גדודים של מדענים בכל העולם מחפשים בשנים האחרונות הסברים להידרדרות הדרמטית בפוריות של גברים ונשים כאחד. רק לפני מספר שבועות התפרסם מחקר גדול בצרפת, שבדק את איכות הזרע של כ-26 אלף גברים על פני 17 שנה. התוצאות לא משאירות מקום לספק: ירידה של 32% בריכוז תאי הזרע ושל כ-33% בשיעור תאי הזרע התקינים. אצל הנשים המצב לא מעודד יותר. אם נדמה לכם שמסביב מתחוללת מגיפה של טיפולי הפרייה מלאכותיים, זה לא רק מפני שהטכנולוגיות השתכללו או שכולם נורא רוצים ללדת. זה בגלל שפחות ופחות אנשים מצליחים לעשות את זה באופן טבעי.
הנתונים ברורים, את הסיבות כולם מחפשים. המחקר שהציגה בכנס המדובר ד"ר רונית מכטינגר, גינקולוגית מ"שיבא", מספק הסבר אפשרי. מדובר בשת"פ חוצה יבשות – המומחית הישראלית ערכה את המחקר יחד עם קולגות מבית הספר לרפואה של "הרווארד" – שהפגיש בין ביציות של נשים לבין ריכוזים שונים של ביספינול A, שנחשד עוד קודם לכן כמשבש של פעילות המערכות ההורמונליות בגוף (ולכן משרד הבריאות הישראלי, באיחור מה, הורה לפני שנתיים לבתי החולים להפסיק להזין תינוקות בבקבוקים המכילים את החומר, והמליץ להורים להימנע מהרתחת הבקבוקים והכנת שתייה חמה בתוכם).
לצורך הזהירות, חשוב להזכיר שמדובר בתנאי מעבדה: ריכוזי הביספינול המצויים בסביבה הרגילה של האדם נמוכים יותר. יחד עם זה, אומרת מכטינגר, במהלך הניסוי הביציות נחשפו לחומר במשך 30 שעות בלבד – ובמציאות אנחנו נחשפים אליו במשך חיים שלמים. לפני מספר חודשים פרסם משרד הבריאות את תוצאות הביניים של מחקר שבו נבדקה תכולת השתן של כ-250 ישראלים. בשתן של 89% מהנבדקים נמצא ביספינול A. יש, כמובן, צורך להמשיך ולהעמיק את המחקר העוסק בקשר בין חשיפה לכימיקל לפוריות, אבל כבר עכשיו, כלשונה של החוקרת, התוצאות "מובהקות ומטרידות מאוד".
הבעיה היא, שהדאגה הזו מונחת לפתחו של האזרח הסביר, שלא למד כימיה או רפואה ולא אמור לדעת כיצד להתגונן מפני חומרים שעלולים לשלוח אותו יום אחד לחפש ילד מאומץ באוקראינה. ביספינול A, חומר שלתעשייה מאוד נוח לעבוד איתו, נמצא לא רק בבקבוקי תינוקות: הוא קיים גם ברוב פחיות המשקה וקופסאות השימורים, בסתימות השיניים הלבנות ובקבלות שאנחנו מקבלים בסופר, וכמובן בכלי פלסטיק מסויימים, בעיקר אלה שהסיפרה 7 מוטבעת על גביהם (פוליקרבונט).
אז אפשר לנסות להמעיט בצריכת משקאות מפחיות ומזון מקופסאות שימורים, על הדרך זה גם יכול להועיל לכיס ולבריאות, אבל אנשים שהיממה שלהם מוקדשת לעבודה, ללימודים או לגידול ילדים, לא אמורים במקביל גם לעבוד בהימנעות מביספינול. בשביל זה יש רשויות שאמורות להגן עלינו.
הבירוקרטיה ניצחה את הבריאות
זה כמובן לא פשוט. הקשר ההדוק בין סביבה לבריאות הוא נושא חם וחדש יחסית על הרדאר של עולם המדע ובוודאי של הגופים הרשמיים ומקבלי ההחלטות. הידע המדעי והמחקרי מצטבר לאיטו, ההחלטות השלטוניות מגיעות כמה שנים אחריו, ואילו התעשייה והשינוי באורחות החיים טסים קדימה. בכנס שנערך ביפו, אותו ארגנה "הקרן לבריאות וסביבה" (שהיא גם אחת השותפות במימון המחקר של מכטינגר), ביקש אחד הרופאים שישבו בקהל את רשות הדיבור ושאל "איך זה יכול להיות שאנחנו מסיימים שנים של לימודי רפואה מבלי שלמדנו בצורה מסודרת על הקשר בין ההשפעות הסביבתיות לבין הבריאות?" באמת איך?
המציאות בשטח מחייבת את המדינה והגופים הרשמיים ללמוד להגיב הרבה יותר מהר. כבר לפני מספר שנים קבע משרד הבריאות שיש למנוע שימוש במוצצים, נשכנים וצעצועי אמבטיה שמכילים פתאלטים (כימיקלים שגם הם משבשי פעילות הורמונלית) משום שהוא זולג מהם כשהם בלויים או קרועים. אז הצעצועים המיובאים נבדקים מדגמית על ידי מכון התקנים, רק שלא מטביעים עליהם סימון. כשאתם הולכים לחנות לקנות צעצוע לילד, אין לכם שום דרך לדעת אם מדובר בצעצוע תקני שעבר בדיקה, או בצעצוע פיראטי שעלול להפריש חומרים מסוכנים. הבירוקרטיה ניצחה את הבריאות. במקרים אחרים, הכלכלה מנצחת: במשרד הבריאות אולי היו שמחים להחמיר את התקן לגבי קופסאות שימורים, אבל כל עוד זה לא נעשה במדינות אחרות צעד כזה עלול להפוך את ישראל לאי מבודד בשוק המזון הגלובלי. אז מחכים לראות מה האמריקנים וכל השאר יעשו.
הרשויות חייבות לפעול מהר יותר, משום שלא מדובר בקטסטרופה עתידנית: כבר כאן, כבר היום, המוני זוגות צעירים שקועים במרדף מתסכל אחרי החלום להביא ילדים, ועוברים מסלול ארוך של טיפולי פוריות עתירי עוגמת נפש והוצאה כספית, שלא לדבר על העומס האדיר המוטל על מערכת הבריאות.
אם יש חומרים שהגוף האנושי לא יודע להתמודד איתם, זו לא גזירת גורל שנהיה מוקפים בהם. התעשייה יודעת למצוא פתרונות וחומרים אלטרנטיביים, אבל מישהו צריך להורות לה לעשות את זה. עם כל הכבוד להתקדמות הטכנולוגיות הרפואיות, עדיין לא הומצאה רפואה מתקדמת יותר מהרפואה המונעת – זו שמתחילה בסביבה נקייה ובריאה.