כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בפרק אחד
איפה: סלקום TV
המלצת tvbee: לצפות, ליהנות, וכנראה לא להתרגש
רו היא ילדה מיוחדת, אבל אף אחד לא מבין את זה. כלומר, כולם מבינים את זה כל הזמן, אבל אף אחד לא מתייחס לזה. זאת אומרת, כולם מתייחסים לזה ללא הרף והיא כמעט סלבריטאית בפרבר האמריקאי הממוצע בו היא גרה, אבל… אוף, אף אחד פשוט לא מבין אותה. רו היא גיבורת אופוריה, הדרמה החדשה של HBO, והיא בדיוק חזרה מגמילה. היא נשלחה לתוכנית הגמילה שלה אחרי ש - בואו ניקח יחד אוויר (אבל לא נשאף אותו לריאות, אה?) כי זאת תהיה רשימה ארוכה - אביה מת, ובילדותה היא אובחנה כסובלת מהפרעה טורדנית-כפיייתית, הפרעת קשב וריכוז, הפרעת חרדה ואולי גם מהפרעה דו-קוטבית. אה, והיא נולדה קצת אחרי אירועי האחד עשר בספטמבר, ומתברר שלהיוולד אחרי אסון לאומי זה משהו שמחלחל אליך לגנים ועושה אותך עצוב יותר.
החזרה של רו לשגרת חייה מתוארת מאוד ביעילות: היא עדיין צורכת המון סמים. המשפחה שלה מתקשה להתמודד איתה ונראה שאמה ואחותה על סף קריסה. החבר הדילר שלה מנסה לגרום לה לחשוב מחדש על הרגליה - סמים מוצגים בסדרה כתערובת לא לגמרי אחידה של הדבר הכי נורא בעולם אבל גם כמזור היחידי לבעיה הנוראית ששמה התבגרות - אבל אין לה באמת עם מי לדבר. היא נחשבת ל"ברן-אאוט", דמות המשנה הזאת מסרטי נעורים שתמיד יש לה מבט מזוגג בעיניים ומדי פעם פולטת איזו בדיחה שמבהירה כמה היא מנותקת מהמציאות.
אבל רו לא באמת כזאת, היא יודעת שאתם שונאים אותה - ולא אכפת לה. היא מורכבת - רק שהיא עוד לא הבינה איך. יש לה את כל התשובות - רק לא בטוח שהיא יודעת מה השאלה וכו'. ובעיקר, יש לה, ולאופוריה כולה, איזו אובססיה עם פני השטח ומה שמתרחש מתחת להם. הפרק הראשון של הסדרה מתנקז ומתרכז אל מסיבה שנערכת בביתו של אחד הנערים הכי פופולריים בשכבה שלה, ויגיעו אליה גם האקסית הביצ'ית (לכאורה) שלו שמתה לנקום בו, החברה החנונית (לכאורה) שלה, שמנסה לגלות את עצמה כיצור מיני, הבחורה עם המוניטין הרע (לכאורה) שתפגין אסרטיביות וביטחון מפתיעים וג'ולס. ג'ולס היא נערה טרנסג'נדרית שתהפוך במהרה לחברה הכי טובה של רו, אבל לא לפני שתשלם את חובה לאלוהי הטלוויזיה ותעבור מפגש מיני מפוכח (לכאורה) שיהפוך לתקיפה מינית קשה לצפייה, עם פרטנר שמגולם על ידי השחקן שאולי תזהו כאריק דיין מהאנטומיה של גריי. לא תאמינו, אבל דברים לא צפויים קורים לדמויות האלה, והן בכלל לא מתנהגות כמו שהייתם מצפים מהן. אלא אם כן צפיתם באיזושהי סדרת נעורים בעשור האחרון ואז סבבה, כן, יש מצב שתצליחו לחזות מה יקרה באופוריה.
אבל איזו יפה היא, יא אללה. צוות ההפקה ארז את אופוריה בצבעי ניאון מתונים, בחושך פרבי-אמריקאי-ערפילי, משעמם-אבל-סקסי, שמצטלם נהדר בשקיעות ובזריחות. הסדרה גם נשמעת מעולה, וכמעט כל סצנה בה מודגשת במוזיקה, בדרך כלל בלהיט משלוש השנים האחרונות, כדי לשקף לא רק את הלך הרוח של הדמויות הצעירות אלא גם את עולם התוכן שלהן. בכלל, מדובר בסדרה שליטרלי אומרת לך בפרצוף, "זאת 2019", ואז גם מוכיחה לך את זה בכל טריק טכני ובכל תבנית עלילתית. כולם מאוד אפלים ומסוכסכים באופוריה, וכולם יודעים לדבר על זה מדהים. אפילו סצנות העירום הסנסציוניות שהמפיקים הזהירו אותנו לגביהן התגלו, ברובן, כמתוקות למדי ובעיקר כמודעות לעצמן. חלקן היו אפילו מעצימות. בהקשר הזה, אני מקנא בנערה שאופוריה תהיה החשיפה הראשונה שלה לטלוויזיית איכות, הסדרה שהיא תזכור גם בעוד עשר ועשרים שנים. אין ספק שזו סדרה שכיף ומעניין להתבגר לאורה.
אין שום פסול ברמה האינהרנטית בכל התופעות האלה שאופוריה מתיימרת לטפל בהן. זאת אומרת, אין פסול בהצגת דמויות שסובלות מהתמכרויות ומתמודדות עם מחלת נפש. הצרה מתחילה כשמתייחסים לזה כאל העיקר. HBO מצפה מאיתנו שנראה מבעד לסקס והסמים, ונחווה… מה, בעצם? מה הסיפור פה? על פי הפרק הראשון, הסיפור של אופוריה מאוד בסיסי. הוא מסופר מדהים - הצילום, העריכה והפסקול ראויים כולם לשבחים - ועומדים במרכזו אנשים די מעניינים, אבל להגיד שהסיפור הוא על "הנוער" זה כמו להגיד שזה לא סיפור בכלל. הסקס, הסמים והרכילות הם-הם הסיפור. כרגע זה טריפ טלוויזיוני יפהפה שמנסה להעמיד איזו אצבע משולשת מול עולם המבוגרים (רוב המבוגרים בסדרה הוצגו כחלאות חסרות מצפון, כשיכורים משוללי אחריות או כקלולסים שפשוט לא מבינים כלום מהחיים שלהם), אבל אם ישאלו את אופוריה מה היא מנסה לומר ואיזה סיפור מעניין אותה לגולל - היא תגיד "אוף נמאסת" ותלך לחדר.
ויודעים מה, אין ברירה אלא לראות אותה בקנה מידה רחב יותר. אופוריה הגיעה בתזמון סופר-חשוב עבור HBO, ואמורה, יחד עם שקרים קטנים גדולים, למלא את החלל שהותירה אחריה משחקי הכס. בצוותא, שתי הסדרות האלה אמורות לתחזק את תו התקן האיכותי הטלוויזיוני ש-HBO מתגאה בו. כששקרים קטנים גדולים אמורה למשוך את האימהות ואופוריה תנסה למשוך את הבנות. העובדה שנשים הן צופות טלוויזיה נאמנות יותר - ידועה. העובדה שנמאס להן לא לראות את עצמן על המסך - הובנה היטב. HBO אינם תמימים, והם יודעים שיש ערך במשיכת קהל צעיר ומעודכן אל הרשת שלהם. וכמו ששקרים קטנים גדולים היא אופרת סבון שארוזה כסדרת איכות, אופוריה היא שקרניות קטנות עם צילום טוב יותר. כמו אליטה של נטפליקס עם קצת יותר נרקוטיקה. וככזו, כלומר כדרמת נעורים ג'וסית שתגרום גם לטרחנים בני מאה (היי) לשבת ולצפות בה מדי שבוע - היא עובדת.