אבל אל תתבלבלו. מעבר לאנקדוטה הזאת אין לי שום כוונה לתקוף את יאיר לפיד. להפך. חשבתי השבוע גם על הזוג אובמה. מישל הקולית, היא לא אישה תמימה, ואולי גם לא טובת לב במיוחד. וכך גם בעלה הנערץ שציטט באוזני לפיד את המשפט האהוב עליה בטקס בשדה התעופה: "תזהר מהמשאלות שלך, הן עלולות להתגשם". ייתכן שמעבר לנימוסים, היה כאן משהו יותר ב'יצי בסגנון "חביבי, קראתי עליך הרבה חומר רקע, ברור לי שאתה מה זה הולך להסתבך".
יוסף "טומי" לפיד ז"ל בפופוליטיקה
עם או בלי קשר לאובמה, כבר עכשיו ברור שהמשחק החדש שכובש עכשיו את ישראל הוא "בואו נתפוס את יאיר על חם". הרי הוא לא למד באוניברסיטה, אין לו מושג בכלכלה, הוא מעולם לא ניהל עסק רציני, והוא אינו מכיר משרדי ממשלה מבפנים. אז בואו ניכנס לאתרי ההימורים ונהמר כמה זמן עד שהוא נכשל לגמרי וחייבים להחליף אותו. משחק מדליק, שכולל לא מעט שמחה לאיד, בכל זאת זה לפיד הזחוח תמיד.
יש כאן רק בעיה אחת קטנה. בעולם האמיתי, יאיר לפיד הוא שר האוצר.
זה לא משחק מחשב, זו גם לא אפליקציה. יאיר לפיד הוא באמת האיש שיחליט עכשיו איך תראה הכלכלה הישראלית. הוא האיש שייקבע אם בסוף הקיץ הקרוב נחייך עם כיסים מלאים או שנשב עגמומיים ומובטלים בשדרה ולכן לפחות בראייה האגואיסטית הרגילה של כולנו, מאוד כדאי לכולנו שהוא יצליח, או לפחות לא ייכשל. ובשביל זה צריך לתת לו, לפחות ברגעים הראשונים, מעט אוויר לנשימה.
יותר מזה. לפיד אינו אביגדור ליברמן שהגיע למשרד החוץ עם תיק שרצים והיסטוריה שזועקת אי התאמה. לפיד הוא ראש הסיעה השנייה בגודלה בכנסת. יש עתיד כמעט זהה בגודלה לליכוד בלי ישראל ביתנו. הגיוני שהוא לקח לעצמו תיק רציני. ובניגוד לליברמן מטרתו היא באמת לתקן. האם יש לו הכישורים? האנשים שבחרו אותו לכנסת רצו שינוי, הם קיבלו. והם צריכים כנראה לפחות טיפה של סבלנות.
ולא רק סבלנות. אולי כשלפיד דיבר על פוליטיקה חדשה, הוא התכוון גם לזה שאם אנחנו בוחרים פוליטיקאי, לא נתחיל מיד ביום אחרי שהוא נבחר להסביר איזה חרא הוא, וכמה הוא גרוע. שאולי ננסה להיות מעט יותר סבלניים. האופציה להעניש אותו כמו את שאול מופז, בשני מנדטים והשפלה פומבית מונחת שם באופק והיא שלנו לתמיד. אז למה לא להמתין קצת? גם אם לא הצבעתם לו.
שיעור בשיתוף מחשבות בפייסבוק
לפיד בוחר לדבר דרך הפייסבוק. הוא כמובן לומד בדרך הקשה שהמגע האישי יכול להיות גם אכזרי. האם הוא נהג בחכמה כשדיבר על ריקי כהן שמחזיקה משק בית של כ-20 אלף שקל במקום על ריקי כהן שחיה מפחות מ-14 אלף שקל? כנראה שלא. נדמה לי שמה שהוא רצה להסביר זה שגם לאנשים שמרוויחים לא רע נורא קשה. הרי כהן שלו אינה טייקון. משפחה עם 20 אלף שקל לחודש היא משפחה במצב טוב, אבל אין שום קשר בינה ובין כסף גדול ורווחי ענק. הרי אפילו בחברת חשמל מרוויחים כולם יותר על משרה אחת. אבל מעבר לזה, תחשבו על זה שהוא נכנס למשרד האוצר, ובמקום להישאב לשיח הטבלאות, פתח דיון עם כיוון אחר.
אז נכון, לדבר על ריקי כהן נשמע קצת כמו סדנת ליטופים - אבל כן, לפעמים צריך לטלטל לשנייה את החשיבה הממוסדת. הרי ברור שבמשרד האוצר יושבים אנשים שאוהבים את השיטה הקיימת. גם אם חלומנו הוא שלפיד יטיל גזרות על יצחק תשובה ועל המשכורת של שני מנכ"לי בנק הפועלים שמרוויחים כל אחד שמונה מליון שקל בשנה והיו אמורים בעולם מתוקן להרוויח גג חצי מזה, צריך להעריך את זה שהוא מנסה לאתגר את השיטה.
זה לא אומר שהיה צריך למחוא כפיים על המצאתה של ריקי כהן. אבל כשאני קראתי את התגובות בעמוד שלו כבר היו שם קרוב ל-1,000, וכולן אמרו בערך את אותו דבר. התגובות היו יותר בסגנון עדות הריאליטי, מאשר טענות הגיוניות שמטרתן לשפר את המצב. זה כמובן בסדר להוציא קיטור, אבל זה לא עוזר לכלום.
בשבועות האחרונים יצא לי לחשוב לא פעם על לפיד, וקצת לרחם עליו על זה שהוא נתקע שם במשרד האוצר. עם כל הכבוד, זה באמת חתיכת תיק, שאין לי מושג איך בכלל מתחילים להתגבר עליו. למרות שהוא אוהב להתיישב ככה מול המחשב, ולתקשר ישירות עם העם, אני מקווה בשבילו שגם הוא למד שיעור קטן. הגיע הזמן שעל הפוסטים שלו יעבור צוות תגובות, שיבדוק אותו במשך כמה שעות וידון בהשלכות שלו, ורק אז יעלה אותו במקום השר לאינטרנט. זה עדיף מכל הניסיונות של צוות "יש עתיד" שעמל בדיעבד בשבת להנמיך את הלהבות ולהסביר שלפיד התכוון גם לריקי כהן שמרוויחה 6,000 שקל בחודש.
כן כן, שר בממשלה צריך להיות יותר אחראי מבעל טור. אבל גם לשר מגיע מעט אוויר, בטח בהתחלת הדרך, בטח ברגעים שבהם הוא רק מנסה להבין מי נגד מי.