בפרק של חתונמי ששודר בראשון ראינו את החתונה האחרונה של העונה, שהייתה בהחלט בלתי נשכחת - גם בגלל ההשתוללות של אופיר וגם בגלל הסבלנות של אולה, שהייתה מרשימה עד כדי בלתי אמינה. בירח הדבש שלהם בסיישל, לעומת זאת, הסבלנות שלה מתחילה לאזול. בהתחלה העייפות שלה היא רק עניין נסיבתי - אף אחד לא יכול להישאר שפוי אחרי מסע של 30 שעות. אבל ככל שהחופשה מתקדמת, נדמה שהנסיבתי מפנה את מקומו לאישי. אני חושבת שהיא פשוט מתחילה להבין שאופיר של החתונה ואופיר של המציאות הם לא עד כדי כך שונים אחד מהשני. ושהאיש הזה, עם כל האנרגיה שהוא מוציא (ושואב), הוא אולי קצת טו מאצ' בשבילה. אומנם היא לא קפצה מהקיאק א-לה-לימור, אבל היא בטוח חשבה על זה.
באופן ספציפי יותר, יש כמה דברים בהתנהגות של אופיר שאולה לא כל כך מחבבת: הקופצנות שלו, הסחבקיות שלו והזרימה שלו. זרימה היא כביכול תכונה חיובית, אבל יש להיות זורם ויש להיות יס-מן. אולה לא רוצה שאופיר יסכים עם כל מילה שהיא אומרת, והיא לא רוצה להרגיש שהכיוון של כל שיחה תלוי אך ורק בה. בקיצור, היא רוצה קונטרה. היא רוצה אסרטיבי ואופיר, בינתיים, פחות. ומעבר לזה, היא תוהה עד כמה אותנטית הדמות הזו שעומדת מולה - כלומר, היא תוהה אם אופיר עושה הצגה. ואפשר להבין אותה. החיוביות הסטטית של אופיר כל כך קיצונית שהיא נדמית לעתים מזויפת. אבל הקטע הוא שהיא לא מזויפת. זה פשוט הבנאדם.
עם זאת, אחרי השימוע שאולה עשתה לאופיר בארוחת הערב, בארוחת הבוקר האווירה קצת פחות עכורה. ניכר שאולה נרגעה קצת, ויש לה גם תובנה יפה: אולי הבעיה לא אצל אופיר, שרוצה להעניק, אלא אצלה, שמתקשה לקבל. אבל עם תובנות יפות לא הולכים למכולת. כדי לסכם את התחזית הנוכחית שלי באשר לזוגיות שלהם, אני אגיד ככה: על דעת עצמה, אולה לא הייתה קונה כרטיס למופע של אופיר, אבל מאחר שהיא קיבלה את הכרטיס בחינם, היא החליטה לתת לזה צ'אנס. עכשיו, היא אמנם לא חושבת על לעזוב את המופע באמצע - היא לא עד כדי כך לא-נהנית - אבל אני בספק אם היא תבחר להגיע למופע הבא.
אם להלביש את המטפורה הזו גם על הזוגיות של רוני ושקד, הייתי אומרת שרוני כבר מעוניינת לעשות מנוי שנתי. זה היה נכון גם לפני שניים-שלושה פרקים, אבל עכשיו, כשהמשבר הגדול מאחוריהם והחיים המשותפים ביפו כבר הפכו לכמעט טבעיים, רוני כבר מרגישה לגמרי בנוח להחצין את ההתלהבות שלה. ולפני הכל, אני חייבת לומר שזו גרסה של רוני שכיף לראות. ברור שאם היו משדכים לה גבר קצת פחות חתיך היינו מקבלים רוני אחרת (ואני לא אומרת את זה בביקורתיות); ככה או ככה, מפרק לפרק היא ממשיכה להפתיע אותי לטובה. כי היא גם יודעת לתקשר, גם מאוד observant (בהיעדר מילה מתאימה בעברית), וגם בעלת מודעות עצמית (וזה דבר שאי אפשר לומר על כל המשתתפים בעונה הזו).
ובחזרה לענייננו: בפרק של אתמול רוני ושקד נסעו לפגוש את ההורים של רוני - אירוע שגרם לרוני להיות עוד יותר בטוחה ששידכו לה את הבנאדם הנכון. וזה לא רק בגלל שהוא מצא חן בעיני אמא שלה (אם כי זה בהחלט לא הזיק): זה בגלל שהיא לא הייתה צריכה לדאוג לגביו. בדרך כלל במפגשים כאלה, הצד המפגיש נתון באיזה אי שקט באשר לצד הפוגש, אבל שקד לא נתן לרוני שום סיבה להיות באי-שקט. הוא הביא לשם את הגרסה הכי טובה של עצמו. ובהתאם, ביציאה משם, רוני מנשקת אותו באקסטרה-להט וגם מרעיפה עליו מחמאות. והיא ממשיכה להרעיף גם אחר כך בים. עד כאן הכל טוב ויפה - שוב, סגנון התקשורת של רוני באמת מוצא חן בעיני - אבל יש בעיה קטנה: שקד לא ממש מרעיף בעצמו.
אז כן, שקד אומר שטוב לו, ונראה שסאגת האקס כבר לא מדירה שינה מעיניו, ועל פניו הוא ורוני נראים ומתנהגים כמו זוג. ועדיין, אני לא יכולה שלא לשים לב לפער ביניהם. כי אמנם אין ספק בכך ששקד נהנה לבלות עם רוני, אבל הוא לא עף עליה בקול רם כמו שהיא עפה עליו, הוא לא מחמיא לה כמו שהיא מחמיאה לו. וכשהם יושבים לראות את השקיעה, בזמן שהיא מנסה להנכיח בשיחה את הביחד שלהם, הוא עובר נושא ומנכיח את הים ואת החול. אלה ניואנסים קטנים, כמובן - וקיים סיכוי ששקד פשוט נבוך יותר מרוני בכל מה שקשור להבעת חיבה מילולית. ובכל זאת, אם זה יישאר ככה, אני מניחה שזה עוד יהפוך לאישיו מדובר בהמשך.
אגב אישיוז, גם לשחר ואיילה יש לא מעט - אבל בכל פעם שהם נתקלים באחד כזה הם עוזבים הכל ובורחים לסשן שירה בציבור. מעניין לראות שדווקא עם הבעיות הקטנות יותר של החיים, אלה שלא קשורות למוות, יותר קשה להם להתמודד כזוג: בזמן השבעה הם היו ממש עוגן אחד בשביל השנייה, אבל אחריה, כשהם כביכול יכולים לנסות ולהתרכז בבניית הקשר שלהם, הדינמיקה שלהם מתוחה מתמיד. ולא, אין פה נימה של פליאה. ההתקררות הזו לא מקרית, ואפשר אפילו לומר שהיא הייתה צפויה. כי עד עכשיו שחר ואיילה חיו את המציאות, ומעכשיו הם חיים את הפורמט. ובעוד המציאות דרשה מהם להיות חברים - משימה שהם צלחו בלי מאמץ - הפורמט מצפה מהם להיות זוג. וזה, כפי שהם מגלים תוך כדי תנועה, בא להם קצת פחות בטבעיות.
כבר בתחילת הפרק שחר סיפר למצלמות שקשה לו סביב נושא המיניות, מה שאומר שהוא ואיילה לא שכבו. לא שהיה לי ספק: כפי שכתבתי כבר בריקאפים קודמים, הכימיה ביניהם נראית לי - ולא רק לי - די אפלטונית (וזה לא ניתן לשינוי, אם תשאלו אותי). ואומנם לאורך הפרקים שחר החמיא לאיילה לא מעט - על החיצוניות שלה ועל הפנימיות כאחד - אבל לדעתי זו הייתה הדרך שלו "לפצות" על היעדר משיכה, או לחילופין, לנסות לשכנע את עצמו להימשך. בפרק הנוכחי הדפוס הזה ממשיך, בזמן שאיילה גם היא דובקת בדפוסים שלה. התקיעות בפרנד-זון כפי שהיא אצלה לא מתבטאת בניסיונות מלאכותיים לייצר קרבה זוגית, כמו אצלו, אלא להפך - בהתנתקויות. כשהיא מרגישה רגע אינטימי קרב ובא היא פורצת בצחוק, למשל, וכששחר מנגן לה בגיטרה היא לא ממש מתמסרת למומנט ומשדרת ריחוק.
בסיום הפרק, נראה שהם סוף סוף מוכנים להתעמת פנים מול פנים עם היעדר הרומנטיקה בקשר שלהם; או, ליתר דיוק, שחר מוכן. הוא לא רוצה להעמיד פנים, והוא מחליט להעלות את הקשיים ששכנו מתחת לפני השטח אל מעל לפני השטח. לצערי הרב, הפרק נגמר בדיוק ברגע שיא, ולא שמענו את המשך השיחה של שחר ואיילה. אבל תכלס, לא משנה מה ייאמר שם, אני עדיין לא חושבת שהם ישרדו כזוג במשך הרבה זמן (אם כי אני מאוד אשמח אם הם יישארו חברים). לעומת זאת, אולה ושחר היו יכולים להיות שידוך לא רע בכלל. תחשבו על זה.