1. זה קצת כן הגיל
    16 מפורסמים יש בעונה החדשה והממכרת של "רוקדים עם כוכבים" (קשת 12), וארבעה מתוכם הם בני יותר מ-50: אסטלה (59), יובל סגל (50), אלי אילדיס (55) ועידית מטות (61). למרבה הצער, אסטלה-סגל-אילדיס-מטות הוא גם סדר המודחים הראשונים של העונה, שבתוך פחות משבועיים הפכה לאותו קרקס שמח, רק עם כוכבים הרבה יותר צעירים. אז נכון, קשה לצפות מאנשים בגיל מסוים להיות גמישים וקצביים כמו הרקדנים שלצדם, וגלגל ההצלה שבדרך עוד עשוי לטרוף את הקלפים - אבל אי אפשר שלא לתהות האם הקהל ופאנל השופטים המקצועי של "רוקדים" לא היה יותר מדי נוקשה עם המתמודדים הבוגרים.

    אף אחד לא מצפה מאוראל צברי לזוז כמו אלכס שטילוב, ולכן כל כך מפתיע ומשמח לראות אותו על הבמה, כשלפעמים הוא אפילו משאיר אבק לאחרים. בהתאם, הביצועים של עדי אשכנזי בהכרח יותר מלהיבים מאלה של עדן פינס, והסיבה לכך היא כישרון ועבודה קשה - וגם פער מסוים בציפיות שלנו. עונות העבר של "רוקדים" טיפחו היטב את הטאלנטים המבוגרים, ודליה מזור, ניצה שאול ומיקי קם (והשפגט של מיקי קם) הגיעו לשלבים מאוד מתקדמים, אם כי אולי הן פשוט היו מוכשרות בהרבה. אמנם קשה שלא לברך על ריאליטי שבוחר במקצוענות ומעדיף שלא להימרח על פני אינספור חודשים, רק שמבחינה טלוויזיונית שבירת הציפיות הזו היא חלק מהקסם של התוכנית. אז בהצלחה לכולם בגלגל ההצלה, אבל בבית הזה מייחלים לראות את עידית מטות חוזרת לסיבוב שני.

    מה לראות?
    את "ניתוק" (אפל TV פלוס) - שהיא, בגדול, הסדרה הכי טובה שמשודרת היום בטלוויזיה. בן סטילר מביים את מה שמרגיש ונראה כמו הגרסה הבאמת-טובה של "מראה שחורה", עם קאסט נפלא שכולל את אדם סקוט, ג'ון טורטורו, כריסטופר ווקן ופטרישה ארקט בתפקיד הכפול של חייה. ההמצאה העיקרית של הסדרה היא שבב שמאפשר להתנתק מהחיים האישיים בשעות העבודה, אבל תהיו בטוחים שכאן רק מתחילה הגאונות שלה, ושכל זה ארוז עם ויזואליה מרהיבה. לביקורת המלאה של נטע חוטר.
  2. תיכון הלבבות השבורים
    על מה בעצם הייתה העונה השנייה של "אופוריה" (יס, הוט וסלקום), שהסתיימה השבוע אחרי ציפייה גדולה ותחושה שמשהו אבד בדרך? האם זה היה המשך המסע המתיש של רו (זנדאיה) בדרכה לגמילה? האם זה היה בילד-אפ לקראת צמד פרקים אחרונים שהציגו את הצגת התיכון היקרה והארוכה ביותר בהיסטוריה? אולי זה סתם היה ניסיון לפזר קצת עלילה על וידאו-ארט (יפהפה וכמעט נטול תוכן) שמורכב מהרבה יותר מדי פטמות ופינים לא נחוצים? התשובה, כיאה לסדרה שבאופן חריג מאוד לא מחזיקה חדר כותבים שלם, נמצאת אך ורק אצל היוצר סאם לוינסון - האיש שהלך בדרכם של וייס ובניוף מ"משחקי הכס" והפך לאויב מס' 1 של מעריצי הסדרה. וייתכן שלא רק שלהם.

    שחקנית אחת (סידני סוויני, קאסי) סיפרה שהתנגדה לכמה מהסצינות החשופות שיועדו לה. אחרת (מינקה קלי, סמנתה), תיארה חוויה דומה. שלישית (ברבי פריירה, קאט) כיכבה בדיווחים לפיהם עימות עם לוינסון הוביל לצמצום קו העלילה שלה. כולן הקפידו לתאר את לוינסון באור חיובי, אך הקהל הצעיר והקונספירטיבי הסיק את מסקנותיו. מה שבטוח לא עזר ללוינסון הוא העובדה שכמו בכל תיכון אחר, גם בקאסט לכל איש יש מעמד. זנדאיה והאנטר שייפר (ג'ולס) הן בעלות קרדיט של מפיקות בפועל, וככאלה יש להן כוח נכבד. אותו כוח שהובהר לנו עוד בסיקוונס האינטנסיבי שפתח את העונה: שחקנים מסוימים, אנונימיים יותר, ייחשפו מול המצלמה בעירום מוחלט. אחרים (זנדאיה ואנגוס קלאוד, שמגלם את פזקו) ימוקמו כך שהמצלמה תסתיר להם כל איבר מוצנע. אפילו אם אחורי הקלעים של "אופוריה" מעניינים יותר מאלה של סדרה ממוצעת, עדיין יש כאן בעיה: בעוד חודש-חודשיים כל מה שנסגור זה את האינטריגות האלה, ולא את מה שבטעות קוראים לו שם "עלילה".
    מה לקרוא?
    את הכתבה של ואניטי פייר לציון עשור לפרסומת הסופרבול המקוללת של רשת NBC מ-2012, בתקווה שיש בעולם עוד אנשים שאובססיביים כבר שנים ללוח השידורים שלה באותם זמנים חוץ מכותב שורות אלה. וגם אם לא, עדיין מדובר בהיסטוריה-שבעל-פה מחכימה ומעשירה על פרסומת שהייתה אמורה לחגוג את הרשת האמריקאית באמצעות שיר מברודווי ובימוי של טאיקה וואיטיטי - והתיישנה איום ונורא. כל פריים בנאמבר הזה מטלטל יותר מהשני, כולל מטרידנים (מאט לאוור, עזיז אנסרי, כריס דלייה), פלופים טלוויזיוניים ("סמאש"), שחקנים שירו למוות בצלמת (אלק בולדווין) ודונלד טראמפ אחד.

  3. רצו "קוקה בע"מ", יצא להם "יורשים"
    למרות המחמאות לסדרה של אפל TV פלוס שצוינה מוקדם יותר, ה"ניתוק" החשוב באמת שקורה כרגע בטלוויזיה הוא זה של "רפאליס" (הוט) ממעמד הביניים. עוד מוקדם לדעת האם המסע של משפחת רפאלי ללב הישראלי יוכתר כהצלחה - הפרקים מאוד לא אחידים ברמה הבידורית והמוסרית שלהם - אבל די בטוח שהירידה הזו מהאולימפוס יכולה לפרנס שיחות, דיונים ומחלוקות גם שנתיים קדימה. דיונים על יחסי המעמדות החדשים בבית, על גבריות רעילה, ובעיקר על עצם הדיון במשפחה הכי מעניינת שהייתה כאן.

    על התחנות הקבועות בריאליטי מהסוג הזה - סיטואציות מאולצות, מונולוגים מלאכותיים - "רפאליס" מפצה בערכי הפקה גבוהים, צילום יפהפה, פתיח שמשלב בין "טרנספרנט" ל"יורשים" ובשלל אורחים רמי דרג (אין עוד משפחה שמסוגלת להביא למסך, בנונשלנטיות כמעט-מוחלטת, שמות כמו ציון ברוך, מרגי ואמילי מואטי). האנשים האלה לא יכולים להרשות לעצמם לחשוף הכל, ובמקום זה נותנים דברים שאיש לא ביקש, כמו הזרקות בוטוקס ויותר מדי שיחות על סקס. אבל בעיה אחת עדיין עומדת בעינה: הישראלים, וזה עומד להפתיע אתכם, שונאים את משפחת רפאלי. הם מאסו בבר, נגעלים מרפי ולועגים לציפי. לרגעים נראה שהמשפחה שונאת אותם בחזרה, או לפחות את התקשורת שמתווכת ביניהם, וכל זה יוצר פער שהדוקו-ריאליטי החדש מנסה לגשר.


    צריך לומר ביושר: לבני משפחת רפאלי לא היה סיכוי מלכתחילה עם הקהל הציני שרק חיכה להם. לתפוס אותם במילה לא נכונה, באמירה מתנשאת, בעוד שלב במסע יחסי הציבור התמוה של ציפי לענף בתי הכלא. אבל הם משתדלים, וזה ניכר ויפה. משפחת רפאלי התרגלה להיות מנותקת מהעם מאז ומתמיד, והחלטה עסקית אחת הובילה אותה לאותו לוח שידורים של משפחות קוקה ולוי-שדה. אם ציפי, רפי, בר, דור ואון באמת היו מזויפים, הם לא היו מדברים בפתיחות על המשבר הזוגי של ההורים או על היחסים העכורים בין האחים (שהובילו לדמעות נדירות למדי מצדה של ציפי). אפילו כשבר דוחפת את האג'נדות הצפויות שלה בנוגע לפרשת המיסים והעובדה שלא שירתה בצבא, בין החרכים מבצבצות כמה תובנות בוגרות על זה שהיא הייתה יכולה להתנהל אחרת. האם זה מלבין את העבר? חד משמעית לא. אבל נראה שהכוונות של משפחת רפאלי דווקא היו טובות הפעם, עם כמה שקשה להודות בזה.
    בשבוע הבא
    קהילת הא-בינאריים זוכה לייצוג בסיטקום הקנדי "סוג של" (יס והוט, 6.3); "עוד ניפגש", הדוקו על יוצאים בשאלה ובני משפחתם החרדים, חוזר לעונה נוספת (כאן 11, 7.3); אדם מקיי מנסה להביא את סוד ההצלחה של "יורשים" לעולם הכדורסל עם "לייקרס: קבוצה מנצחת" (יס, הוט וסלקום, כנ"ל); "מעושרות" קמה לתחייה, הפעם מחוץ לתל אביב ותחת השם "פריפריה אימפריה" (יס, 8.3); ריאן מרפי חושף את "היומנים של אנדי וורהול" (נטפליקס, 9.3); ואביב גפן יוצר סדרה על חייו ב"שנות הירח" (הוט, 10.3).
    צילום עידית מטות: עופר חן, מתוך "רוקדים עם כוכבים", קשת 12 / צילום זנדאיה: מתוך "אופוריה", יס, הוט וסלקום / צילום פרסומת NBC: מתוך "Brotherhood of Man", יוטיוב