אני באמצע מרתון סוער - ניבי חזר מהגן, שרי מאחוריי, מוטי בעבודה, אני במירוץ נגד הזמן כרגיל. אין לי זמן אחר לצלם בלוג אז החלטתי ככה בין לבין.
ניב התחיל ללכת בשעה טובה. זה כיף, למרות שצריך לרדוף אחריו. כל היום הוא רוצה כדור כדור כדור. זה אושר גדול, ללא ספק. קצת קשה אבל כיף. הקושי שווה את זה. כל מי שמתלבט אם להיות הורים או לא - הסירו ספקות. כיף לראות אותו גדל. גם שרי, כל יום עושה משהו אחר. תינוקת קשה אבל אין ספק שהיא מדהימה. אני מודה לבורא עולם שנתן לי את שני המלאכים האלה. אני אוהבת אותם ומקדישה להם את הבלוג הזה.