איך אתה יודע שאתה הומו? הנה מבחן קל. צפה בראיון שנתן אובמה ברשת ABC. אם ברגע שהוא מסביר מדוע להומואים ולסביות מגיעה הזכות להתחתן יורדות לך דמעות, או שאתה לפחות חש מחנק בגרון, סימן שאתה הומו.
קשה להפריז בחשיבות ההצהרה שאובמה נתן השבוע. זאת אמירה מסוג האמירות שמשנות את העולם. פשוט כך. הרבה אנשים אמרו את זה, אבל רק כשהנשיא של אמריקה מחליט שהגיע הזמן, אכן מתחולל השינוי האמיתי. השאלה הזאת, האם מותר לבני אותו מין להיות נשואים, הפכה השבוע לאחת השאלות המרכזיות בבחירות לנשיאות: אם אובמה ינצח, ונקווה כולנו שאכן ינצח, הוא ידאג לשנות את הסטטוס קוו הנהוג בארצות הברית לנצח; אם יפסיד, זה יהיה גרוע מאוד, מהרבה סיבות.
טוקבקיסטים ימהרו שוב להגיב: למה עכשיו? מה החישוב הציני שלו? נכון, לאובמה היו סיבות לצאת בהצהרה בתזמון הזה. הראשונה היא שהומואים ולסביות עשירים הפכו לכח תרומה רציני בשנים האחרונות, תוך שהם מדגישים את האלמנט הזה בתרומה שלהם. הסיבה השנייה היא שהתומכים שלו רדומים, והוא ידע שזה סוג של ויכוח שיעורר אותם להתאמץ. אבל אלה תשובות קטנוניות. בטוח היו לאובמה עוד עשר אופציות, עוד חמישה נושאים שהיה יכול להצהיר בהם הצהרות ולייצר קונטרוברסיה. אבל הוא בחר להצהיר דווקא על תמיכתו בנישואים חד מיניים.
אובמה מבין גייז
בתמורה למהלך, המגזין ניוזוויק הכתיר את אובמה ל"נשיא ההומו הראשון", בשער פרובוקטיבי שעשה הרבה רעש, ובמאמר של אנדרו סאליבן. סאליבן הוא הדעתן ההומו המעניין ביותר בעולם. הוא אנגלי, נשא HIV, כתב לא מעט ספרים מצוינים, ויש לו תפיסה מאוד בריאה לגבי הקיום ההומואי בעולם. אגב, התפיסה הזו השתנתה עם הזמן, במיוחד אחרי שהתחתן והביא לעולם ילד.
בעיניו, מה שמחבר בין אובמה להומואים היא השונות בתוך המסגרות הבסיסיות ביותר. לפי סאליבן, הומואים נאלצים מגיל קטן מאוד להסתיר סוד דווקא מהקרובים והאהובים להם ביותר, והסוד הזה הוא אחד המרכיבים המרכזים בקיום שלהם, גם לאחר שיצאו מהארון. לטענתו, אובמה, שהיה ילד שחור לאם לבנה, שגדל כמוסלמי בחברה נוצרית, מתחבר לאחרות ההומואית ממקומות מאוד ראשוניים באישיותו. גם הוא היה שונה בתוך המשפחה הכי בסיסית שלו, ולכן ההבנה שלו את הצורך שלנו להתחתן היא לא רק שכלתנית אלא גם רגשית, באופן הכי עמוק. זה כמובן מעבר לעובדה ששחורים באמריקה, שאסור היה להם להתחתן עם לבנות עד שנת 1967 (!) שזה פחות מחמישים שנה, אמורים להזדהות עם הרצון של אנשים להתחתן לפי תחושתם.
המאמר המרגש של סאליבן מבהיר שגם אם יש בזה אלמנט פוליטי, ברק אובמה הוא באמת הנשיא הראשון שמחובר לחלוטין לתחושה שאין להפלות להט"בים בשום צורה, והוא גם מרגיש שחובתו להסדיר את זה.
איך אפשר בכלל לחשוב אחרת?
בישראל הגיבו לחדשות באופן המקובל. שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד הסבירו שזה בכלל לא דיון, ואני יודע שהם באמת מתכוונים לזה. שניהם שייכים כבר לדור שלא מבין בכלל איך אפשר לחשוב אחרת. מצד שני, יחימוביץ' באופוזיציה, לפיד ב"ידיעות", ואת קדימה מנהל עכשיו שאול מופז. מנגד, הח"כ הדוחה זאב נסים לא התאפק והסביר שוב את דעותיו, אבל איכשהו גם הוא לא הצליח לחמם את הגזרה המתנגדת. ח"כ ניצן הורוביץ הגיש כבר השבוע הצעה לאפשר נישואין לכל אדם, הצעה שבאופן צפוי נדחתה.
תכלס, אני איבדתי כבר לפני שנים את האמונה שירשו לשני בני אותו מין להתחתן בישראל. אני מסתפק בנוהל הקיים לפיו מתחתנים בחו"ל ואז נרשמים בארץ, שזה בדיוק הגורל של סטרייטים שלא בא להם להתחתן ברבנות. אבל האם בכל זאת יש סיכוי שבאווירה החדשה תימצא דרך לחוקק חוק כזה? האם בזכות השינוי בעולם יהיה כאן רגע כזה שמישהו ימציא חוק עוקף ש"ס וחרדים, שיאפשר לנו לחסוך כרטיסי טיסה יקרים לקנדה כדי להתחתן, ויותר מזה, יאפשר לנו לעבור את הרגע המרגש עצמו בנוכחות הקרובים לנו?
עושים עלינו סיבוב
נדמה לי שאת הדיון בנישואים צריך לחבר לדיון בטענת ה-"pinkwashing", לפיה ממשלת ישראל אוהבת לנפנף בעולם במצב הקהילה, בין היתר כדי להסתיר עוולות אחרות שהיא עושה על בסיס קבוע בשטחים הכבושים. רק לאחרונה הסביר שגריר ישראל בארצות הברית שישראל היא גן עדן להומואים, והיא אף נותנת מקלט מדיני להומואים פלסטינים. זה לגמרי שקר כלשהו: ישראל אמנם נותנת פה ושם מקלט כזה, בקמצנות רבה, אבל בשביל לקבל אותו צריך ללקק לאלי ישי את כפות הרגליים באופן פיזי, וח"כ הורוביץ או אחרים צריכים ממש לנשק ידיים של פקידים במשרד הפנים כדי שיחתמו על האישור.
האם הקהילה צריכה להרשות לממשלה לספסר בה? הומואים מצביעי ליכוד ודאי יענו שכן. ואני אומר, הגיע הזמן להתקדם. אם הממשלה מספסרת בנו, בואו אנחנו נציב לה סל דרישות. אם אתם באמת רוצים ששגרירי ישראל יספרו בכל מקום שאנחנו נותנים מקליט להומואים פלסטינים, בבקשה תצהירו על מספר ההומואים והלסביות שאתם מוכנים לאזרח בשנה. ובאותה נשימה, אפשר ואולי אפילו צריך להציב לממשלה סל דרישות בנושא פונדקאות, נישואין, אימוץ, רישום משותף מכל סוג וכן הלאה. אם המדינה כל כך מתגאה בנו, אז שמערכת החינוך תפתח את שעריה בפני נציגי הארגונים השונים (חוש"ן, איג"י וכו'), וכך גם הצבא והמשטרה.
נדמה לי שדווקא החודש, סביב אירועי הגאווה, הקהילה (אולי דרך האגודה) צריכה להציב לנציגי הממשלה רשימת תנאים כזאת, ולדרוש שההצהרות שמצהירים נציגי ישראל בתפוצות יהפכו למציאות, וישראל באמת תהיה כזה גן עדן כמו שהם כולם אומרים. אם הממשלה תסרב, מותר לנו להתעמת איתה. ואם, מצד שני, ראש הממשלה יצליח למצוא דרך בקואליציית הענק שלו לאפשר לנו להתחתן, יכול להיות שהוא יהיה המלך החדש שלנו. האם יש סיכוי שזה יקרה?