אני זוכרת את הכיווץ בלב שהרגשתי כשגיליתי שהאקס שלי בגד בי. עברו עשר שנים מאז שזה קרה בגיל 17, ועדיין אי אפשר לשכוח את התחושה. תחושה שהעולם עוצר לרגע מלכת, וחלק קטן בגוף פשוט נסגר, אולי לתמיד. אני יודעת איך זה מרגיש כשאת מבטיחה לעצמך שלא תתני יותר שיפגעו בך ככה. אז את אולי נתפסת כבחורה חזקה מבחוץ, אבל בפנים את לא מסכימה לאף אחד להתקרב. אני יודעת מה זה אומר לבנות סביבך חומה שבודדים יצליחו להגיע עד אליה, אך לא יוכלו לעבור דרכה. את עכשיו באזור מוגן, לא נותנת מעצמך עד הסוף ואי אפשר לקחת ממך. שמחה לבשר שגם האשליה הזאת התפוצצה, אבל נגיע לשם בהמשך.
יעל מורוזוב, הרווקה מ"הקבוצה" (הערב ב-22:15, קשת 12) שנתפסה כ"לא קלילה", הורידה את המגננות מול שי וסיפרה על המורכבות שלה להיפתח אליו, בטח כשהוא לא מסכים להראות מולה פגיעות, ובעיקר בגלל שהיא נושאת פצע שטרם הגליד מימי הנעורים. השיחה הגיעה אחרי יום לא קל מבחינתה שהתחיל במשימה שמנהל הקבוצה נתן להם - והמשיך בחוסר תקשורת בינה לבין שי. בזמן שהיא רצתה לעשות דברים מסוימים במשימה, שי כיוון לדברים אחרים לגמרי, ויעל הרגישה שהרצון שלה מתבטל והקול שלה לא נשמע. את הערב הם סיימו כשיעל סיפרה על הבגידה שעברה, ואני הרגשתי שאני יודעת בדיוק מה היא עוברת.
כמו בפלשבק מהיר ראיתי את עצמי, נערה שבטוחה שלב שבור זה שטויות, החזקתי בתפיסה שגם אם חוויתי כאב בילדות, אפשר לקבור אותו בארון והזמן לבד עושה את שלו. פסט פורוורד לעתיד - המציאות מלמדת אותך אחרת, ולפעמים זה תופס אותך דווקא ברגעים שהכי לא תכננת. כשיעל ארזה בגד ים ו"מצב רוח טוב" לסיישל, היא בטח לא תיארה לעצמה שההיכרות עם המאץ' שלה תיראה כך. הבנתי מדוע היא נרתעת, לוקחת ספייס לעצמה, ולמה היא אומרת כל כך הרבה פעמים לא.
מפסיקה לרצות
עבר עשור מאז שנבגדה, ויעל נגעה בדיוק בעניין הזה - שגם היום, עדיין מוצאת את עצמה מופעלת רגשית בסיטואציות מסוימות בחייה. היא לא בוחרת להדחיק, להפך, נותנת לזה מקום ובמה. היא מביאה את הכנות שלה על חשבון הצורך להציג את עצמה ככיפית, קלילה או זורמת. לא פעם ולא פעמיים סירבה להצעות של שי מתוך שמירה על הגבולות שלה לעשות מה שנכון לה באותו הרגע, ובניגוד לשאר הזוגות, הבהירה שאיננה מעוניינת במגע פיזי.
יעל שיתפה שהייתה מרצה בתוך מערכות היחסים שלה, והבנתי למה היום, לאחר שעברה תהליך עם עצמה, היא מוכנה לסרב שוב ושוב, גם במחיר של לצאת הקטנונית, כפי שנתפסה אחרי משימת קישוט נורות הלד. היא לא תעשה משהו שהיא לא שלמה איתו רק כי הצד השני מצפה ממנה, כי היום היא רוצה להחזיר את השליטה אליה. אז למה בעצם קשה לשמוע ממנה לא, ויותר מזה, אולי זה מעיד על הקושי שלנו לומר לא?
קשה לומר לא מהפחד לאכזב. הדיאלוג הפנימי שאנחנו מנהלים עם הפרטנר בראש נשמע לנו כמו תסריט אמין למדי. זה אף פעם לא כיף לצאת ה'פארטי פופר' שמבאס שמחות, אבל בעיניי, תמיד עדיף להיות אמיתי עם עצמך מאשר לרצות את האחר.
שמה גבולות
"אם תתקרב אליי במיטה, זה לא נעים לי. הגוף שלי ישר זז. עד לפני שנתיים לא הייתי מחבקת אנשים. משהו פיזית היה עוצר אותי", יעל שיתפה את שי באומץ, "זה מחזיר אותי למקום של הבגידה. הייתי קטנה, בת 18, לא הבנתי כלום. כשחוויתי את זה, הרגשתי שהבגידה בגללי".
דיי אירוני לקטלג את זאת שאשכרה פתחה את הלב שלה וסיפרה משהו אמיתי ואותנטי ממנה - כמי שלא נותנת צ'אנס להתקרב אליה - רק כי לא הצליחה לפתח אינטראקציה קלילה או אינטימית עם שי באי הבודד.
עכשיו נפשיל שרוולים כדי לגעת בעדינות בפצע הכי כואב - ריצוי במיטה. יעל המשיכה לשתף את שי וסיפרה לו על המקום של המיניות בחיים שלה. "הרגשתי שבוגדים בי כי אני לא מספיק טובה בכל הסיטואציות המיניות. אז הייתי צריכה לבוא ממקום מרצה. הייתי עושה דברים לא כי אני רוצה, אלא כי אני חושבת שככה אולי לא יבגדו בי. לאט לאט נסגרתי גם מבחינת המגע הפיזי לאנשים הכי קרובים אלי".
שוב מצאתי את עצמי מזדהה עם יעל, מבינה בדיוק למה היא שמה לעצמה את הגבולות ויוצרת מרחק פיזי כדי לשמור על עצמה, כדי לעשות דברים רק מתוך הרצון האמיתי שלה וכשהיא מרגישה שזה נכון. אני זוכרת מצבים שבהם רציתי לקיים יחסי מין עם בני הזוג שהיו לי, אבל היה לי קשה. היו פעמים שחשבתי שאולי זה חלק מזה, אולי ככה זה מרגיש. הרגשתי הרבה אשמה, ובעיקר שמשהו אצלי לא תקין. רוב הזמן התביישתי לדבר על זה, לא תמיד ידעתי מי הכתובת לשיחה. אגב, זה חלק מהאבסורד. לא הייתה לי מודעות שאני שמה את עצמי במקום האחרון, שאני פועלת בהתעלמות מוחלטת מהתחושות שלי רק כדי שהצד השני ירגיש טוב, בנוח. זה נקרא ריצוי.
באה לעשות שינוי
באומץ רב יעל הימרה על כל הקופה ובחרה לחשוף את עצמה דווקא בתוכנית שעוסקת במציאת אהבה. היא מוכנה להשיל ממנה את הפחדים כדי לתת הזדמנות אמיתית לזוגיות, בין אם תצא מהפורמט ובין אם לא. היא מציגה את המקום שבו אנחנו תמיד נמצאים בתהליך, כי להציב בפנינו יעד שבו אנחנו "מתוקנים" מסך חוויות העבר אולי ישאיר אותנו נידונים לכישלון.
היא בחרה להוריד מגננות. היא שיתפה בחוויה שעיצבה אותה, הסבירה למה זה פקטור בדרך שהיא מתנהלת, והגיעה עד לסיישל כדי להתמודד עם זה, גם אם לפעמים זה קשה או מורכב יותר ממה שדמיינה. עצם הצעד עצמו - הוא הרבה יותר אמיץ ממה שרובנו מעיזים לעשות.
האמת היא, שהסיפור של יעל או שלי לא יוצא דופן. האם מסתובבים בינינו אנשים שלא חוו תחושת בגידה אי פעם בחיים? גם אם לא בתוך מערכת יחסים זוגית. אשליית האזור הסטרילי, שבו אי אפשר להיפגע יותר - הוא האזור המסוכן ביותר. זה המקום שמונע ממך להתאהב על אמת ולהתמסר בלי הפחד להיפגע. דווקא במקום שבו היא מציגה פגיעות, שם נמצאת הגדולה שלה.