כבר כמעט 25 שנים שקשת, הטלוויזיה של ישראל, משדרת מאות תוכניות בערוץ 2. מבידור וסאטירה, דרך דרמות וקומדיות ועד תחקירים וסרטים דוקומנטריים. לקראת פיצול ערוץ 2, ביקשנו מכותבי מערכת mako לבחור את הרגע הזכור להם משידורי הטלוויזיה של ישראל לאורך השנים.

צפו גם אתם ודרגו את 12 הקטעים האהובים עליכם. הקטעים הנבחרים ישודרו בתכנית מיוחדת של "ישראל בוחרת קשת" ב-26.9.

לצפייה ברגעים הגדולים בטלוויזיה של ישראל

בחירות כותבי mako:

1995 - רות גונזלס נבחרה להיות נערת "גלגל המזל"

גם אתם חשבת עד היום שהריאליטי הראשון בטלויזיה הישראלית היה "קחי אותי שרון"? אז תתחילו לחשב מסלול מחדש. אף אחד לא ייקח לארז טל את רגע הריאליטי הראשון, שבו מדינה שלמה נדבקה למסך במטרה לגלות מי תהיה נערת הגלגל הבאה של ישראל. והזוכה הגדולה היא... הוא... הם... רות גונזלס,  שניצחה מתמודדות חזקות כמו סיגל שחמון וטל מן. הזוכה הגדולה אמנם לא זכתה במיליון שקלים אלא בזכות לסובב אותיות אהו"י, אבל ההתרגשות הייתה לפחות כמו הערב הגדול בו נינט ניצחה את שירי מימון בניצנים.

(אילן ארנון)

2002 - ביצוע הבכורה של "דרכנו" ב"הבורגנים"

הרבה לפני ששירים כמו "מתוקה מהחיים", "חפש אותי בראשון" ואחרים, שודרו על מסך הטלוויזיה והפכו לוויראליים, היה לנו את "דרכנו". בסיום פרק של "הבורגנים", שרית וינו אלעד התחילה לשיר ואליה הצטרפה חני פירסטנברג, עם הרווח בשיניים והכל. באותה שנה, "דרכנו" הפך לוויראלי במונחי התקופה - פחות פייסבוק ויוטיוב, יותר טקסי זיכרון. אני זוכרת שצפיתי בפרק בטלוויזיה ונדבקתי לשיר בשניה. למחרת כבר הקלטתי אותו במסגרת תחביב השירה שתחזקתי בזמנו. הסבים שלי, שלא שמעו מוזיקה בעברית כמעט אף פעם, התאהבו גם הם ובכל כינוס משפחתי הפצירו בי לשיר. אז זה היה ניג'וס והפך את השיר למעיק, אבל היום כשהם שניהם אינם, אני מתחילה לדמוע כבר בתווים הראשונים.

(ירדן שגב)

2003 - נינט זוכה בגמר "כוכב נולד לא נפסיק לשיר"

"מרסל טייב?"
"כן"
"תמסרי לנינט שאנחנו אוהבות אותה ושהיא תנצח בכוכב נולד, בסדר?"
"בטח, אני אמסור"
זוהי פחות או יותר שיחת הטלפון שהתרחשה בשנת 2003 ביני, מעריצה של נינט עם יכולות חיפוש מרשימות ב"דפי זהב", לבין מרסל טייב, אמא של מי שהפנטה בקולה מדינה שלמה. זמרת ביצועיסטית מדוייקת בעלת יכולת שירה מלאכית ומחוספסת. התאהבתי בבית לכל אורך העונה, ואת הגמר כבר היה ברור שלא אפספס. היה צריך לאסוף 15 פקקי קוקה קולה כדי להמיר אותם לכרטיס, ואלה היו 15 הפקקים הכי טובים שבזבזתי בחיים שלי. שום דבר לא הכין אותי לשניות השקט לפני "יםםםםםםםםםם של דמעות בשתי עינייייייייייייייייי". זה אמנם רגע ענק בטלוויזיה הישראלית, אבל הוא מבחינתי זה רגע מציאותי בו עצר הזמן.

נינט כוכב נולד (צילום: כוכב נולד)
ים של דמעות בניצנים|צילום: כוכב נולד


(מיטל שבח)

2003 - ההופעה הראשונה של לובה ב"ארץ נהדרת"

בפורים של שנת 2003 כל הילדים רצו להתחפש רק לדמות אחת: לובה. הבנות, שבדרך כלל מנצלות את החג כדי ללבוש שמלות מוגזמות ולהשוויץ בכתר מפלסטיק, הצטיידו בפאת אפרו בלונדיני מתולתל. הבנים, שההנאה הגדולה ביותר שלהם בחג עד לרגע זה הייתה לקרוע חולצות ולרסס אותן בכיתובי "Peace" (מי מאיתנו לא התחפש אי פעם לפאנקיסט?), תרגלו מבטא רוסי כבד במשך ימים.

הייתי אז בכיתה ג', ולובה כבשה אותנו בסערה. בקושי הרשו לנו להיות ערים בשעות הפריים-טיים, אבל דקלמנו את "אין שפה, אין עבודה, קשה, קשה" בעל פה. בפריפריה שבה גדלתי הסיפור של עולי ברית המועצות לשעבר היה נוכח אבל רחוק מלהיות מצחיק, ולובה הפכה אותו לסיפור של כולנו. פתאום כולנו שמנו לב קצת יותר לטטיאנה, העולה החדשה שבקושי ידעה להגיד משפט שלם בעברית. פתאום כולנו חשבנו קצת יותר על ליזה, המורה לאורגנית שהלכה עם מעילי פרווה מוגזמים גם כשבחוץ היה חום אימים. אז נכון, אולי התואר של נציגת העלייה הרוסית קצת גדול על לובה, אבל אפשר בהחלט להגיד שהיה לה תפקיד משמעותי.

לובה, כוכבת העונה הראשונה של "ארץ נהדרת", הייתה אחת מהדמויות הטלוויזיניות שעיצבו את הילדות שלי. כמו שהדור שמעלי מתמוגג מקישקשתא וחביתוש, המערכונים של לובה וה"משלוחה" יכולים לגרום לי להזיל דמעה. אולי מרוב צחוק, אולי מרוב נוסטלגיה, כנראה מהשילוב של השניים.

(ליאת קציר)

2005 - עדי אשכנזי חוסכת לרתם איזק טיפול פסיכולוגי עם "מה זה השטויות האלה?!"

השנה היא 2005. אני בת 19, יורה במאג בבסיס צה״לי בדרום הארץ. מה זה השטויות האלה, אני שואלת את עצמי, אני בכלל רציתי להיות בתיאטרון צה״ל או בגלי צה״ל. אבל חטפתי בלאקאווט באמצע מונולוג דרמטי, ולא זכרתי בעל פה את סדר מינויי הרמטכ״לים, אז מצאתי את עצמי על מדי ב׳ עם כתמי חלבה משומרת בקורס קצינות. באותה שנה עולה לאוויר התכנית ״מה זה השטויות האלה״, ואני מתאהבת בעדי אשכנזי. היא אנדרדוג שלא מנסה להסתיר את השיט שהחיים מזמנים לך, את הסדקים שנוצרים בנשמה כשאומרים לך ״לא״, את העובדה שלא כולנו מלכות הכיתה, ו-וואלה, זה לא פייר. אבל זה מצחיק. ממש מצחיק. ומי רוצה בכלל להיות מלכת הכיתה כשהסגנית השנייה יכולה לקבל תכנית משלה.

לא אגזים אם אודה שהפרק שבו חשפה אשכנזי איך לא התקבלה לבתי ספר למשחק חסך לי טיפול פסיכולוגי. במשך השנים, כשהחיים לימדו אותי שלא תמיד מקבלים את מה שרוצים (וגם לא את מה שצריכים, תכלס), הייתי חושבת עליה, על האישה הסופר מוכשרת הזו שלא קיבלה צ׳אנס, ובמקום להתכופף ולהסתתר אמרה תודה רבה, עלתה על המקפצה והשתינה על כולם. יום אחד, אמרתי לעצמי, זה יקרה גם לי.

(רתם איזק)

2007 - אסי כהן מביא את החבר'ה לווילה של "מסודרים" בפעם הראשונה

סצנת הווילה במסודרים (והסדרה בכלל), היא סוג של אבן דרך לטעמי בטלוויזיה הישראלית ובכישרון של יוצרים ישראלים. בדיוק בתקופה בה אקזיט הפכה למילה הכי פופולרית בישראל, הצליחו היוצרים (מולי שגב ואסף הראל) ליצור את הסדרה שהיא הפנטזיה של כל ישראלי שנפגש אי פעם עם מקלדת וחשב שהוא מסוגל להפוך את העולם. קאסט השחקנים המופלא, השפה החדשה והחלום שהתגשם לארבעתם היו סיבה מספיק טובה בשבילי, בחור צעיר רגע אחרי שחרור, לחשוב שאם הם מסוגלים – אז כל אחד יכול.

מצחיק לחשוב שמסודרים היא פחות או יותר האמא והאבא של הפלרמנט – אולי הסדרה הכי מצחיקה בישראל אי פעם – וזו שכנראה מציגה בצורה הטובה ביותר שזה לא ממש משנה כמה כסף היה לך בתור בחור צעיר, בסוף גם אתה תגמור בפרלמנט פנסיוני עם שאר חברייך הנרגנים. מסודרים, בשבילי, היא הכוכב הכי מנצנץ מעל העשייה הטלוויזיונית בישראל, וכמה נחמד היה לשמוע שגם היא, כמו רבות לפניה, הצליחה לצאת את גבולות ישראל ולהפוך לבינלאומית. תומר, תעשה לי ילד ואפליקציה!

הרגעים הגדולים של קשת (צילום: סטודיו mako)
הרגעים הגדולים של קשת|צילום: סטודיו mako

(ירון רוולסצ'י)

2011 - גלעד שליט חוזר משבי החמאס

האם היה רגע אחד כזה שנבנה במשך כל כך הרבה שנים? רגע ברור, מזוקק, שבכל יום נמנה מספר הימים עד לקיומו? במדינה שבה המלחמה היא שלום ושלום הוא מלחמה, שבה הטייקונים טוענים שהם חברתיים ולוחמי הצדק מואשמים בגזל, סיפורו של גלעד שליט היה פשוט. הוא נחטף, ובמשך חמש שנים חיכתה המדינה לשובו בלי שידעה מה עובר עליו בשבי. נחטף זו מילה עדינה. גלעד שליט נעלם. סימני חיים ספורים וקמוצים נשלחו במהלך השנים, אבל עבור רוב הציבור שהכיר את החייל הצנום רק אחרי שנקלע אל ההיסטוריה, קיומו נעצר באותה תמונה בה שהודפסה על שלטים והוצגה שוב ושוב בעיתונים.

"גלעד עדיין חי", צעקו בני המשפחה לעבר ראש הממשלה ביום העצמאות (הבמאי מיהר לחתוך את הזעקה), אבל הספק חלחל לכל מי ששמע על הפרשה, עד שאפשר היה להטיל ספק בקיומו מלכתחילה.

ואז, הוא חזר. בשנים שלאחר מכן גיבורים בעיני עצמם יתלוננו על המחיר, אבל כל מי שצפה בטלוויזיה באותם הרגעים, לא חשב על פוליטיקה. הוא חשב על מי שעשה את הבלתי אפשרי וקם לתחייה. הרגע הממלכתי נשאר אותה הצדעה של חייל אסיר תודה, שלמרות שהיה על סף התמוטטות בטיסה יודע מה מצופה ממנו, ולמי הוא חייב את חייו. אבל עבורי, הרגע רב העוצמה התרחש קצת אחרי שמונה בבוקר. אנשי חמאס הסתובבו אחד ליד השני בשידורי הטלוויזיה המצרית כשלפתע אהוד יערי פלט "הנה הוא", ודמותו של שליט חלפה על פני המסך. ברגע אחד, כל ההצהרות, התקוות, ההפגנות והמחאות התמקדו בעובדה אחת ברורה, שעד לאותו הרגע לא היה ברור עד כמה הייתה שבירה בעינינו – גלעד שליט חי, והוא בדרך הביתה.

(נימרוד מירום)

2016 - תגובת ראש הממשלה לאילנה דיין ב"עובדה"

כסטודנטית לתקשורת מצאתי את עצמי לא פעם בסיטואציות בהן העבודה שלי ב-mako מתערבבת עם הדיונים בכיתה. ואם אי פעם היו לי ספקות לגבי המקצוע שבחרתי, אילנה דיין הוכיחה לי חד משמעית עד כמה חשובה העשייה של התקשורת. פתאום מילים כמו אתיקה ויושרה עיתונאית כבר לא נשמעו כמו סיסמאות שמשננים לפני מבחן סוף סמסטר, וביום שלמחרת שידור התכנית, המרצים קפצו על ההזדמנות להראות לנו איך עושים את זה נכון.

בואו נודה, לאף אחד מאיתנו לא נעים לשמוע ביקורת שלילית, אבל להביט הישר למצלמה ולהקריא בקול בטוח מילים שמטילות דופי בך כאדם וכעיתונאי? בעיני רק מעטים מסוגלים לעמוד בכך ועוד כשמדינה שלמה צופה. אילנה, אמנם הטבעת את המשפט "מה אומרים? אז לא אומרים", אבל בשביל אלו שמתחילים את דרכם בעולם התקשורת אמרת יותר ממה שתוכלי לתאר.

(עדי אחרק)

2017 - להיות איתה

אמנם העונה השנייה של הסדרה המצליחה החלה בלי הרבה הפתעות, סיפור הסינדרלה ההפוך מתגשם מול עינינו, וכל שנותר לנו הוא לצפות ב"אושר ועושר עד עצם היום הזה". אלא שלעזר היו תכניות אחרות, וכמעט כל פרק השאיר אותנו עם פה פעור. כך למשל, תפסנו את הראש כשכל הרמזים לאחים המתנקמים (דר זוזובסקי ואורי פפר) היו כבר על השולחן, ועדיין לא הצלחנו לחבר אחד ועוד אחד. אבל הקטע הכי מצמרר בסדרה הוא כמובן הסוף, שבו הנסיכה וסינדרלה נדרסו באכזריות מול עינינו. למעשה, החיבור לסדרה היה כל כך חזק שזוזובסקי אף הותקפה על ידי הגולשים, שמחזיקים אצבעות לשלמות הזוג בעונה השלישית לבוא.

(ורד פוליאק)

2017 - שאולי ואירנה: בסוף כולם ימותו

אחרי עונה שבה שאולי נלחם בסרטן שלא היה לו, הוא מתיישב עם אירנה שתיבדל לחיים ארוכים, והם מדברים על המוות. איכשהו אירנה כפרה עליה מתמקדת בשלומית מלכה, לה היא מאחלת מיתה שלוש פעמים. מי ידע שכמה חודשים אחר כך מלכה תיפול מהאופניים החשמליים ואשכרה תיאבק על חייה. זה רק הופך את הקטע הזה למקאברי יותר. ושלא יהיה ספק: אף אחד לא יכול להתחמק מהמוות. חוץ משאולי. בסוף הוא יקבור את כולם.

(זוהר ישראל)


ב-1 בנובמבר קשת תעבור לשדר בערוץ 12 את כל התכניות האהובות על הישראלים, לצד תכניות חדשות ומסקרנות שישודרו בפעם הראשונה בערוץ החדש. סקרנים לדעת בדיוק מה תראו בטלוויזיה של ישראל החל מנובמבר? כל הפרטים על פיצול ערוץ 2 ושידורי קשת 12.

קרדיטים קטעי וידאו:

1995 גלגל המזל: באדיבות מעגלות – חיים מנור | 2002 הבורגנים: באדיבות מטר + - עמי אמיר | 2003 לא נפסיק לשיר כוכב נולד: באדיבות טדי הפקות, טמירה ודודו ירדני | 2003 ארץ נהדרת: באדיבות הפקת ארץ נהדרת | 2006 מה זה השטויות האלה?!: באדיבות עדי אשכנזי, ליאור כפיר, אמיר בן סירא | 2007 מסודרים: באדיבות קשת –אסף הראל | 2011 חזרת גלעד שליט מהשבי: באדיבות חדשות 2 | 2016 עובדה: באדיבות עובדה | 2017 להיות איתה: באדיבות שנהר הפקות | 2017 ארץ נהדרת: באדיבות ארץ נהדרת