אחת הסדרות הכי מדוברות של הרגע - בישראל ומחוצה לה - היא "רק לא זה" ("Nobody Wants This"), הקומדיה הרומנטית החדשה של נטפליקס. את הסדרה יצרה ארין פוסטר, והיא מבוססת באופן חלקי על חייה שלה, כמי שהתגיירה לאחר שהתאהבה ביהודי: עשרת הפרקים מספרים את סיפור אהבתם הלא צפוי של רב (אדם ברודי, "האו.סי") ומנחת פודקאסט נוצרייה (קריסטן בל, "המקום הטוב"). ולמרות ש"רק לא זה" מככבת במקום גבוה ברשימת הסדרות הנצפות ביותר של ענקית הסטרימינג כרגע - במקביל לפופולריות הזו  היא סופגת גם לא מעט תגובות זועמות. הרשת מתמלאת בטענות שלפיהן הסדרה אנטישמית, ומציגה דמויות יהודיות באופן סטריאוטיפי ושלילי. לפי אותם צופים נעשה בה עוול לנשים יהודיות בפרט, שמוצגות כשתלטניות, קרות ורעות. 

"רק לא זה" הגיעה לנטפליקס בסוף חודש ספטמבר. היא עוקבת אחר ג'ואן, שמנחה פודקאסט בנושא סקס ומערכות יחסים יחד עם אחותה מורגן, ולא ממש מוצאת את עצמה בעולם הדייטים. חייה משתנים כשהיא פוגשת את נואה, המכונה "הרב החתיך", שבדיוק סיים מערכת יחסים יציבה אך לא מרגשת. למרות ההבדלים בין ג'ואן ונואה - היא עוקצנית והוא רך, היא נוצרייה והוא יהודי - השניים מתאהבים, והסדרה מתארת את ההתגברות שלהם על קשיים שונים העומדים בדרכם. ובזמן שמנויי נטפליקס רבים מתאבססים על הכימיה של ברודי ובל, אחרים סיימו את הצפייה ב"רק לא זה" עם תחושת מועקה. 

מתוך "רק לא זה"|צילום: Stefania Rosini/Netflix, יחסי ציבור

ימים ספורים לאחר שעלתה הסדרה למסך, ג'סיקה רדלוף - סופרת ועורכת בכירה במגזין גלאמור - פרסמה טור שיוצא נגד הסטריאוטיפ היהודי שמוצג ב"רק לא זה". בטור, כתבה רדלוף כי דמויות הנשים היהודיות בסדרה הן "שתלטניות ורעבות לנישואים", וכן "מרחיקות את כל מי שלא חולק איתן את אותם החלומות". רדלוף התייחסה בין השאר לפרק הראשון של הסדרה, שבה אמו של נואה קוראת לג'ואן "שיקסע", כינוי שלילי לאישה לא יהודייה. "הסצנה הזו בבית הכנסת היא ההיפך הגמור ממה שמלמדים אותנו היהודים לעשות - לקבל בברכה את השכנים שלנו", כתבה רדלוף. "בתקופה שבה האנטישמיות בעולם היא ברמה הגבוהה ביותר שראינו מאז השואה, סצנות כאלה פגעו בי מאוד".

רדלוף אינה היחידה שמתחה ביקורת על הייצוג היהודי בסדרה. בביקורת של מגזין טיים על "רק לא זה", מאת אסתר צוקרמן, נכתב כי "נראה שהסדרה מתעבת נשים יהודיות, שמוצגות כנרגנות, לא נעימות, ובתור הנבליות האולטימטיביות של הסיפור הזה". בטור אחר, שאותו כתבה אליסון ג'וזף לאתר Jew in the City, נכתב כי נשים יהודיות מוצגות ב"רק לא זה" כנשים פחות אטרקטיביות. בהקשר הזה, הטור מתייחס בין השאר לסצנה אחת ובה נואה מסיים את הדרשה שלו בבית הכנסת, כאשר נשים יהודיות מבוגרות ניגשות אליו ומנסות לשדך לו את בנותיהן. "אף אחת מהעלמות האלו לא משכה אותו", כותבת ג'וזף, "כי האלילה השיקסע שלו, לבושה באדום, חיכתה לו מחוץ לבית הכנסת". ביקורות שונות נגד הסדרה מתייחסות בין השאר גם לדמותה של אסתר, גיסתו של נואה, שמוצגת כטיפוס מריר במיוחד.

ביקורות אחרות לא מתמקדות רק בייצוג השלילי של הנשים היהודיות בסדרה, אלא בייצוג שלה את היהדות בכלל. בטור שפורסם ב-Vulture, מאת פראן הופנר, נכתב כי "הסדרה מראה שלהיות יהודי זה הכל חוץ מלהיות ממש מגניב". בטור מתייחסת הופנר לתגובתם המזועזעת של בני משפחתו של נואה, כאשר הם מגלים שהוא יוצא עם אישה לא יהודייה. "הסגירות שלהם מוצדקת בכך שהיא נובעת מקרבה, אבל האמת היא שכולם נראים אומללים, והקשים שלהם ליהדות מתקיימים רק במישור החברתי". ובאשר לנואה עצמו, הופנר מסבירה כי "למרות שהוא טיפוס מתוק, נראה כאילו הוא האנומליה בתוך הדת שלו, ולא דוגמה מייצגת".

טור נוסף שזכה לתהודה מציג טענות דומות. מדובר בטור של הרבה קארן אייזנשטט, המכונה "הרבה הלוהטת", שפורסם בסוף השבוע במגזין הניו יורק פוסט. בטור פנתה איינזשטט לפוסטר באופן ישיר, והביעה בפירוש את הסכמתה עם דבריהן של רדלוף, ג'וזף והופנר. היא כתבה כי "הדרך שבה את (פוסטר, שג"מ) מתארת את היהדות היא בעייתית. הסדרה לא הוגנת כלפי העם היהודי, ובמיוחד כלפי נשים יהודיות. שמת לב שאת מתארת כל אישה יהודייה כמניפולטיבית ושתלטנית?". בנוסף, כתבה הרבה: "הגרסה שלך ליהדות היא רדודה. צמצמת את היהדות, והפכת אותה לדת שמתמקדת רק בהימנעות מאכילת חזיר. שום דבר לא נראה קדוש לדמויות היהודיות - בטח שלא אדיבות. אפילו הילדים בני ה-12 במחנה הקיץ הם צבועים ושקרנים. הגברים היהודיים סוחטים אחד את השני, ואינם נאמנים לנשים שלהם. ולמה שהם יהיו נאמנים להן? את מתארת קריקטורה של נשים יהודיות פריג'ידיות". 

לפני מספר ימים הגיבה פוסטר עצמה לסערה שמתחוללת סביב הסדרה שיצרה. בריאיון למגזין הלוס אנג'לס טיימס אמרה היוצרת כי "אני חושבת שאנחנו צריכים סיפורים יהודיים חיוביים עכשיו. זה מעניין שאנשים אומרים 'אוי, יש פה סטריאוטיפ של יהודים', כשהסדרה מציגה רב בתפקיד ראשי. רב חתיך, צעיר, מגניב, שמעשן וויד. זו האנטיתזה לאופן שבו אנשים רואים רב יהודי, נכון?". פוסטר המשיכה ואמרה: "אם הייתי מציגה הורים יהודים כמו שני היפים בחווה, אז מישהו היה כותב, 'אף פעם לא פגשתי יהודים כאלה. את בבירור לא יודעת איך לכתוב על יהודים, את לא יודעת מה את עושה, וזה לא מייצג אותנו'".

היוצרת הבהירה כי היה לה חשוב ללהק שחקן יהודי לתפקיד של נואה. "הרגשתי שללהק שחקן לא יהודי לתפקיד של רב זה לא נכון. זה לא הסתדר לי", אמרה. היא גם הדגישה כי "מה שבאמת רציתי לעשות זה להאיר את התרבות היהודית באור חיובי, מהפרספקטיבה שלי: החוויה החיובית שלי בתור מי שנכנסה לתוך התרבות היהודית, בתוספת של כיף, וגם רגעים חינוכיים".