"היום עובר גם בלעדייך, אך אין שעה שאין בה הד של עינייך, תני סיכוי קטן, קחי אותי מכאן, לילה ויום...", מלטף לי את האוזניות קולו המחוספס של יוני רכטר בשעה שאני מדוושת על אופני הספינינג בחדר הכושר. חום נעים ממלא אותי. "ראיתי שמש" הוא שיר קטן. בלי אפקטים מיוחדים. בלי פאתוס מטורף. שיר שלא הייתי מתנגדת שישיר לי יובל הנהנתן, שהפליא בפרק האודישנים האחרון עם ביצוע מקסים ל-"High and Dry". בדומה לשרית, כשמתחילים לשיר לי גם אני נמסה כמו שלגון גומי גם ששכחו מחוץ למקרר בשיא החום. מה חבל שהמון זמן אף אחד לא שר. אולי אני צריכה לבטל את ההתנגדות הנחרצת שלי לצאת עם אמנים יצירתיים ומיוסרים.
אולי עליי להשלים עם זה שהחיים אינם מיוזיקל ובחורים לא יתחילו לרקוד בפניי כמו ג'ין קלי ולשיר לי בחינניות את כל מה שהרבה יותר קשה להגיד.
בכל זאת, ואף על פי כן, אני עדיין רוצה ומקווה להרגיש קצת כמו כוכבת של קומדיה רומנטית, שבה אביר קסום מתחיל איתי בפייסבוק ואני נעתרת להיפגש למרות שאני גמורה מעייפות מצטברת ומותשת מכל הדייטים האלה. הוא ממתין לי מתחת לבית בכרכרה בצבע אפור או לבן משנת 2003 (איזה דגם אל תשאלו אותי. אני לא שונה בקטע הזה מהרבה בנות). אני מאחרת בחצי שעה כי הכלב משחק איתי מחבואים ברחבי הבית כשבפיו המפתח של הדירה. זהו, הלך עליי, אני גומרת בלבי, אבל לא נורא, בטח היה צריך להיות בכל מקרה משמים וחסר אנרגיות.
בשעה טובה ומאוחרת אני נכנסת לרכב. החיוך שלו או העיניים שלו או מה שזה לא יהיה, עושה לי את המשהו הזה, נו, איך קוראים את זה...? אני לא חושבת שיש בכלל שם או הסבר או משהו כזה. אבל אתם מבינים, כן? בטח גם אתם שמעתם שיש דברים כאלה. איפשהו, מתישהו, איכשהו.
איזה דייט זה בכלל?
כצפוי, אנחנו הולכים לסרט ממש גרוע ולא מתאים לדייט ראשון (נניח, "ידידים פלוס"), אני מואשמת בטעם גרוע ביותר בסרטים, אבל זה לא מונע מאיתנו להמשיך לפאב סמוך ולנהל שיחה נעימה וכיפית, ועדיין יש מצב לדייט שני, ושלישי, ורביעי ומתישהו מפסיקים לספור. וזה הכי כיף, כשכבר לא זוכרים איזה דייט זה בכלל.
"אני רוצה לראות מישהו ולהתלהב. זה כל מה שאני רוצה מהיום, להתלהב. מאחד. אחד מספיק", מתוודה שרית בפני הבנות בפתח יום האודישן האחרון, ומחזירה אותי לנקודה שבה הייתי לפני שלושה שבועות, כשהתחלתי לצאת עם האביר מהפייסבוק. הוא לא הטייפ קאסט שלי, לא דומה בכלל לג'ין קלי ועדיף שהוא לא יתחיל לשיר באמצע הרחוב ולעשות פאדיחות נוראיות. מספיק שיהיה הוא עצמו - מצחיק, ציניקן, פרצוף מתוק, טעם מיוחד במוזיקה (מי עוד שומע שירים ישראלים ישנים על הבוקר?), תחביבים מוזרים כמו קריאת וכתיבת ערכים בויקיפדיה בכל זמן פנוי ואובססיה מוזרה לשטיפת כלים עוד לפני שמסיימים לאכול מהם. וכן, יש גם את המשהו הזה, החיוך או העיניים או מה שזה לא יהיה, שגורם לי להרגיש מדהים כשאני אתו. אכן, זה כל מה שצריך. להתלהב ממישהו אחד, כדי להרגיש שאת מככבת בקומדיה רומנטית.
לטור הקודם של דרושה: אהבה- איך מסננים אחד מתוך 100?
פספסתם פרק? כל הפרקים של שלוש לצפייה ישירה ב-makoVOD