זה קרה לעידן וגיא, זה קרה לחסי וירין, ועכשיו זה קרה גם לאודי ומתן: אחרי קטע המירוץ של מונגוליה, אפשר להכריז באופן רשמי על קללת המקום הראשון של "המירוץ למיליון". אבל במקרה של אודי ומתן, המיקום שלהם בטבלה לא הוביל להדחה שלהם מהתחרות. מי מכם שכבר הספיק לצפות בפרק של אתמול כנראה יסכים איתי שזו הייתה נקודת הסיום הכי דרמטית עד כה בעונה הזו - עם טוויסט בעלילה שאמנם לא היה בלתי-צפוי, אבל בהחלט היה מבאס מאוד. ומי שעוד לא צפה, תשמרו את הכתבה ותחזרו אליה אחר כך, כי יהיו פה ספוילרים.
יש הרבה מה לומר על ההדחה - או ליתר דיוק, על הפרישה - אבל נגיע לזה בהמשך. קודם כל צריך לדבר על הזוגות שכן ימשיכו למדינה הבאה: הראשונות הן לי ואן, שממשיכות לבסס את מעמדן בתור אחד הזוגות הכי חזקים בתחרות (ואולי אפילו המנצחות? תזכרו שאמרתי). ומה שהכי מדהים - זה קרה דווקא בקטע מירוץ שלא היה קל עבורן. דובי ודובי התחילו את היום במונגוליה עם אנרגיות של מכשפות, אבל הן המשיכו אותו עם אנרגיות של מנחוסיות (במשימת הלוחמים המונגוליים, שכנראה הייתה סיוט עבור ההפקה יותר משהיא הייתה סיוט עבור המתמודדים). המזל הוא שמיד לאחר מכן הגיעה משימה שתפורה עליהן (אבל הפעם באמת). בזמן שזוגות אחרים קיבלו מהכוריאוגרפית מבטים באווירת מירנדה פריסטלי מ"השטן לובשת פראדה", האחיות זכו לשבירת דיסטנס כבר בניסיון הראשון שלהן על הבמה - מה שבעצם הבטיח להם את המקום הראשון בנקודת הסיום. כל ניסיון לייצר מתח סביבן במשימה האחרונה היה מיותר. האם לי ואן הן הנשאיות הבאות של קללת המקום הראשון? ההימור שלי הוא שהן יהיו אלה שישברו אותה.
למרות שהם הובילו על שאר הזוגות - בפער משמעותי, כהרגלם - במשך רוב קטע המירוץ הזה, איציק ואסתי נאלצו להסתפק פעם נוספת במקום השני. וכשחושבים על זה, זה די מטורף שהם עדיין לא זכו להגיע למקום הראשון עד עכשיו. אבל ברגע שרגלו של איציק דרכה בתיאטרון זה כבר היה ברור שמקום ראשון לא יהיה פה. משימת הריקודים סימנה את הריב הכי גדול של איציק ואסתי עד כה בתחרות (לא שיש הרבה ריבים לבחור מהם), ויש לי כמה דברים לומר על זה. קודם כל, סוף סוף הירוקים סיפקו קצת אקשן. בריקאפ הקודם התלוננתי שהם מתחילים לשעמם אותי, והפעם המערך הזוגי המושלם שלהם קצת נסדק. דבר שני, איציק בהחלט לא ראה את אסתי במשימה הזו. מדובר באדם שנוטה להסגברה פה ושם, והפעם הוא תפס משבצת אחרת, אבל בעלת מהות דומה: חוסר האונים הקבוע מראש. כלומר, בנאדם שמסגביר מחליט שהוא זה שיודע, ובנאדם חסר-אונים מחליט שהוא ממש לא יודע. מתסכל מאוד, גם עבורו וגם עבור אסתי. אבל הנה דעה לא פופולרית: גם אסתי התנהגה בחוסר רגישות כלפי איציק, במיוחד בתחילת המשימה, כשהיא החצינה את ההתלהבות שלה מהריקוד בזמן שבעלה עוד רגע מתעלף מחרדה.
כשרק שבעה זוגות נמצאים בתחרות, מקום שלישי זה כבר פחות מרשים - אבל אי אפשר שלא להתלהב בשביל ענבר ואבישי, זוג "חלש" שמפה לשם הצליח להגיע לשישייה הראשונה. אולי זה אלוהים שמקשיב לתפילות שלהם, אולי זה הבייביליס שהביא את המזל, ואולי זה פשוט שיתוף פעולה טוב: כך או כך, הדוד והאחיינית ממשיכים לעקוף את ההרקולסים, ועל הדרך גם לשקם קצת את הגבריות המעורערת של אבישי. העניין של הצופים בדרך כלל מופנה אל סהר ויפתח, לי ואן או ספיר וליאור, אבל תכלס, גם לענבר ואבישי מגיע. ולא רק כי הם מתקדמים במשחק, אלא כי - וסליחה מראש על הדביקיות - הם באמת אנשים טובים. יש להם בעיה אחת: לוקח להם זמן להתאפס על המשימות. ולא בקטע של "לעלות על הקאצ'", אלא פשוט להבין במובן הכי בסיסי מה הם צריכים לעשות. זה קרה להם בפרק ההדחה הקודם, וזה קרה גם עכשיו - כשאבישי נכנס קצת יותר מדי לפילוסופיה, עם שאלות ה-"מה זה בעצם גלגל תפילה? אולי הכל זה גלגל תפילה? או שכלום זה גלגל תפילה?". ואם כבר שאלות, גם לי יש שאלה אחת: יכול להיות שענבר באמת חושבת שלמנחה התוכנית קוראים יהודה הלוי?
ומה עם סהר ויפתח? אמנם הם עוד לא החזירו עטרה ליושנה, והגיעו לנקודת הסיום במקום הרביעי בלבד. אבל הם גם לא היו בסכנת הדחה - וגם זה משהו. ובכל זאת ניכר שהאגו שלהם, במיוחד של סהר, נפגע אנושות מההידרדרות המתמשכת הזו; ויותר מזה - אולי הפגיעה באגו היא שגרמה להם להיתקע שוב בפוזיציה סבירה ולא יותר. תכלס, לי זה לא מזיז כל כך. אני לא אשקר, מאוד נהניתי מהמראה של סהר על הבמה, רוקד בקושי בלבוש מונגולי מסורתי ונראה אבוד ומנותק לגמרי. מה שנקרא, humbled כמו שאלוהים התכוון. וזה לא משמח אותי רק כי אני הייטרית (אבל גם קצת כן): זה בעיקר בגלל שניצחון של אנשים כמו סהר ויפתח זה ניצחון משעמם (זוכרים שאלכס שטילוב זכה ב"רוקדים עם כוכבים"? אז כזה). יפתח בחור מקסים, וסהר... הוא לפעמים נסבל, ויחד הם בהחלט טובים במשחק הזה - אבל העניין הוא שזכייה אפשרית שלהם ב"המירוץ למיליון" תהיה ממש אנטי-קליימקס, בעוד זכייה של זוג כמו לי ואן, או ספיר וליאור, תהיה איכשהו מסעירה. בכל מקרה, לגמר הם בטוח יגיעו. השאלה מי עוד יהיה איתם שם.
מה לגבי ליאור וספיר? לצערי, יש לי תחושה שהם יודחו רגע לפני הגמר. אבל אנחנו עוד לא שם. לנקודת הסיום הנוכחית, השחורים הגיעו במקום החמישי, קרובים קצת יותר מדי לאזור הסכנה. אבל האמת היא שזה לא כל כך משנה, פשוט כי נראה היה שהיה להם ממש כיף בקטע המירוץ הזה: מההצלחה המסחררת של ספיר במשימת החץ וקשת, דרך הצחוקים בנסיעות הארוכות ועד להנאת המחול של ליאור במשימת הריקודים. ולמה זה כל כך טוב, דווקא עכשיו? כי הם מצאו את הנוסחה הנכונה למירוץ, ונפגשו באמצע: ליאור גייס עוד מוטיבציה ואימץ את הגישה התחרותית הדרושה, ספיר למדה להרפות קצת ולהרשות לעצמה להנות.
ועכשיו - לדרמה המרכזית של הפרק. לאורך כל קטע המירוץ במונגוליה, הלבנים והאפורים היו בתחתית בקרב ראש בראש: זה היה די צפוי שאחד מהזוגות האלה עומד לסיים את דרכו בתחרות, השאלה הייתה איזה מהם. אודי ומתן אמנם הוזנקו ראשונים, אבל איבדו את המקום הראשון שלהם תוך 0.01 שניות, כשהסתבכו במשימת שחזור הגר; במשימת הצומת שבאה לאחר מכן הם קיבלו פרסה, ובשלב הזה כבר צברו פער שכמעט בלתי אפשרי לצמצם. אבל אודי ומתן לא ויתרו לרגע. כבר סיכמנו שלא מדובר בעפרונות הכי מחודדים בקלמר, אבל בהחלט מדובר באנשים חדורי מטרה (או כמו שהם היו אומרים - חדי מטרה). ודבר שחשוב לזכור: אחרי מה ששמענו מהם בפרקים האחרונים, נדמה שהם הזוג שהכי זקוק לפרס הכספי. במשך משהו כמו שליש עונה הייתה לי נטייה לשכוח מהם, אבל הצטברות הציטוטים האייקוניים (של שניהם) והדרייב הראוי להערכה (של שניהם) הפכו אותם לזוג שאני אוהבת במיוחד - ויותר מזה, לזוג שאני אשמח לראות בגמר. זה כנראה לא יקרה, אבל בינתיים המזל שלהם מקדם אותם לא רע. ומה שהמזל הזה עשה בשבילם בפרק של אתמול - זה באמת היה שיא השיאים.
לא רציתי להודות בזה בקול רם, במיוחד כי מודי ומיקי היו הזוג האהוב עליי בתוכנית, אבל האמת היא שמיקי ויתר כבר מזמן. זה היה בולט במיוחד כי נערכת השוואה אוטומטית בינו לבין מודי, שהיה פצצת מוטיבציה לאורך כל הדרך. זה היה בולט גם בהשוואה לזוגות האחרים בתחרות, שאצל רובם יש חלוקה מאוזנת יותר של הכוחות בין חצי אחד של הצמד לבין חציו השני. במשימת הריקודים, כשמיקי התיישב על הרצפה בהפגנתיות (בפעם המי יודע כמה) והכריז ש"די", זה כבר היה די ברור שהוא הולך לסיים את הסיפור הזה אחת ולתמיד. להשערתי, הנכונות המחודשת והתמוהה שלו להשלים את המשימה הגיעה בעקבות הצעה מטעם ההפקה (באווירת "תפרוש אם אתה רוצה, אבל לפחות תגיע לנקודת הסיום ותפרוש שם"). ובפרק הזמן הקצר הזה, בין סיום משימת הריקודים לבין ההגעה ליהודה, הוא היה סופר-מתפקד ויחסית-חיובי - רק בגלל שהוא כבר ידע שזה המאמץ האחרון בהחלט. כבר ראיתי לא מעט תגובות ברשת באשר לפרישה הזו - ונראה שהדעות חלוקות: יש מי שחושבים שמיקי יצא אנוכי ודפק למודי קטע מסריח, יש מי שחושבים שהוא עשה נכון ושמודי לא היה צריך להתבאס עליו. האמת נמצאת איפשהו באמצע. כלומר, שניהם טועים, ובמקביל שניהם צודקים.
מצד אחד, מיקי באמת כבר היה שבור, פיזית ומנטלית, ואי אפשר לשפוט את ההחלטה שלו לחתוך; אם הוא לא מסוגל, הוא לא מסוגל, נקודה. מצד שני, נדמה לי שגם אם הגב שלו לא היה מתפרק, הוא פשוט לא הטיפוס המתאים לתחרות הזו. ועבור מודי האמביציוזי זו ממש עוגמת נפש, בהתחשב בכך שאם הוא היה נרשם למירוץ עם חבר מורעל יותר, הוא יכול היה גם לנצח את הגמר. הצפייה במודי ומיקי לאורך העונה הייתה תמיד ביטר-סוויט, כי אמנם כיף איתם ברמות, אבל ברקע נמצא אותו סכסוך שאנחנו יודעים שהתגלע ביניהם בהמשך. האם הפרישה הזו היא הסיבה לסכסוך? אני מקווה שנגלה בקרוב בריאיונות.