פתאום קמה אישה יום אחד ונראית שונה כל כך מביום שלפניו - מציאות או חלום? ובכן, אם תשאלו את אורנית מיכאלי, בת 31 נשואה פלוס+2, מזכירה רפואית מתל אביב – אין תשובה חד משמעית. ברוח התוכנית החדשה של אסי עזר, "היום בעוד שנה" (הערב ב-21:00, בקשת 12), בה שינוי של שנה קורה ברגע אחד, ביקשנו מכם לשתף אותנו בשינוי הגדול של חייכם. וזה השינוי שעשה לנו את השבוע.
כשהגיע פרק ההריונות בחייה של מיכאלי, היא התחילה אותו כבר עם עודף משקל. הגוף צבר עוד קילוגרמים ובנוסף סבלה מסוכר גבוה. "שני ההריונות שלי נחשבו בסיכון גבוה. סבלתי מטרום סכרת ובצקות ברגליים ואם זה לא מספיק, גם התמודדתי עם עקמת בגב ובלטי דיסק בכל עמוד השדרה".
כשההריונות מאחוריה ושתי בנותיה המתוקות נולדו, ניסתה מיכאלה לחזור לעצמה. היא ניסתה לרדת בכל דרך שרק יכלה - דרך קבוצות תמיכה, דיאטנית אישית, קואצ'רית צמודה וניהול יומן אכילה, אולם דבר לא החזיר והיא רק חזרה לסורה. ביום השנה להולדת בתה הקטנה, גמלה בלבה ההחלטה לעבור ניתוח קיצור קיבה.
"זו ללא ספק הייתה ההחלטה הקשה ביותר שעשיתי בחיי. אבל מבחינתי הגעתי לנקודת אל חזור. שקלתי בשיאיי 98 קילו (שהתפרשו על 1.61 גובה) והרגשתי שזאת הדרך היחידה בה אוכל לרדת במשקל ולקבל לידיי את הכלים לדרך חדשה. נאלצתי לעבור ועדה שתאשר כי אני מועמדת מתאימה לניתוח. ובשיחה עם המנתח, החלטנו שאעבור ניתוח מעקף קיבה".
"עברתי סדרת בדיקות לקראת הניתוח. הייתי במעקב דיאטנית בריאטרית שנתנה לי כלים להתמודדות אחרי הניתוח כמו בחירת האוכל, כמות, הימנעות משתייה מוגזת, הפרדת שתייה ממזון ולעיסה ואכילה איטית. שבועיים לפני הדיאטה, הייתי בדיאטה דלת פחמימות ובספטמבר 2016, נכנסתי לניתוח שארך כשעתיים וחצי. בבוקר למחרת הניתוח, כבר טיילתי ברחבי המחלקה, ועשיתי כמיטב יכולתי להחזיר את גופי לשגרה. שוחררתי לאחר יומיים והתחלתי בתזונה שקיבלתי מהדיאטנית במחלקה"
"לא מאמינה שאני מבקשת מידה 34"
"אין ספק שהעבודה הגדולה היא בעיקר הסנכרון בין המוח לקיבה – כי המוח רגיל לכמויות אוכל שהקיבה החדשה לא יכולה להכיל וזה בעצם התהליך המרכזי שעליו יש לעבוד לאחר הניתוח. לעתים זה מוביל אותי לתסכול גדול כי אני לא יכולה לאכול כמויות ומצאתי את עצמי מגיעה לשובע עוד לפני שבכלל נהניתי מהאוכל. בפועל, הגעתי למשקל הרצוי לי ואפילו מעבר למה שהייתי אמורה לרדת. אני במעקב של דיאטנית ומשתדלת לשמור על משקל מאוזן ולבחור בקפידה את האוכל שמכניסה לגופי ונשקלת אחת לשבוע".
"בעלי תמך בי מתחילת הדרך ורצה שאהיה מאושרת. זה לא צעד קל להיכנס מבחירה לחדר ניתוח בייחוד שיש במשוואה שתי בנות קטנות, שעלולות להישאר יתומות בעקבות ניתוח לא פשוט. שמתי את בטחוני במנתח הכי טוב שמכירה וידעתי שאני בידיים טובות על אף כל החששות. בעלי הכיר אותי כבחורה מלאה ופתאום קיבל אישה אחרת חיצונית ופנימית. אנחנו מנסים יחד להתרגל לשינוי החדש וליהנות ממנו יחד".
איזה תגובות את מקבלת מסביב?
"למען האמת אנשים מתקשים לזהות אותי לפעמים, והתגובות ממש מדהימות. מי שלא מכיר אותי לא מאמין שהייתי בעברי שמנה. כבר קרה שעוכבתי בשדה התעופה כי לא זיהו אותי דרך התמונה בדרכון שלי".
יש לך מחשבות על הריון נוסף? זה מעורר בך חששות?
"כרגע לא. רוצה שהבנות קצת תגדלה וגם אז לא בטוח שארצה שוב. ההריונות שלי היו קשים לי פיזית בגלל הכובד המשקלי ולמען האמת יש בי חששות שאחזור למה שהייתי בעבר".
מה הטיפ הכי חשוב שלך לאחרים שנמצאים במצבך הקודם?
"חשוב מאוד להבין שהתהליך הזה הוא אינו קיצור דרך לירידה במשקל. הוא רק כלי שנותן את הדחיפה הראשונית לשינוי. אם אתם רוצים לשמור על המשקל לטווח ארוך, חשוב מאוד לעבוד קשה, לשנות הרגלים ולהטמיע אותם בחיים. אני למדתי להקשיב לגוף שלי, להבין מתי הוא באמת רעב ומתי הוא שבע, לבחור את האוכל בצורה הנכונה ולדעת לאזן בכמויות אם יום אחד אכלתי יותר והפרזתי. אבל הכי חשוב: אל תחושו כישלון אם פניתם למוצא של ניתוח. תיהנו מהדרך ובטוח שתיהנו מהתוצאות".
מה הייתי אומרת לאורנית של לפני הניתוח?
"חבל שלא עשית את הניתוח קודם!"
עוד ב"היום בעוד שנה":
- הלם: מה הישראלי הממוצע עובר בשנה?
- מצאנו את הנוסחה לאושר אמיתי, ולא זאת לא בדיחה
- השינוי של הנרי חן: צפו בקטעים שלא שודרו על המסך
>> החלטתם לעשות שינוי והצלחתם? שתפו את הסיפור שלכם כאן
"היום בעוד שנה": שינוי של שנה ברגע אחד, הערב (רביעי), ב-21:00, קשת, ערוץ 12