1. אדם בוראן / סזגין (פיראט טאניס)
אדם, האח הלא רצוי של משפחת בוראן אותו מגלם פיראט טאניס, הוא מסוג הדמויות שכאשר הן נכנסות לחדר הזמן כאילו קופא מלכת, המשרתים מפסיקים את עבודתם (= ריכוליהם) וכולם רק מחכים לראות מה הוא יעשה עכשיו. לאדם יש כריזמה ממגנטת: בסצנה קצרה אחת הוא יכול לנוע על הספקטרום בין מופנמות ופגיעות ובין משחק תיאטרלי שלא היה מבייש את הבימה, כולל צעקות והנפות ידיים לכל עבר. אחת הסצנות הזכורות ביותר שלו היא גם אחת הראשונות - המפגש עם אסמה, פארון וסורייה בסלון אחוזת בוראן - בה למרות גופו הקטן והכחוש הוא תופס את מקומו בחלל על חשבון שאר הנוכחים, היא פשוט בית ספר למשחק. אז בסדר, הוא מעולם לא היה ולא יהיה בוראן אמיתי, אבל תואר השחקן הטוב ביותר בהכלה מאיסטנבול הולך בקלילות אליו.
2.אסמה בוראן (איפק בילגין)
קשה לדמיין את הכלה מאיסטנבול בלי דמותה של אסמה בוראן בגילומה של איפק בילגין, למעשה בלעדיה היה מדובר בסרט החתונה הארוך, האסתטי והמשעמם בכל הזמנים. איפק בילגין, שחקנית טורקייה שהייתה אלמונית עבור כולנו עד לפני מספר חודשים, מספקת כאן תצוגת תכלית של כריזמה, עוצמה וסטאר קוואליטי שיש רק לשחקנים מעטים. היא הליא קניג של הדרמות הטורקיות. היא השרה נתניהו של משפחת בוראן, ואני משאיר לכם לדמיין את ה׳שיגועים׳ שתעשה שרה לכלה שיביאו יאיר או אבנר.
ורגע ברצינות - הכי יפה בדמותה של אסמה היא היכולת שלה להיות מוגזמת לחלוטין בלי יותר מדי פירוטכניקה. המשחק של איפק הוא מתודי, היא כאילו לובשת את דמותה של אסמה כשהגוף כולו נאסף לכדי עמידה של ראש משפחה, החיוכים מדודים על משקל, והעיניים אומרות את כל מה שהתסריטאים שכחו לכתוב. איפק בילגין מגלמת את החותנת שכל אחד מאיתנו חושש לקבל, אבל בזכות פלטת הצבעים שהיא מכניסה לדמותה, רגעים של אנושיות בין מעשים נבזיים, קשה שלא להריע לה ולחכות לרגע הבא שהיא תחזור למסך. לשמחתנו, יש הרבה כאלה.
3. פארוק בוראן (אזג'אן דניז)
הסטאר הבלתי מעורער של הכלה, הגבר הכי פופולרי בישראל 2019 והאיש שאולי יביא לשלום אמיתי בינינו ובין הטורקים: אזג׳אן דניז כמובן. אז כן, הוא קודם כל גבר מאוד (מאוד) חתיך, אבל הוא גם שחקן לא רע בכלל שמצליח לרגש אותנו גם כשהוא נדרש להיות "אי של יציבות", שעם שחקן אחר היה יכול להתפרש כשיעמומון. בשיח המגדרי הלא מדובר מספיק שקיים בהכלה מאיסטנבול נדמה שדניז נבחר לגלם את הגבר החדש, כלומר - את הגבר הטורקי החדש, כזה שלא מתבייש או מתקשה להזיל דמעה (או שלושים) על הסט. בסדרה, בשונה מהסטריאוטיפ הגברי, פארוק הוא זה שמרבה לפעול מהלב ולא מהראש, ולראייה הבחירה בסורייה לאישה. בקיצור, גבר כלבבנו.
4. סנם (נסליהאן ילדאן)
נסליהאן ילדאן - האם מדובר בגרסה הטורקית לנסלי ברדה? - מגלמת את דודתה השבורה של סורייה, זאת שדואגת להיעלם כשצריך אותה ולחזור כשממש לא רוצים שתהיה בסביבה. מי שהייתה יכולה לסיים כדמות שולית לגמרי הפכה בידיה של ילדאן לציר חשוב בסדרה. היא מנוע דרמטי שמתחיל הכי חזק ואז רק מגביר, ורק נסו לספר לה שהיא לא מוזמנת לארוחת ערב בבית משפחת בוראן. ענני הגשם שירדו עליכם כבר יזהירו אתכם מלנסות זאת שוב. המשחק של ילדאן הוא טלנובלי במובן הכי טוב של המילה: היא מסיימת כל משפט בהבעה הרת גורל שרק מחכה למוזיקה הדרמטית שתתלבש עליה, ולא, העובדה שהיא קצת הגזימה עם ההזרקות לא מונעת ממנה להביע את כל קשת הרגשות בפניה.
5. אקיף (פאתיח קויאונגולו)
כמו שכל נסיך של דיסני צריך שולייה שתעזור לו לסחוב את פקלאותיו, כך כל פארוק בוראן צריך איזה אקיף שיעזור לו לנקות את הבלאגן שהחיים שלו הפכו להיות. אקיף (פאתיח קויאונגולו, תנסו לומר את השם הזה שלוש פעמים) הוא יד ימינו של פארוק ש״אומץ״ בשמחה על ידי אסמה, שסומכת עליו בעיניים עצומות (למחצה) שידאג לבנה האהוב. ואם אוזג'אן דניז מגלם את הגבר חדש - אז השולייה שלו הוא גבר טיפוסי בהרבה, אחד שנופל בכל המלכודות הצפויות של המין החלש. בדומה להרבה מחברי הקאסט גם פאתיח קויאנגולו נעזר במשחק במה שנתן לו הטבע, כשבמקרה שלו מדובר בגבות מלאות הבעה.
6. פיקרט בוראן (סאליח באדמג'י)
לדעתינו פיקרט בוראן הוא הגבר הלוהט באמת של הסדרה, מה שהולך יד ביד עם העובדה שסאליח באדמג'י,
שמגלם אותו, נראה כמו בחור שהיינו רוצים לשבת איתו לבירה. בזמן שחלק נכבד מהקאסט סביבו חי בדרמה טורקית, באדמג'י הוא מעין יודה לוי מקומי, אבל בגרסה המתוחכמת של איש חשוב מאוד. כאחד שצריך לשחק ממקום תמידי של קיפוח - בתור האח שנועד להיות מספר 2 אבל שואף תמיד למספר 1 - באדמג'י מצטיין בתצוגת משחק פאסיבית-אגרסיבית שמתבססת על הרבה גלגולי עיניים ומלמולים מתחת לשפם. אם זה לא מישהו להזדהות איתו אנחנו כבר לא מבינים כלום.
7. סורייה בוראן (אסלי אנוור)
כן, גם אנחנו היינו מופתעים שסורייה הגיעה רק למקום השביעי בדירוג, אבל אין מה לעשות - לפעמים דווקא דמויות המשנה הן אלה שגונבות את ההצגה. אסלי אנוור היא כוכבת ענקית בטורקיה ולגמרי בצדק, היא יפה ומתוקה כמו ראחת לוקום אבל גם יודעת לרגש בזכות עיניה הגדולות ולא פחות - בלוטות הדמע שלהן, שכאילו לא יודעות שובע. המשחק שלה, ושוב - יחסית לז'אנר, הוא מאוד טבעי, וניכר שהיא נוטה שלא לעשות מחוות גדולות מהחיים כמו מי שיודעת שאין טעם להתאמץ כי המצלמה תמיד עליה. האם דמותה תרצח בסוף את אסמה? לזה אנחנו מקווים; האם היא תתחיל לנהל רומן לסבי עם איפק? תמיד אפשר לחלום.
8. אוסמאן בוראן (גוון מוראט אקפינאר)
מתי אוסמאן יבין שסורייה אף פעם לא תהיה שלו? כנראה ביום בו גוון מוראט, השחקן שמגלם אותו, יתחיל להתהלך באחוזה עם גב זקוף. האח הכי כנוע של המשפחה, נטול המזל, זה שנראה כמו דובי גל במשפחת רפאלי, מגלם לוזר כמו לוזר אמיתי: רופס, עצוב וחלש. הדיבור הנרפה ממילא שלו, הופך ללחישה חרישית כשהוא משוחח / מקבל פקודות מאסמה. במקרה הספציפי שלו צריך לדייק את האמירה: אין שחקנים קטנים - רק תפקידים קטנים.
9. אמיר בוראן
הילד-שחקן הבולט בסדרה (לא שיש לו הרבה תחרות) מפגין יכולות משחק מרשימות שמתקרבות אפילו לאלה של מלק הקטנה (ברן גוקיילדיז) מהטלנובלה אמא. נדמה שבחברה הטורקית ילדים עדיין יודעים את מקומם, כי אמיר הצעיר מתהלך מבוייש וחמוד בחברת מבוגרים בעצם לכל אורך הסדרה. אין ספק שאת קורס הזלת הדמעות הוא קיבל אצל אוזג'אן דניז שמגלם את אביו.
10. נורגול (פלינסו פיר)
אם פלינסו פיר תרצה לנסות את מזלה מעבר לים, היא לחלוטין יכולה להיות מלוהקת לעונה הבאה של סיפורה של שפחה. מי שמתהלכת כל היום עם מבט של 'אינני יכול עוד', גבותיה מכווצות ועיניים שתחתן שקיות מהשופרסל - לחלוטין כשירה לחיות תחת עינו ברפובליקת גלעד.
11. איפק בוראן (דילארה אקסוייק)
נו מה, מדובר במגה סטארית. איפק בוראן (דילארה אקסוויק) היא דמות שכאילו נלקחה ממלרוז פלייס של שנות התשעים: אלה לא רק הבלייזרים הצמודים שהיא לובשת או העובדה שאין לה שיערה לא במקום, זאת בעיקר היכולת שלה להתאבסס על פארוק ולא לשחרר בשום שלב לנצח נצחים - גם כשהיא בזוגיות עם עם פיקרט הלוהט בהרבה. דילארה אקסוייק שמגלמת אותה היא שחקנית אופרות סבון קלאסית: דרמטית, בעלת מבט כועס אחד ויכולת מופלאה להיראות סקסית גם כאשר היא מתבשרת על מוות של אדם קרוב. אהבנו.
12. רייהאן (סמרה דינצ׳ר)
מדובר אחת הדמויות האהובות עלינו ביותר בהכלה מאיסטנבול - הכלאה מנצחת של כבשה שחורה (המאהבת של פבזי בוראן) וסוס שחור שמנסה לעקוף את כולם כנגד כל הסיכויים. הקנאה שלה באסמה בוראן ובעושר של שאר בני המשפחה לא יודעת סוף, והיא תעשה הכל-כולל-הכל כדי למוטט אותם. ברגעים היפים, שהם כאמור גם השחורים ביותר, היא הזכירה לנו את סמדר (יעל הדר) בלחיי האהבה, כשברגעים הפחות יפים שלה היא נראית כמו אישה משוגעת שהתפלחה בטעות לסט הצילומים.
13. באדה (הירה קויונג׳ואלו)
באדה היא עובדת / משרתת נוספת באחוזת בוראן - שתוקה ויפה, פתיינית ופחדנית, צעירה עם נשמה של זקנה ושלל קלישאות נוספות. הירה קויונג׳ואלו שמגלמת אותה היא מעין משי קליינשטיין טורקית (מינוס הייחוס המשפחתי): יש לה עיניים גדולות שמספרות סיפור שלם מבלי שתצטרך להפעיל שריר אחד בפניה ושיער ארוך וגולש שהופך אותה לילדת פרחים גרסת איסטנבול. סיפור האהבה של עם מוראט היה יכול להיות חזק בהרבה לו השחקן שמגלם אותו (ברקאי הרדאל) היה מספק לה קונטרה חזקה יותר ולא רק לסת רבועה - אבל כרגע הם מסתפקים בתואר הזוג הצעיר והיפה בסדרה, וזה לא פחות חשוב.
14. קיימט (נרגיס צ'וראקצ'י)
אם קיימט הייתה מלוהקת לסדרה קומית - היינו יכולים לפרגן לה יותר, כי במצב העניינים כרגע נדמה שכל מה שהיא עושה בסדרה (מתאכזבת, מתבאסת ומתאבססת) פשוט מצחיק אותנו. את יודעת מה קיימט? גם אנחנו מאוכזבים ממך.
15. דילארה (נסליהאן ארסלאן)
נסליהאן אסלאן שמגלמת את דילארה, חברת הילדות של סורייה, קיבלה קלפים קצת פחות טובים ממנה ולוק שהוא שילוב מעניין בין שני קליין למגי אזרזר. בסצנת השיא שלה בסדרה, כשהיא מביאה לעולם את הצאצא המשותף עם אדם - ציפינו מנה לתצוגת משחק קצת יותר משכנעת, כמי שיודעת לאיזו עולם הילד הזה הולך להיוולד. לצערינו, דילארה תמיד נשארת קצת פרח קיר.
16. גוליסטאן (ארן בלקאן)
באחוזת בוראן המוגזמת כבר ביקרתם? (ספרו לנו בתגובות), כי יש תקן לצי שלם של עובדי משק בית, מסתבר. גוליסטאן בגילומה של ארן בלקאן היא אחת מעובדי האחוזה: אישה פשוטה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך - גם בתפיסת עולמה, ורכלנית לא קטנה שאובססיבית לחייהם של בני משפחת בוראן, שממש מושקעת ביחסי סורייה-אסמה, מה שקצת מביא את העצבים לבוסית שלה נורגול. בוא נגיד שלא יזיק לה אם היא תמצא קצת חיים משלה, תצא לאיזו טברנה ותיקח עצה של סטייליסטית. לצערינו, על המשחק שלה אין הרבה לומר.
17. מוראט בוראן (ברקאי הרדאל)
טוב, אם היה מדובר ברשימת הדמויות הכי אטרקטיביות בכלה מאיסטנבול אין ספק שמוראט/ברקאי היה מדורג בראש הרשימה, אבל היות ושיער מושלם וחיבה למעילי עור הם לא פרמטר כאן - נצטרך להודות שמדובר בעקב אכילס של המשפחה. ההחלטה להתחתן עם באדה בת ה-19, העזיבה לחו"ל וחוסר היכולת שלו להתעניין בשום דבר שאינו הוא עצמו - הכל ביחד קצת הוריד לנו ממנו. ייתכן וברקאי הרדאל שמגלם אותו הוא דווקא שחקן מצוין, אבל את זה נגלה בתפקיד הבא שלו (או בקמפיין של קסטרו), כי תצוגת המשחק שלו בהכלה מאיסטנבול מסתכמת במבט תמידי של 'היי אני ממש חתיך'. טוב, הוא אכן כזה.