הרמטכ
הוא עדיין בטוח שהוא בסדר|צילום: דו"צ

אנקדוטה פוליטית ידועה מספרת שכשהתפוצצה פרשת ווטרגייט, סגנו של ניקסון אמר: "הממזרים שינו את הכללים ולא הודיעו לי".

מאורעות ציבוריים, נוסח ניסיון המינוי הכושל של האלוף גלנט, מסמנים נורמה ציבורית לעתיד. הראיון עם הכמעט רמטכ"ל, יואב גלנט, הצביע על כך שגם לאחר העדויות שהצטברו ו"אי הדיוקים" בעדותו, גלנט בטוח שמדובר בריב שכנים פעוט שיצא מפרופורציה.

לפני שאמשיך, גילוי נאות: הייתי בין אנשי התנועה הירוקה שסייעו וקיבלו את ההחלטה על הגשת העתירה לבג"צ בעניין מינוי האלוף גלנט לרמטכ"ל. העתירה תקפה את הליך הבדיקה הבלתי מספק בועדת טירקל, ולא את גלנט עצמו. כשהוגשה העתירה, הדעה הרווחת בקרב אנשי התנועה הירוקה הייתה כי עתירה כזו יכולה בעתיד להביא לבחינת מינויים באופן מעמיק יותר, תוך התייחסות לעבירות או עבירות לכאורה בתחום התכנון והבניה. בהחלט לא ציפינו להשפעה כה דרמטית על המינוי הנוכחי. אבל האתגר שגילגלנו לפתחם של המוסדות המשפטיים תפס נפח והתגלגל לכדור השלג שסיכל את המינוי.

במתקפות מצד "מקורבי גלנט" לאורך התהליך בלטה האמירה כי "כולם מתנהגים כך במושבים". קרי: ישנם סכסוכים, פלישות, קביעת עובדות בשטח ועקיפה של חוקי התכנון. ובכן, ביחס לכל אלה, ברור כי ה"ממזרים" חייבים לשנות את הכללים. אלו התנהגויות שחייבות להידחות מכל וכל כנורמה ישראלית מקובלת. במדינה שתהפוך תוך מספר שנים בודדות למדינה הצפופה במערב, אין לנו את ה"פריבילגיה" של השתלטות על שטחים ציבוריים פתוחים. במדינה קטנה ולחוצה, חוק "כל דאלים גבר" חייב להיעלם מן העולם.

גלנט נותר מאחור, כשריד לאליטה צבאית שזכתה בעבר לכל הסלחנות שבעולם. כנראה שישנם שינויים נורמטיביים לטובה בחברה הישראלית ומה שנסבל בשנות השבעים והשמונים, עם חוות השקמים של שרון ומעללי משה דיין ואחרים, שעשו בנחלת הכלל של כולנו כבשלהם, הוא בלתי נסלח בישראל של 2011.

ברגע שהמועמד גלנט איבד גם את בסיס הסימפטיה הציבורית, לאחר צילומי האחוזה שלו, הסיפור נגמר. במדינה דמוקרטית המביעה אמון כה גורף במנהיגיה הצבאיים, הדרישה מן המפקד העליון היא להוות דוגמא ומופת של מנהיגות צנועה ומוסרית.

ליבי לאלוף יואב גלנט, המשוכנע כי נתן את מיטב שנותיו למדינה וברגע האמת המדינה ירקה בפרצופו. תהליך שינוי נורמות בחברה נעשה פעמים רבות על חשבונם של בני אדם בודדים. גלנט שגה שגיאות שראה כשגיאות פעוטות וחסרות חשיבות ציבורית. ברק והממשלה נחפזו לאישור המינוי, ללא בחינה ראויה. התגלגלות הפרשה הוכיחה: השגיאות או העבירות של האלוף גלנט, תלוי בזוית הראיה, הן כאלה שהחברה הישראלית לא תסבול עוד מצד מנהיגיה.

>> לטור הקודם שלי: האם המחאה נגד תעריפי הדלק תצית את המהפכה?