קודם כל ולפני הכל, מישהו צריך להגיד את זה: העליהום על שניר בימים האחרונים יצא מכלל שליטה.
זה בסדר (ואף רצוי) למתוח ביקורת על ההתנהגות שלו, כי כמו שכל צופה חכם כבר ציין בפלטפורמת טוקבקים כלשהי ברשת, עדיף היה לומר "היא לא הטעם שלי" במקום לקבוע בנחרצות שמור "לא נראית מספיק טוב". גם הגישה הכללית של שניר – אנטייטלמנט, שאפשר להניח בזהירות שנתרם מכך שאמא שלו מתייחסת אליו כאל נסיך של מדינה קטנה – די מעצבנת. וההערה שלו על הבחירה של מור לפתוח את הבוקר בעוגת גבינה הייתה צורמת במיוחד כשחושבים עליה עם הקשר להערה אחרת שזרק עוד לפני שפגש אותה, כשציין שהוא רוצה לעצמו אישה "חטובה". ובכלל, נראה שעבור שניר, כלה אידאלית היא לא אדם בשר ודם שיש לו דעות ואישיות, אלא בסך הכל גביע נוסף לארון הגביעים. הוא נבהל מהלוק ומהווייב של מור לא בהכרח כי הוא מאמין שלא יהיה מסוגל לשכב איתה, אלא כי היא - בתור אשתו - מייצגת אותו, משקפת משהו על רמת המוצלחות שלו, מבהירה איפה הוא ראוי להתמקם בפירמידה החברתית.
אבל הזעם הציבורי על ההתנהלות של שניר גלש אל מעבר לגבולות שהוא אמור היה להיות תחום בו. הצופים הנסערים – שיהיה ברור, אני ביניהם – נעלבו לא רק בשביל מור אלא גם בשביל עצמם ועצמן, או לצורך העניין, בשביל כל אישה באשר היא שחטאה בכך שאינה עומר נודלמן. וזה מובן לחלוטין, אבל לטנף על המראה החיצוני של שניר זה לא רק נמוך, אלא גם פספוס מוחלט של הפואנטה של כל המאבק הקטן (והחשוב) הזה. הרשת מלאה באינספור תגובות שמציינות בלעג את הגובה של שניר או את המוצא שלו, אנשים נקרעים מצחוק על זה שמור השוותה אותו לעמוס תמם. אנשים התקוממו על זה ששניר צמצם את מור לוויזואליה שלה ועכשיו הם עושים לו בדיוק את אותו הדבר. הבאקלאש המלוכלך הזה לא מגיע לו, ומעבר לזה – האם זה באמת השיח שאנחנו רוצים לקדם? האם זו הדרך למוסס את הסטנדרטים האכזריים של אידאל היופי?
ועכשיו לענייננו. מור ושניר עדיין בירח הדבש האפלטוני בתבל בוואל טורנס, וזה כאילו מישהו מההפקה ידע מראש שמתח מיני לא יהיה שם, ותכנן לשניים האלה את החופשה היחידה שבה בשום מקרה הם לא יצטרכו לעלות על בגד ים. ההתקרבות הפיזית הראשונה שלהם – מול המצלמות, לפחות – מתרחשת דווקא ביוזמתו של שניר, כשהוא מחבק את מור על הרכבל. ואמנם היא מתרגשת מזה, אני לא מייחסת לרגע הזה יותר מדי חשיבות. בחורה מעוניינת תתרגש גם משפשוף מקרי של ירכיים. מור רוצה את כל היד ושניר יכול לתת לה רק אצבע - וזה עוד במקרה הטוב, כלומר אחרי כמה צ'ייסרים של וודקה. מסאז' במצח, למשל, שניר לא יעניק לה. בשביל זה עדיף היה לקרוא לרונן.
להשערתי שניר לא נרתע רק מהצורה של מור אלא גם מהתוכן שלה. ואם להיות עוד יותר ספציפית, הוא לאו דווקא סולד מהיותה אישה חכמה ועוצמתית אלא מניואנסים יותר ספציפיים, אתם יודעים, האישיות הצוהלת וההתעקשות לבטא התלהבות דווקא במילים "גאד דם". אני חושבת שהיא מביכה אותו.
והנה מגיע החלק המבלבל של הפרק: שיחת לו"זים לא סקסית בעליל (או במילים אחרות: מה שההייטק עושה לאנשים) הופכת איכשהו למונולוג של שניר על סקס. לפחות ככה זה נשמע - שניר ממש עושה הכל כדי שלא נבין על מה לעזאזל הוא מדבר כשהוא טוען שהוא "צריך זמן". הוא אומר ששניהם "נזהרים מלתת חופש לדחפים" אבל בינתיים נראה שהזהירות האמיתית פה היא זו של שניר עם בחירת המילים שלו. אדוני, אנחנו בתוכנית ריאליטי, לא באתי לכאן בשביל מאמץ מחשבתי.
החתונה הכי פחות מביכה
תכירו את החתן החדש של חתונמי והטאלנט לעתיד של קשת – יוסי עזרא, שאפילו קיבל פרומו משל עצמו שהפך אותו לחביב הקהל עוד לפני שהוא בכלל הגיע למסך. המילה "חמוד" מככבת בפרומו הזה, שבהחלט עושה חסד עם המושא שלו, אבל הדעה הציבורית החיובית על יוסי נסדקה אחרי שידור הפרק.
האלטר אגו של יוסי הוא כנראה סנדאפיסט סוג ד' באווירת בדיחות "אשתי", אבל יוסי של החיים האמיתיים הוא מנהל במפעל בטון ואין לו אישה לעשות עליה בדיחות – בשביל זה הוא בא ל"חתונה ממבט ראשון". וכמובן, כמו כל משתתף חתונמי לדורותיה, הוא רוצה שהאישה הזו תהיה רזה עם שיער בלונדיני חלק. "לא מתולתלת ושמנה!", הוא מכריז בקולי קולות בטסטה (ולא, נניח, לוחש באוזן לחבר) ונראה מאוד מבסוט מעצמו. ואמנם מותר לו שיהיו לו העדפות, אבל הייתי שמחה אם הוא היה מגלה קצת יותר אחריות. מצטערת שאני כזו כבדה (פאן אינטנדד), אבל אולי החתנים של התוכנית צריכים להתחיל לחשוב קצת על ההשלכות שעשויות להיות לאמירות שלהם על מראה חיצוני של נשים – וכשאני אומרת "השלכות" אני מתכוונת גם להשלכות על התדמית שלהם עצמם, וגם על תחושותיהם של אנשים ונשים בכלל. במילים אחרות, אמירה שיכולה להיות נסלחת או לגיטימית בשיחה פרטית לא בהכרח עוברת חלק בגרון כשאתה דמות טלוויזיונית.
באופן נדיר בעונה הזו, המומחים משדכים לגוש הכריזמה הזה בדיוק את מה שהוא חיפש: אישה רזה עם שיער בלונדיני חלק. כמו במקרה של שניר, גם אצל יוסי אישה היא קודם כל סמל סטטוס, אישיות טובה זה רק בונוס. ואם כבר מדברים על אישיות, אני בטוחה שלכלה המיועדת חן יש אחת כזו, אבל עד כה לא הצלחתי להבין את הטיפוס. בינתיים אני יודעת שחן היא חולת ספורט, מתפרנסת כמורה לספורט בבית ספר מכיל, ונראית כמו בן אדם נוח ושקט - על פניו, התאמה טובה למשאבת תשומת הלב שהוא יוסי. והדובדבן שבקצפת: יוסי הוא אוהד מכבי שרוף וחן היא אחייניתו של אלי דריקס. אני אשקר אם אני אגיד שזה אומר לי משהו, אבל תזרמו.
אנחנו גם למדים שהמשפחה של חן מאוגדת ותומכת, בניגוד למה שקורה בצד של יוסי: גירושים מוקדמים של ההורים שבגללם יוסי נוטר טינה לאמא שלו עד ימינו אנו. לא נעים. תוסיפו לזה את העובדה שיוסי לא מפנה צלחות מהשולחן, את זה שהוא פורש סדרתי ואת זה שהוא לא יודע לקחת אחריות בריבים (כך לדברי יעל). וכמובן, את ההערה ההיא על שמנות. לא יודעת מה איתכם, אני רואה פה נורות אדומות בכמויות מסחריות, והן לא בטלות בשישים - לא משנה כמה החיוך של יוסי חמוד.
והנה הגענו ליום החתונה. אני שמחה מאוד שעורכי חתונמי החליטו לקצר בעונה הזו את סצנות המכתבים המייגעות, אבל לא אתרצה עד שהמשתתפים יפסיקו להעתיק את הברכות שלהם מאתר ברכות דוט קום. כמו כן, צירוף המילים "היי את" כבר עושה לי להתגרד, וכמוהו גם "המסע המשוגע הזה". אינאף איז אינאף! ומצד שני, אי אפשר לצפות להרבה מאנשים שמקבלים צמרמורות מטקסטים של נעם חורב.
אחרי סשן דמיון מודרך שהפך לשנ"צ טרום-חתונה (אהבתי), מגיע הרגע הגדול: יוסי נכנס לחופה לצלילי "קרן שמש" של בניה ברבי (ואני חייבת לומר שהשיר הזה הרבה יותר מוצלח בגרסת נויה ודור מ"אהבה חדשה"). יוסי כמו יוסי מממש את האספירציות הקרייריסטיות הסודיות שלו ודופק מופע בידור מול האורחים, ואפשר לומר שהוא החתן הכי צ'יל בתולדות חתונמי. הוא מרוצה עוד יותר כשחן נכנסת ומתגלה בתור התגשמות כל הפנטזיות שלו. היא עצמה לחוצה עד כדי שיתוק, עד כדי כך שהיא עונה לשאלת "האם את" באגודל מורם. כן, כן.
אבל נראה שזה בסך הכל הלחץ מהמעמד, והוא מתפוגג מהר. צילומי החתונה של יוסי וחן הם כנראה הפעם הראשונה שבה צילומי חתונה בתוכנית אינם מופע קרינג' מזעזע. הוא כמובן עף עליה, היא עדיין מתאוששת אבל ניכר שהיא לא סובלת. לא עוד לחישות מגונות באוזן ולא עוד רחרוחי רקות שגרמו לי לרצות לכבות את הטלוויזיה. כמובן שלא שכחתי מהדפוסים המדאיגים של יוסי, אבל בינתיים נראה שהוא וחן מתחילים בנקודת פתיחה טובה – וזה בולט במיוחד כשהם עונדים את טבעות הנישואים עוד לפני שהם בודקים לאן יטוסו בירח הדבש (מרקש המקוללת, נקווה שרוחם של רותם ורונן לא תשרה על הזוג המאושר). מה שכן, אפשר כבר לחזות את התאקל העתידי הראשון - והוא קשור כמובן לכלבה צ'לסי. הידד, דוג דרמה! התגעגענו.
ועוד כמה נקודות:
*כמה כיף היה לראות את שניר, מלך הגבריות השברירית, מורח שפתון בפריים טיים
*הלוואי שכולנו נהיה אחראים כמו מור ונזכור להזמין מראש מקום למסעדה במקום להיזכר ברגע האחרון
*כל הבעיות היו נחסכות אם המומחים היו משדכים את מור לרונן ואת שניר לרותם
*מסי באמת אמר את זה? שמישהו יבדוק בבקשה את האמינות של הציטוטים שהמחתן מקריא בחופות, אני מרגישה שעובדים עליי
*מישהו יודע מה קרה לרז ועינב?