העונה החדשה של מאסטר שף התחילה עם אחלה פרק פתיחה. הכי הכי נגע לליבי הסיפור האחרון, של האישה שמגדלת את הנכדה שלה כי הבת שלה נהרגה בתאונת דרכים. רק האמהות שבינינו יכולות להבין את זה. ברגע שהפכתי להיות אמא, הפחד הכי גדול היה שחס וחלילה יקרה משהו והילדים יישארו לבד. להשאיר אותם חס ושלום יתומים. זה כל כך קשה בתור אמא לחשוב על זה. אני אפילו לא חושבת על עצמי, אבל פתאום יש לי אחריות. אני מצדיעה לסבתא המדהימה הזו שמגדלת את הנכדה ומוסרת את נפשה לנכדה הזו. אני בטוחה שמעבר לאוכל הטעים שלה, היא ראויה להערצה.
אני מקווה שניהנה מהעונה הזו. מהעונה הקודמת מאוד נהניתי. אני הייתי בעד סמדי בומבה, וחשבתי שהיא הייתה צריכה לזכות. אני מקווה שהפעם תזכה מישהי מפולפלת כמוה. נמאס מהפלצנות של ארוחות הגורמה, ואפונה במרכז צלחת בגודל בית. די, אני כבר לא מתלהבת מזה. הקסם בתכניות ריאליטי זה שאנשים הכי פשוטים, מהפרברים, באים ומראים את הכישרון שלהם והתכניות האלה נותנות להם את הבמה. אני מאמינה בפשוטי העם, ומקווה שהפעם יזכה מישהו כזה.