המטבח המנצח – רותי ברודו (צילום: מתוך
צילום: מתוך "המטבח המנצח", קשת 12

שופטת יש ושמה רותי

עם כל אהבתנו לכל שופטי ריאליטי האוכל הישראלים באשר הם, חיכינו לאחת כמו רותי ברודו - כזו שלא נצליח לפענח, שתעורר בנו אימה וגם הערצה בו"ז. וזה באמת מה שקרה בפרק הפתיחה של "MKR: המטבח המנצח", שדחק את הסיפורים האישיים הצידה והעלה את דרגת הקושי. בהצלחה חברים, עוד תזדקקו לזה

ירון רוולסצ'י | tvbee | פורסם 22:15 14.10.18 

שנה גודל אות

לפני הכל, וידוי: לא צפיתי מעולם בגרסה האוסטרלית (או כל גרסה אחרת) של MKR. הגעתי לעונת הבכורה הישראלית נקי מציפיות והשוואות, רעב למשהו חדש, מוכן לתכנית הבישול הכי קשה בעולם. או ככה לפחות הבטיחו לי בפרומו. ואני, בוגר כמה עונות טובות של מאסטר שף, ועוד שתי העמסות סוכר בחסות בייק אוף, הכנתי את עצמי כראוי לתחרות הקשה. מה זה אומר? בעיקר צלחת אדממה וכוס סודה. אותי אף אחד לא ישאיר רעב. 

ובכן, לא נגעתי בהם כי לא היה לי מתי. העיניים היו על המסך, ואחרי פרק הבכורה ששודר אתמול אפשר להכריז: לא נשארתי רעב וגם באתי יופי על סיפוקי. יש כאן משהו שעוד לא ראינו ולמרות ההשוואה המתבקשת ל-בואו לאכול איתי המצוינת מהערוץ הממלכתי, אין כאן באמת מקום להשוות; MKR המטבח המנצח לא דומה לשום תכנית בישול שראינו לפני זה בטלוויזיה הישראלית. אולי הנוכחות הרכה של חיים כהן מרפררת במעט לדמעות המלח שנזלו באודישנים ב-מאסטר שף, אבל ב-MKR אין מקום לסיפורים קורעי לב או בזבוז זמן במזווה. 30 מנות, 10 אנשים, 2 בשלנים ושעון שלא מרחם. תחרות, חברים, ויש כאן יופי של תחרות.

MKR היא ריאליטי האוכל שהכי מתבקש לקבל כאן אחרי המהפכה שעברה על הקולינריה הישראלית בשנים האחרונות. אם פעם כולנו היינו מסתפקים בלחם אחיד ושמנת ועוד אומרים תודה על כל מה שנתת, האבולוציה של הגרגרן הישראלי עברה מזמן לשלב הבא שלה. כולנו בשלנים, כולנו אוכלים במסעדות נחשבות (יותר או פחות), כולנו חולמים לפתוח יום אחד "מקום קטן שיעשה כבוד לפריקסה של סבתא", וכולנו יודעים שיותר משכיף לאכול אוכל מעולה, כיף לבקר אותו. 

הערב – MKR המטבח המנצח (צילום: מתוך "המטבח המנצח", קשת 12)
ריאליטי הבישול הכי קשה שיש מתחיל
|
צילום: מתוך "המטבח המנצח", קשת 12

MKR מביאה למסך כאמור את המהפך של המטבח הישראלי, יחד עם כל הגוונים של הישראליות במיטבה: הישראלי של 2018 רוצה לבקר, להביע דעה, להשוויץ בידע שצבר מהבלוג של עז תלם והאינסטגרם של אייל שני. עליו אף אחד לא יצליח לעבוד. מוסקה פטריות ופורטבלו? נו באמת, מי מגיש עיגול מוסקה מעוצב מדי שמרגיש כמו "מנה שהוגשה בקפולסקי של שנות ה-90?". לא בבית ספרנו, מוטי ורונן. גם לא בביתכם, ובטח לא כשרותי ברודו יושבת בראש השולחן עם מבט מבהיל.

קל להבין שההבדל העיקרי בין MKR לבין חברותיה לתחרויות ריאליטי האוכל, הוא שכאן אתה מוכרח להוכיח שיש לך את כל החבילה כולה; אתה לא רק צריך לדעת לבשל, אתה מוכרח לעצב צלחת ראויה, להפוך אוהל למסעדה של ממש, להזיע מול שעון שרץ לאחור, ובעיקר לעמוד ולספוג ביקורת אמיתית (או פחות) מ-8 אנשים זרים שיושבים ומצקצקים לצד אחד השפים הכי מוערכים בארץ ואישה שהיא אחת מסלעי היסוד של המטבח הישראלי הנוכחי. זו לא עוד תכנית לבשלנים, זו תכנית שבאה לחפש את המסעדן הבא של ישראל. לא פשוט? יותר כמו התקף חרדה שלא ברור איך מישהו הסכים לעבור אותו. בעצם, זה די ברור: אף אחד כאן לא לבד, המתחרים מגיעים בזוגות, הלחץ מתחלק, וכל זה הופך את הצפייה ב-MKR לכיפית הרבה יותר. הרי הכי כיף להסתכל מהצד על זוג (ולא משנה מה הסטטוס ביניהם) רב, מתרגז, משלים וחוזר חלילה.

ראשונים לעלות מול צוות השיפוט ועם ישראל היו מוטי ורונן, זוג חברים מהרצליה שפתחו אמש את מסעדת "40 ROCKS" הגותית משהו, והגישו בה את נפלאות המטבח עליו הם גדלו, הבולגרי והיווני. הקצב גבוה, אין זמן להתעסק בשום דבר שהוא לא אוכל, והסיפורים האנושיים או הדמויות שכרגע נראות כמו ליהוק נהדר (והלוואי שלא אתבדה בהמשך) הן כרגע רק הסיפור המשני כאן. הפוקוס העיקרי הוא על איך, למען השם, אפשר להרים מסעדה ולהגיש בה ארוחה ל-10 אנשים תוך שעתיים וקצת, ואחרי זה עוד לקבל בראש מאנשים שמחר אתה אמור לאכול אצלם. בקיצור, לצופה הממוצע בבית זאת לחלוטין חווית צפייה שמאכילה את כל הרצונות: ריבים, לחץ, מתח, אוכל, ובעיקר ביקורת על אוכל מאנשים שעדיין אין לנו מושג אם הם יודעים להכין חביתה. "כל האמת בפנים" גרסת המוסקה. 

אבל אם יש דבר אחד שבלט מעל כולם אתמול בפרק הבכורה זו ללא ספק רותי ברודו. זה כבר לא משנה אם זו הפעם הראשונה שהיא נחשפת או לא, כזו דמות של שופטת באמת שעוד לא ראינו באף תכנית ריאליטי ישראלית. רותי לא רעה אבל היא גם לא טובה, אתה לא יכול לקרוא אותה אבל אתה כן יכול למצוא אצלה חמלה כשהיא נעמדת לך מול הגז שהתלכלך מסיר שגלש. בכלל, נראה שיש ברותי הכל ומהכל, ולפרקים היא קצת הזכירה לי את מבקר המסעדות המופלא מהסרט רטטוי: כי לא הביקורת של חיים היא המלחיצה ובטח לא של קבוצת הבשלנים שמתמודדת מולך - העניין הוא רותי, הביקורת שלה, הבעת הפנים הקפואה שפתאום מתרככת, זו שבאמת יכולה לקבוע אם יום אחד מישהו שם יזכה להרים מסעדה בישראל.

בינתיים, נראה שכל שאר המתמודדים יוכיחו במהלך השבוע שהם ליהוק ראוי וכבר אפשר היה לחוש ניצוצות שאנחנו רגילים בדרך כלל לראות בריאליטי חברתי יותר. כולם כאן באו להראות למי יש הכי גדול, אבל בינתיים עוד משאירים את התפריט קרוב כיס. הזוג הראשון שהתמודד אתמול (מוטי ורונן), הרגיש כמו יופי של מנה ראשונה לעיכול כדי לנסות ולהבין את הפורמט. הם היו קולים ונהנו מהתהליך, קיבלו את הביקורת והציגו גרף שיפור שהתפוצץ בסופלקי דג הים המגרה שלהם והקינוח שהזכיר לי את הסבתא שמעולם לא הכינה לי דבר כזה. יחד איתם כדאי יהיה לשים עין בהמשך השבוע על עומר ועדן, הטבחים הצעירים שנראים כמו מי שהגיעו עם שוט ביקורת מחודד מהבית, וגם למי שיארחו הערב, לבנה וחי, שיפתחו היום את המסעדה שלהם וכנראה יגישו אוכל מנחם על מצע של קססה.

MKR היא משהו חדש שגם אני עוד מנסה להבין, ובדיוק בגלל זה אני אהיה כאן כל השבוע כדי לנתח את הטיפול הזוגי של המתמודדים (מעניין כמה פעמים נשמע העונה את המשפט "אני לא רוצה להגיד אמרתי לך"), את צלחות האבן מספרד (לא נפלתי) ואת התכנית החדשה שמכניסה מדי יום זוג אנשים תמים להתקף חרדה קולינרי שמצטלם היטב. אז יאללה, שמישהו יחמם לי שוב את האדממה, שבוע עמוס לפנינו.   

MKR משודרת בימי א'-ה' ב-21:00 בקשת 12