כמו שבטח שמתם לב, אני מאוד אוהב מדי פעם ופעם להקביל בין העונה הנוכחית של מאסטר למצב היום בישראל. במשימת התבלינים הקודמת הלכתי על ההשוואה המתבקשת לקיבוץ הגלויות שאנחנו, ואחרי ההדחה (הלא כל כך מפתיעה) אתמול של חיים כהן ג'וניור – אין דרך שלא להשוות את סיפורו בתכנית של הטבח הצעיר והמוכשר הזה לראש הממשלה הנוכחי, הקודם, וזה שנמצא איתנו כבר יותר מדי מערכות בחירות.

לפני שתתחילו לזעום עליי בטוקבקים ולפזר תגובות כמו "למה לך פוליטיקיה כעת" או "מה הקשר בין ביבי המלך לחיים כהן", הנה ההסבר: לא היה מתמודד העונה שפגש כל כך הרבה משימות הדחה כמו חיים כהן שתמיד יצא כשידו העליונה. חיים נשאר שם אחרי בת שי ומיטל, נפרד מאירקלי, נופף לעדן גינדי – ושרד הכל. כל משימת הדחה מחדש – ואלוהים עדו שהוא היה בלא מעט כאלה. לדעתי הוא היה בכל משימות ההדחה מאז תחילת העונה.

ובדיוק כמו ביבי, גם חיים כהן הצעיר ידע לשלוף את השפן הנכון ברגע הכי נכון, ותמיד ניצל על חודו של גרגיר מלח. כמו עוף החול עם הסינר השחור, או בובת נחום תקום אם תרצו, חיים כהן חטף אגרופים ותמיד נעמד חזרה עם חיוך. אכל ביקורות ובלע אותן בתאווה. למד והבריק, הביא טאץ' מרוקאי, ארז אותו באריזה מצרית – ותמיד נשאר בתחרות. שרד, לפחות עד אתמול.

אבן היוגורט של מנאל איסמעיל (צילום: מתוך: מאסטר שף, קשת 12)
כאב הלב לראות אותה בפרק. מנאל איסמעיל|צילום: מתוך: מאסטר שף, קשת 12

אני לא יודע אם ביבי צריך להסתכל הבוקר על חיים ולהבין שאם הוא הלך הביתה אז בהחלט יש לו ממש לחשוש – אבל אני כן יודע שחיים כהן לא צריך להיות מאוכזב מההדחה שלו אתמול. את מה שהוא קיבל מהעונה הזאת הוא עוד יגלה בהמשך הדרך, וגם הוא עצמו אמר שמבחינתו הוא הגשים חלום כבר כשבישל והגיש את האוכל שלו לחיים כהן המקורי. יש משהו כובש בחיים ג'וניור, באופטימיות שלו ובאנרגיות שבאמת יחסרו לי על המסך, אבל אין ספק שהגיעה שעתו. היה ברור שזה או הוא או גיא בימקה – ובסוף, בעיקר כי גיא פתח מבערים בשלוש התכניות האחרונות, חיים הלך הביתה בגלל סלט בטטה ועדשים. עצוב? תלוי את מי את שואלים.

אם כבר עוף החול, אז מי שממשיכות להביט על כולם ממעוף הציפור הן חופית ואיתיאלה שחסכו מעצמן את משימת ההדחה אתמול אחרי שהבריקו במשימת ההסוואה המושלמת. השתיים האלה ממשיכות להוכיח שאין להן באמת תחרות, ומול הצניעות הכובשת של איתיאלה, נראה שחופית כבר לגמרי הבינה שהיא בליגה משל עצמה, ובשתי התכניות האחרונות עמדה שם על המרפסת וחילקה עצות או הערות יותר ממיכל ואייל. אני לא יודע איך תסתיים העונה הנוכחית מבחינתה, אבל אם אני ההפקה: אני כבר מברר איתה מה קורה לגבי שיפוט בעונה הבאה. היא לגמרי שם.

עדי ויינברג במשימת הקטניות  (צילום: מתוך: מאסטר שף, קשת 12)
פיתה עם שעועית. עדי ויינברג במשימת הקטניות|צילום: מתוך: מאסטר שף, קשת 12

ואז הגיעה משימת הקטניות, כאילו כהמשך ישיר למשימת התבלינים וליום העצמאות. עוד משימה סופר ישראלית, שלקחה כל אחד מהמתמודדים (חוץ מתאיר ועדי) חזרה הביתה אל התבשילים, הסירים והחלומות על פתיליות. הראשון להבריק היה אסף, שבדיוק כמו גיא מוכיח בשבועיים האחרונים שכדאי לקחת אותו בחשבון כשמתחילים לפנטז על הגמר, ובכל פעם שהוא חוזר למטבח עליו גדל, גם אנחנו וגם השופטים יודעים שקסמים מופלאים בדרך. פייר? אני מופתע ממש מהדרך שאסף עושה ולא ציפיתי לה, אבל ככל שהתכנית מתקדמת אני מאמין בו יותר ויותר ומעריך שהוא יישאר הגבר האחרון של העונה.

שלוק מכוס הקפה של ג'ייקובס וממשיכים עם כמה מילים על מנאל: אני מודה שכאב הלב לראות אותה אתמול בסיבוב השלישי כשכבר הייתה עם הלשון בחוץ ובקושי עמדה על הרגליים. האכזבה על פניה הייתה אותנטית לגמרי ואי אפשר היה לערוך אותה אחרי שגם היא לא האמינה שהשופטים בחרו בפיתה עם שעועית (!) של עדי על פני הפלאפל המופלא שהיא הכינה. פלאפל ממולא בבצל וסומק? מתי ראיתם או טעמתם כזה דבר? כנראה שמעולם לא, ורק על הביצוע היא זו שהייתה חייבת לעלות יחד עם תאיר למרפסת מיד אחרי אסף.

אבל זה לא קרה. אולי כדי לתת לה להוכיח גם לעצמה שעם הגב לקיר היא תדע להתרומם חזרה, בדיוק מה שקרה לה בסיבוב הקטניות השלישי עם הסלט הערבי (לא הרגיל שכולנו מכירים) שסבתא שלה הייתה מכינה לה בתור ילדה. פתאום, עם טיפות הזיעה האחרונות ובמאמץ עילאי היא הצליחה להתגבר על האכזבה האדירה מכך שהגיעה לסיבוב השלישי, ובעזרת כוחן של העדשים השחורות התרוממה, נתנה בראש, והזכירה לנו למה מדובר באחת הבשלניות הכי טובות של העונה – רגע לפני השלבים המכריעים של העונה, אותם שלבים שחופית כנראה תאכל בלי מלח ותצלחת בצורה נאה נאה.