עכשיו אנחנו בפסטיבל ההזדמנות האחרונה. אני אהיה השנה בן 55. אם לא נביא ילד בקרוב, זה כבר יהפוך לפרודיה. אתה הרי לא רוצה להיות הסבא של הבת שלך, שמגיע עם מטפל פיליפיני וכסא גלגלים לראות אותה מתגייסת בבקו"ם. והאמת היא שלפני חצי שנה נכנסנו לעניין הזה במרץ. אלא שלפעמים צריך קצת מזל בחיים. בדיוק כשבחרנו תורמת ביציות נחמדה מדרום אפריקה, שלטונות הודו הודיעו שנמאס להם מזוגות לא נשואים ומהומואים, ושינו את חוקי הפונדקאות שלהם.
אל תדאגו. שינוי החוקים לא נבע מהרצון להגן על נשים עניות שבוחרות בפונדקאות מחוסר ברירה. אלה עדיין יוכלו להיות פונדקאיות עבור זוגות הטרוסקסואליים. השינוי הוא לא יותר מאשר מעשה שמרני שבא להפריע למשפחות חד מיניות ולנשים שרוצות להיות חד הוריות לממש את הצורך בהורות.
אני יודע שעניין הפונדקאות הוא מורכב. יש הרואים בו רק את הניצול של נשים עניות, ומפספסים את האושר שהתהליך הזה מביא איתו לאחרים. אבל גם בלי להיכנס לדיון הזה, דבר אחד ברור, לפחות לי. אין שום סיבה שחוקי הפונדקאות יפלו בין זוגות הטרוסקסואליים, לזוגות הומוסקסואליים, ולאנשים שרוצים להביא ילד לבד. זה כל כך ברור לי שאני אפילו לא מרגיש צורך להסביר למה.
מי כותב בפייסבוק בשבת?
השבוע שוב נזכרתי בכל זה כאשר התחיל הדיון על שינוי החוק בענייני הפריות חוץ גופיות שתממן המדינה לנשים. לא ברור אם החוק ישתנה, אם הגיל העליון יהיה 44 או 45, דבר אחד ברור, מדינת ישראל מעודדת ילודה. נשים ישראליות מקבלות מהמדינה עזרה במאות אלפי שקלים, כדי שינסו שוב ושוב להיכנס להריון. ההנחה היא שהגברים הישראלים נהנים מההוצאה הזאת בזכות העובדה שהן נשואים לנשים שהמדינה מממנת.
ואני שואל מה איתי? בתור אזרח שרוצה ילד, לא מגיע לי שהמדינה תעזור לי לממן את התהליך הזה? או לפחות שתאפשר לי אותו? איך זה יכול להיות שב-2013 אסור לי לבצע תהליך פונדקאות בישראל, בתנאים טובים, בהשגחה, עם הקפדה על זכויותיה המלאות של הפונדקאית, והאופציה העומדת בפני היא לרוץ לבנגקוק ולהסתבך שם עם ביורוקרטיות של עולם שלישי?
אני לא שונא חרדים. אני גם לא אוהב שהופכים אותם לאויב ולאחראים לכל הצרות בישראל. אם הם היו כאלה גנבים מצטיינים, הם בטח היו פחות עניים. אני כמובן בעד שיתגייסו לצבא וישתלבו בשוק העבודה, אבל פחות אוהב שהם מסומנים כשטן הגדול. מצד שני אני באמת לא חושב שהם צריכים לנהל לי את החיים. לכן כל כך נהניתי מחילופי הדברים בין שר האוצר לח"כ משה גפני.
"למה אתה כותב בפייסבוק בשבת?", שאל גפני את יאיר לפיד וזה ענה אינסטינקטיבית "כי אני לא שומר שבת". ומיד הוסיף "אתה לא תגיד לי מה לעשות בשבת כמו שאני לא אומר לך מה לעשות בשבת. אני כותב בשבת". נדמה לי שחילופי הדברים האלה, למרות שהיו לגמרי לא מתוכננים, הם הדבר המשמעותי ביותר שנאמר בכנסת ישראל בשנים האחרונות.
"אני לא שומר שבת" אמר יאיר לפיד והשמיים לא נפלו. אחרי עשרות שנים שבהם כל ראש ממשלה בישראל היה צריך להסביר כל הזמן כמה הוא קשור לדת, לתבל את נאומיו בציטוטים מהתנ"ך ובאופן כללי להתחנף לרבנים שמתנשאים על חילונים מכל הסבות הלא נכונות, בא יאיר לפיד ואמר בפשטות את מה שנכון לגבי רוב הישראלים. אנחנו לא שומרים שבת, ולא חיים לפי חוקי הרבנות האורתודוקסית. זה אולי ייקח עוד זמן, אבל נדמה לי שזה צריך להיותה המוטו של הכנסת הנוכחית.
הטעות תהיה כמובן לתפוס את המשפט הזה ברמה המתריסה והמצומצמת שלו. שכן מה שהמשפט הזה אומר הוא, שאנחנו חילונים, אנחנו הרוב, ולכן אין שום סיבה שלא יהיו כאן נישואים אזרחיים ושאר חוקים שמתאימים לאורח החיים שלנו. אין סיבה ששני בנים לא יוכלו להתחתן, ואין סיבה שאני ובן זוגי לא נוכל לקיים תהליך פונדקאות בדיוק כמו כל גבר ואישה שמתקשים להיכנס להריון.
אני מקווה שזה יקרה לפני שאני ובעלי נצטרך לעבור לדיור מוגן. כי היי, למה לשלול את זכותנו? בצרפת אישרו נישואים ואימוץ לחד מיניים, באמריקה יצא השבוע סוף סוף מהארון כדורסלן שחור ראשון. אובמה וקובי בראיינט שלחו ברכות ונייקי מבטיחה חוזה שמן. למה שאנחנו נשאר מאחור?
האמת שבפיתול עלילתי לא צפוי, פגשנו לאחרונה זוג לסביות שהעלו את הרעיון להביא ילד ביחד והפעם דווקא לא פסלנו את זה על הסף. להפך. כך שאולי בסוף נעקוף את כל חוקי הפונדקאות בשיטה הישנה והמוכרת של ל"צוקית הקטנה יש שני אבות ושני אמהות". אבל זה באמת לא חשוב כי הדיון הוא עקרוני, והכנסת הנוכחית היא המקום והזמן להתקדם בזריזות לעולם מתוקן ושוויוני יותר שבו שני בנים יכולים להתחתן ולהביא לעולם עוד חייל שלום קטן עם פונדקאית. לתפארת מדינת ישראל.