בפרק הקודם של "חתונה ממבט ראשון", לא ראיתי את הוויכוחים של בר ואור כמבשרי רעות באשר להמשך הקשר; הנחתי שהם בסך הכל לומדים אחד את השנייה. ובכן, נראה לי שהתחרטתי. למה? כי לא יכול להיות שהם לומדים אם ההתנגשויות ביניהם כל פעם נראות אותו הדבר. זה כבר מפסיק להיראות כמו התחלה מקרטעת, ומתחיל להיראות כמו התאמה שלא עובדת.
וככל שמצטברות ההתנגשויות - ככה אפשר להבין שההתנהגויות הבעייתיות של בר ואור הן לא מקריות, ולא מתפלקות סתם בטעות, ולא מתעוררות בגלל לחץ כללי: הן חוזרות על עצמן מספיק פעמים בשביל לקבוע שהן מספרות משהו על האישיויות שלהם (ועל הפער ביניהן). ואם להיות ספציפית יותר: בר מתעצבנת בקלות, ואור, מה לעשות, די מעצבן. לבר יש הרבה ביקורת, ואור לא כל כך טוב בליישם ביקורת. בר לא אוהבת לעשות צחוקים, ואור נוהג לקחת את הצחוקים צעד אחד (או שלושה) רחוק מדי. או בקיצור, בר קשה ואור מקשה. זה אחד מהמקרים האלה שבהם אני באמת לא מצליחה לבחור צד.
הדוגמה הכי מתבקשת היא הסצנה שפתחה את הפרק של אתמול (שלישי), כששיחה על ניווט בדרכים הסלימה מהר מאוד (בר התחילה!), והגענו למצב שבו אור קורא לזוגתו 'אישה קשה' וצוחק שהוא יחליף אותה אצל יעל. האם זה מצחיק? לא ממש, כמו כל בדיחה אחרת של אור, כך גיליתי. אז האם בר נעלבה בצדק? במקרה הזה, כן. אבל באותה נשימה, בר בהחלט צריכה להתחיל לבחור את הקרבות שלה. לא רק בהתנהלות מול אור, אלא גם מול עצמה. זה פשוט נראה נורא מתיש לחיות ככה, במחשבה שהעולם תמיד נגדך.
קרב אחד שהיא כנראה לא הייתה צריכה לבחור, למשל, הוא הקרב מול מדריכת הרכיבה התמימה, שבסך הכל באה לעשות את העבודה שלה (ודווקא הייתה נכונה לדבר עם בר באנגלית). כן, אני לחלוטין מבינה את המצוקה שעשויה להיווצר בזמן רכיבה על סוס פרוע בהרים. ועדיין, נראה שבר החליטה בשלב די מוקדם שהיא פשוט לא מעוניינת ליהנות מהפעילות הזו, ובהתאם היא הייתה מאוד חסרת סבלנות - בעיקר כלפי אור, למרות שהוא עשה כל שביכולתו כדי לעזור לה.
וכמובן הייתה הסצנה שקרתה בהיעדר מצלמות, שבה אור, כפי שסיפרו לנו בדיעבד, הכין רשימה (כן, פיזית) של דברים שהפריעו לו בהתנהגות של בר. היא כמובן לא אהבה את זה. בפגישה עם יעל היא מספרת שהיא נעלמת בתוך הדומיננטיות של אור, ויעל אומרת משפט שנשמע אולי הזוי, אבל הוא דווקא די חכם: כשתתרגלי אליו, בתקווה, זה ישתנה. אני מבינה את הוויז'ן, אבל אני כבר לא בטוחה שהוא יתממש. מה שכן, הפריוויו לפרק הבא כבר מספר סיפור אחר לגמרי (ומאוד מסקרן).
אני יכולה להמשיך ולדבר עוד על בר ואור, אבל אין לנו את כל היום, והזוג החדש סיפק לנו לא מעט נושאי שיחה. ראשון הכרנו את נועם - בן 37 ממושב יציץ, גרוש ללא, מנהל שירות לקוחות בחברת לוגיסטיקה. ההחלטה שלו להירשם לחתונמי הגיעה בזמן שירות המילואים, עם פרוץ המלחמה, אז הוא הבין שגם הוא רוצה אישה לחזור אליה. אז איך זה שאין לו אישה, או במילים אחרות, מה ה-אישיו שלו במערכות יחסים? נאמר משהו על זה שהוא נוטה לתפוס את העמדה המשתדלת והדואגת, גם כשהוא זה שצריך שידאגו לו. מעבר לזה, לא נראה שיש לו באג משמעותי במערכת: אולי זה פשוט חוסר מזל. מה שכן, הוא מעיד על עצמו שהוא לא ממש מוצלח בדייטים ראשונים (וראינו את זה קורה בלייב בחתונה, אבל עוד נגיע לזה).
המומחים בוחרים לשדך לנועם את איזבל - בת 35 מאשקלון, מנהלת נכסים בחברת נדל"ן, או, אם תרצו, נסיכה דנית. להורים שלה היה סיפור התאהבות מהסרטים, אבל היא עצמה כנראה די מתקשה בתחום מערכות היחסים; בין השאר בגלל שהיא נוהגת, לדבריה, להעמיד גברים במבחנים. איזבל מספרת שהיא רוצה פשוט להרגיש רכה, ואפשר להבין מזה, בין השורות, שהיא לא כל כך רגילה להיות רכה. זה מתחבר למה שאמרה מעיין, הפסיכולוגית שאף פעם לא מקשיבים לה: שאיזבל נוטה לשתלטנות - תכונה שנועם אלרגי אליה. שאולי ההתאמה ביניהם מסוכנת, כי הם יוציאו אחד מהשני צדדים פחות טובים. אתם יודעים, כמו ההתאמה ההיא מהעונה הקודמת שלא עבדה בסוף (איזה, אתם שואלים? חחח, לא נגלה לכם).
לצד הבעיות הפוטנציאליות שציינה מעיין, עלו עוד כמה חששות בנוגע לשידוך הזה (אצלי, ואני מניחה שגם אצלכם) - ומה אפשר להגיד? כולם התממשו באירוע החתונה. נועם היה מבסוט מהרגע שבו הוא ראה את איזבל נכנסת לחופה. מבחינתו זה היה ה"אקשן" לסרט הרומנטי החדש בכיכובו - אבל, איך לומר, איזבל נכנסה לסרט מז'אנר אחר. בזמן שהוא הביע אך ורק התלהבות ממנה - או, אם לדייק, מהמראה החיצוני שלה - היא לא אמרה לו (ובטח שלא עליו) מילה טובה אחת. בשיחת ההיכרות שלהם אחרי הטקס, כמו גם בסשן הצילומים הזוגיים המביך כל-כך, היא ניסתה לשדר עסקים כרגיל - אבל האכזבה, שעלתה על גדותיה בפנים, התחילה להישפך החוצה. בתגובה להתרגשות הבלתי מרוסנת של נועם היא הייתה די קרירה, לא נגישה. אפילו קצת עוקצנית (ואני לא באה בטענות, רק מתארת).
כמו כן צריך לומר שאיזבל כנראה למדה מעונות קודמות של חתונמי, ובהתאם היא שמרה על איפוק יחסי בטסטות, וניסתה להימנע מלצאת בהצהרות מרעישות. אבל לא היינו צריכים לקבל ממנה הצהרה מפורטת כדי להבין מה היא מרגישה. נועם, אגב, דווקא לא ממש הבין. מבחינתו המשוואה היא כזו: היא יפה בעיני=יש בינינו כימיה. בכל מקרה, נראה לי שצריך לדבר על הפיל שבחדר. אותו פיל שכל האורחים מיודעי המיקרופונים השתדלו כל כך שלא להתייחס אליו בפירוש.
כן, אני מדברת על זה שנועם הוא פשוט לא הטעם של איזבל. ולא, אין לי עניין לדון במראה חיצוני, כמו שאני רואה שלא מעט צופים כבר עושים ברשתות השונות. גם כי זה פשוט לא נחמד באופן כללי, אבל בעיקר כי אני חושבת שבמקרה הנוכחי זו פשוט לא חזות הכל. ואני אסביר. ממכלול חלקי-האמירות שנפלטו במהלך החתונה, וכמובן מסשן הבכי בחדר המלון, אפשר להבין שנועם הוא לא מי שאיזבל ציפתה לפגוש. אבל אני חושבת שזה לא רק עניין של פיזיות, אלא גם עניין של אנרגיה. לדעתי, הרתיעה אותה נחמדות היתר שהוא הפגין כלפיה, ההשתפכות, או בקיצור: זה שהוא לא נתן לה קונטרה. הרתיעו אותה דברים קטנים כמו החבר שלו עמית, או כמו, למשל, זה שהוא לא יודע מה זה אפרול שפריץ: כי זה אומר, מבחינתה, שהוא לא מגיע מהעולם שלה (ואלה גם המילים שהיא בעצמה השתמשה בהן).
ויותר מזה, אני חושבת שאם היה מגיע גבר שנראה בדיוק כמו נועם, אבל אחד שמשדר יותר ביטחון עצמי ומתנסח ביותר פלפליות, איזבל לא בהכרח הייתה מתאכזבת. אגב, אני לא יודעת בוודאות שהתכונות האלה לא קיימות אצל נועם, אבל אני בטוחה לגמרי בזה שהוא לא הראה לה אותן בחתונה (נו, אמרנו שהוא גרוע בדייטים ראשונים). זה לא אומר שאני חושבת שהשידוך הזה יצליח, כמובן. בינתיים, נראה ששניהם הולכים לעבור תקופה קשה: היא, שעומדת בפני 42 יום עם גבר שהיא לא נמשכת אליו, והוא - שיגלה את זה במוקדם או במאוחר.