ג'ו ביידן, הלא הוא סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, טוען בתקיפות ש"וויל וגרייס" עשתה למען הקהילה הגאה יותר מכל דבר אחר. בגלל שהוא זקן כמו החיים, סביר להניח שהבן אדם יודע על מה הוא מדבר. מצד שני, כשאנחנו צופים בסדרה הזו היום היא נראית די פרווה - אז יש שתי דמויות גאות, ביג דיל. אבל כדי להבין את גודל הסיכון שרשת NBC לקחה באותה תקופה, ואת התחכום שבו הסדרה הצליחה לחדור אל לב הצופים, יש כמה שחשוב לשים אליהם לב.
1. רייטינג, רייטינג, רייטינג
"וויל וגרייס" הייתה הסדרה הנצפית ביותר בקרב גילאי 18-40 בין השנים 2001-2005. זה אומר חשיפה אדירה בקרב קבוצה שמשפיעה ועוד תשפיע לאורך שנים רבות. תוסיפו לזה 83 מועמדויות לאמי, 16 פרסי אמי ו-8 עונות באוויר ותוכלו להבין את גודל התופעה. כל זה קרה כי מדובר בסדרה אהובה ומצחיקה, אבל על הדרך קיבלנו פתאום דמויות גאות מרכזיות בסדרה הכי פופולרית ומדוברת.
2. הסיפור העצוב של "אלן"
"וויל וגרייס" לא נולדה בחלל ריק. ממש לפני עלייתה לאוויר הופסקה הסדרה "אלן", שבמרכזה עמדה אלן דג'נרס. אלן של הסדרה ואלן של החיים יצאו מהארון בו זמנית ב-1997 ודג'נרס הפכה בן רגע מהמאמי של אמריקה לשערורייה ציבורית. לא עזרו לה הביקורות המפרגנות על פרק היציאה מהארון והתמיכה של כל מפורסמי הוליווד - אמריקה נשטפה בזעם שמרני והסדרה ספגה אש. בעונה הבאה הרייטינג צנח ורשת ABC העיפה את הסדרה בלי עכבות ועיכובים. לדג'נרס לקח שנים לחזור אל לב הקונצנזוס, אבל זה כבר סיפור אחר.
3. הגענו בשביל החברות
ב-1998 רשת NBC החליטה להעלות לאוויר בפריים טיים סדרה שבמרכזה שתי דמויות גאות. ההחלטה החכמה - ואפילו מוצדקת אידיאולוגית - הייתה להתמקד בחברות בין הדמויות בלי לעשות עניין מנטייתם המינית. הגישה הרעננה הזו אפשרה לצופים היכרות אינטימית עם הדמויות בלי לנגן יותר מדי על הדעות הקדומות שלהם. מפה לשם כולם התאהבו בגרייס ומשם הדרך הייתה קצרה לאהוב גם את וויל ואת שאר החבורה.
4. נשארנו בשביל הבדיחות
עוד דרך שבה הסדרה עקפה בערמומיות את ההתנגדות של הצופים היא ההתמקדות בגרייס ובמערכות היחסים הרומנטיות שלה. הקלישאה של הגיבורה שחיה בשביל למצוא את הגבר המושלם - לא הכי פמניסטי, אבל לפחות מדובר בנושא מוכר ואהוב. בשנים ההן סביר מאד להניח שאם הסדרה הייתה מתמקדת בצורה דומה בוויל - הצופים לא היו מצליחים לבלוע את זה, כמו שקרה ב'אלן'.
5. ואז התאהבנו בוויל
יותר מהכל, וויל הוא החתן המושלם - נאה, יודע לבשל, מסודר ועובר בתור סטרייט בכל יום בשנה. מאות סדרות אמריקאיות הציבו בפנינו גיבור גברי דומה, כך שמדובר בדמות מוכרת בתוך סיטואציה מוכרת של קומדיית סיטקום. ועוד: מול וויל הציבו את ג'ק - דמות גאה שטוחה ומוגזמת, שברור שהיא שם בעיקר בשביל הפאנצ'ים. הניגוד בין ג'ק לוויל אפשר לצופים ללגלג על ג'ק בחיבה, ובו זמנית לקרב אל לבם את וויל הנוח לעיכול.
6. עד כמה מותר להתפשר?
מנקודת המבט של היום ההישגים האלה לוקים בחסר. הבריחה מכל נושא שנוי במחלוקת נראית פחדנית וכנועה ביחס לגישה הגאה והלוחמנית של היום. מצד שני, סביר מאד להניח שדמויות גאות בטלוויזיה של היום חייבות הרבה מהנינוחות שלהן לוויל וג'ק, אבותיהן הרוחניים. ההחלטה לשים דמויות גאות בקומדיית סיטקום הכי רגילה ומוכרת הייתה, בדיעבד, החלטה נכונה לזמנה שהצליחה לנטרל באופן אפקטיבי את התנגדות הצופים. הדמויות הגאות שחיות את חייהן בטבעיות ובלי שום הסתרה היו מקור להשראה עבור רבים באותן שנים.
7. ואולי הם בכל זאת הגזימו?
טענה חזקה שנשמעת נגד הסדרה הזו עד היום היא שהדמות של ג'ק היא פשוט סטריאוטיפ מוקצן, ושהדמות של וויל - שהיא פחות או יותר א-מינית - מלגלגת עליה בלי סוף. כך שבעצם, אפשר לטעון שהסדרה העבירה גם מסרים הומופוביים בכסות של ליברליות. צריך לקוות שמשהו כזה לא היה עובר היום, ושגם דמות כמו גרייס - שחיה בשביל המין הגברי - לא הייתה נכתבת בכזו טבעיות. וכמובן - מדובר בסדרה לבנה, פריבילגית, שפתחה חלון אל סוג מסוים ומצומצם מאד של אנשים מתוך הקהילה הגאה.
8. ואיך כל זה ישפיע על עונת האיחוד?
העולם השתנה בצורה דרמטית מאז שצפינו בהשתאות בפרק הראשון של 'וויל וגרייס'. מצד אחד: עפנו קדימה אל ייצוג מלא הרבה יותר של מיעוטים מכל הסוגים והמינים. בשנים שחלפו ראינו את הזכות לנישואים גאים הופכת לחוק פדראלי מחייב בכל מדינות ארה"ב. ומהצד שני: המצב הכלכלי של המשפחה האמריקאית הורע, נשים עדיין מרוויחות הרבה פחות מגברים ושנאת המהגרים הרימה ראש. במילים אחרות - האיחוד של "וויל וגרייס" מתקיים בעולם שעבר שינויים תרבותיים וכלכליים משמעותיים, ויהיה מסקרן לראות איך ועד כמה הסדרה תתאים את עצמה למודל 2017.