתקלים בגילויי בורות ושנאה לאחר. חשוב לי שאותם צעירים וצעירות ידעו שאין בצה"ל תקרות זכוכית שמגבילות אותם. צה"ל הוא צבא העם, הוא מחבק את כל מי שרוצה לתרום ולהתפתח בו, ואשמח אם רבות ורבים ילכו בדרכי". ללא ספק התוספת המלבבת יותר לקראת חודש הגאווה המתקרב.
החתונה שאני מספר עליה כאן, ושרון אפק, הם מה שקוראים כיום "חדשות אמיתיות". יש אנשים כאלה, הם בשר ודם, והם עשו מעשים אמיתיים, בעולם האמיתי. אבל בעידן החדש יש גם עולם שלם של חדשות לא אמיתיות, שלעיתים מגיעות אליך בדרכים מאוד עקומות. לפעמים זה ממש משעשע. במוצאי שבת פרסמה אורלי ויינרמן פוסט שבו קראה לחבריה בקהילה בישראל להוציא אחת ולתמיד מהארון את הנשיא החדש של צרפת עמנואל מקרון, בטענה שהוא מזיק לקהילה, לתרבות הצרפתית ולעולם. מפתיע? לא את ויינרמן, שטענה כי הקהילה שהפעילה בשעתו לחץ על זמרים, לא יכולה להתעלם מנשיא צרפתי.
האם יש לקהילה בארץ השפעה על נשיא צרפת? על התקשורת הצרפתית? מה זה משנה. מה שבאמת חשוב הן העובדות. מקרון הוא לא הומו בארון. הוא גבר שנשוי באושר לאישה, שגם משתתפת באופן פעיל בחייו הפוליטיים. ייתכן כמובן שיש בו סוג של ביסקסואליות, אבל המימוש שלה הוא אינו עניינו של איש. מקרון הוא כמובן לא נזק לקהילה הגאה, להפך: סביר להניח שכהונתו תהיה טובה מאוד לקהילה בצרפת. ובאופן כללי האיש שניצח את מרין לה פן הגזענית והדוחה הוא ממש לא נזק לשום דבר ולאף אדם.
כיף להיות הומו ברוסיה? את אמיתית?
אבל ויינרמן, שהיתה פעם אחת משלנו, היא דוגמא מצוינת לדרך שבה החדשות הווירטואליות משנות את העולם. במשך כמה שנים היא ניסתה לשכנע ישראלים שהכיבוש הוא אסון (שזה כמובן נכון), אבל העיסוק בזה הוביל אותה לעולם התנועות הרדיקליות מאוד. לא מה שיאיר לפיד קורא רדיקליות, רדיקליות באמת. משם הדרך לעולם הקונספירציות הייתה קלה ומהירה. בכדי לא לשעמם אסכם לכם: ויינרמן מאמינה כיום שפוטין הוא המנהיג הנאור בעולם, שהאמריקאים הם פושעים, ושמקרון הוא בובה של אנשי בנק רוטשילד שרוצים לגנוב כסף (היא לא מבינה משום מה שזאת אמירה אנטישמית).
עם קו המחשבה הזה היא הסבירה שמקרון הוא אסון לקהילה הגאה, והזמינה את כל חבריה למוסקבה כדי לראות כמה נחמד להיות שם הומו. זאת כמובן בדיחה כי רוסיה היא כרגע המדינה הכי הומופובית בעולם המודרני, כולל חקיקה אנטי להט"בית, אלימות בעידוד השלטונות ועוד ועוד. ואם כל זה לא מספיק הגיעה בחודש האחרון הידיעה על כך שבצ'צ'ניה, בת החסות של פוטין, יש מחנות ריכוז להומואים ומוציאים אותם להורג.
להגיד בעידן הזה שפוטין ורוסיה טובים להומואים זה כמעט הומוריסטי, ושווה מערכון ב"ארץ נהדרת". אבל ויינרמן שהיא לא פראיירית, וגם מאוד לא טיפשה בניגוד למה שלעיתים נוהגים לחשוב, נמצאת בכזה מצב של שטיפת מוח ששום דבר לא יזיז אותה מהדעות המוצקות שלה. היא יושבת איפשהו בעולם, לא ברור איפה, ובאמת מטרידה את עצמה בעובדה שצרפת נכבשה בידי אנשי בנק רוטשילד. היא משוכנעת בשכנוע עמוק, שמקרון, הומו רשע בארון, יעשה נזק לחבריה ההומואים בצרפת. איזה נזק בדיוק? מה זה משנה. העיקר שאפשר להבהיל את העולם עם נבואות זעם.
הפוסט של ויינרמן כמובן גרר אינסוף תגובות, מה גם שהיא עשתה שם קצת נסיונות אאוטינג ושטויות מהסוג הזה. זה באמת שרשור שכמו שאמרו פעם "צריך ללמד בבתי ספר לתקשורת", אם רוצים להבין איך אפשר לבנות מציאות אלטרנטיבית ברגע, וכביכול לבסס אותה על עובדות. אז ד"ש חם אורלי ויינרמן, נקווה שאת נהנית שם, איפה שאת נמצאת. אנחנו נישאר עם שרון אפק והאבות המברכים בחתונות. זה יעשה הרבה יותר טוב לקראת אירועי הגאווה.