מאחורי הקלעים, איילת זורר; לפני כשלושה שבועות, הדרמה המדוברת "חולי אהבה" פרצה לחיינו - ואיתה הגיחו ד"ר עמליה לוי ומיכה חדאד (עמוס תמם) שדרכיהם הצטלבו בנקודת זמן קריטית. הוא, פוליטיקאי כריזמטי עם עיניים נוצצות, הגיע לביקורת אצל ד"ר לוי, כירורגית בכירה - וגילה כי הוא חולה בסרטן השד.

מעמד הבשורה היה מורכב. בתור פוליטיקאי מבטיח הוא כמובן חשב תחילה על הקריירה, על קולות הבוחרים והסקרים. אבל אז הגיעה נקודת מפנה, הרופאה הבכירה החליטה לנער אותו, להסביר לו שאין זמן, חייבים לפעול, אחרת הסקרים כבר לא יהוו עבורו מקור דאגה. וד"ר לוי? גילתה זמן לא רב לאחר מכן שגם היא, הרופאה שמטפלת בכולם, הכירורגית המבריקה, חולה בסרטן השד - ותהפוך בעצמה למטופלת.

בזמן שהיא ידעה עליו, הוא לא ידע עליה - אבל בשני הפרקים האחרונים ששודרו השבוע (פרק חדש בשני, אחרי החדשות, קשת 12) משהו השתנה, השתחרר למעשה. מיכה גילה את האמת שמאחורי העובדה שד"ר לוי לא יכולה לטפל בו יותר, הם נפגשו בבית החולים - והפעם בתור שני אנשים שמתמודדים עם המחלה. איילת זורר, המגלמת את ד"ר לוי, שיחקה באינספור סרטים וסדרות, בארץ ומעבר לים - אבל המסע שעברה בדמותה של עמליה - היה מלא בעוצמות אחרות.

>> לצפייה במאחורי הקלעים של "חולי אהבה" עם איילת זורר ב+12

"זה יפה שהמסע שלי בתוך הדבר הזה היה מלא רוח", מספרת זורר בסדרה המלווה של התוכנית ב+12, "לא רק משחק, לא רק חומר, הנושא, התעסקות בחיים ומוות, אם את באמת מאפשרת לדברים האלה להיות - אז הכאב הוא כאב, האהבה היא כמו אהבה, הרגעים של המשפחה הם כמו משפחה וההומור, הוא הומור. אז יש מלא צבעים של חיים באמת, היה בזה משהו מאוד חזק".

ריקאפ
צילום: מתוך "חולי אהבה", קשת 12

מצילה חיים מצד אחד, מצד שני שכחה לחיות בעצמה

כאמור, זורר מגלמת את ד"ר לוי; מצד אחד רופאה בכירה, אישה חדורת מטרה, קרייריסטית וחזקה שלא נותנת לדבר לעצור אותה - מצד שני עמליה, אם לשני מתבגרים שלא עושים לה חיים קלים במיוחד, בת זוגו לשעבר של אמיר, ספק מחפשת את קרבתו של מיכה - וכל זמן בזמן שחייה משתנים מקצה לקצה. "היא אישה שכל החיים שלה היו מכווננים לכיוון אחד. אישה שמצד אחד מצילה חיים, מתייחסים אליה גם קצת בתור אלוהים ומצד שני היא איבדה את הקרקע ושכחה לחיות", אומרת זורר.

"הסיפור הוא סיפור המסע שלה; מרגע הגילוי שהיא חולת סרטן בעצמה ודרך ההתאהבות שלה בגבר שהוא במקרה מטופל שלה", מסבירה זורר ומשתפת כיצד היא מרגישה כלפי הדמות אותה היא מגלמת, "היא נוגעת לליבי מאוד, הרצון לחיות מאוד מדבר אליי - מבחינתי אני לא משחקת בן אדם חולה, שיש לו בעיה או קורבן - אני משחקת בן אדם שמגלה את אהבת החיים שלו וזה משהו שמרגש אותי".

הכניסה לנעליה של כירורגית שד בכירה, לוותה כיאה לשחקנית החוקרת שהיא - בעבודת מחקר מעמיקה. "התחלתי משיחות עם אנשים שחלו בסרטן, יש לי כמה חברות כאלו", היא מספרת, "אבל הרגע המכונן היה כשנכנסתי למחלקה האונקולוגית באיכילוב. אישה זיהתה אותי ואמרה לי: 'וואו, אני מצטערת שאת כאן'. זה עשה לי צביטה בלב, גם בגלל ש'רימיתי' את השיטה, אני לא באמת שם בגלל זה - אבל גם בגלל שזה פחד אטומי, שלא מאחלים שיהיה לך את זה והיה בזה משהו נורא קשה בעיניי. אנשים עוברים דברים בחיים, מוות ומחלות, אבל כאילו אם אתה פה - 'וואו, אתה בסוף הדרך' או משהו כזה".

איילת זורר (צילום: מתוך
צילום: מתוך "חולי אהבה", קשת 12

 כל הדברים היפים באמת

בנקודה שבה הדרכים של ד"ר לוי ומיכה חדאד מצטלבות משהו קורה. זה מלא באמוציות, מעבר למה שמצופה ביחסי מטפל-מטופל ובפרקים האחרונים השבוע ראינו את עמליה מסירה מגננות, מספרת למיכה שגם היא, זו שהייתה אמורה להציל אותו מהמחלה ונעלמה - מתמודדת איתה בעצמה. ולצד הכאב בסיטואציה, רגעי המפגש ביניהם היו מלאים בתחושות שלעיתים היו מנוגדות; פחד אל מול אומץ, צחוק אל מול בכי, חיוך אל מול דמעה.

"אני מאוד אוהבת את הסצנות שלי עם עמוס", אומרת זורר, "כל הסצנות עם מיכה מלאות חיים, הן באמת מדברות על חיים - אלו סצנות שהאנרגיה שלהן טעונה במשהו מעיף, מפוצץ, הן כיפיות - יחד עם כל הכאב. אני חושבת שהיא פוגשת את מיכה בתחתית המדרגה, הכי נמוך שהיא יכולה להיות, ממרום ההר שהיא ישבה עם הכתר שלה - היא פתאום כלום, מטופלת, לא המנתחת הראשית במחלקת כירורגיית שד, אני חושבת שהאגו שלה מתרסק לרסיסים. אבל הוא מהווה בשבילה גלגל הצלה באיזשהו אופן. הוא גם מחזיר לה משהו שהיא איבדה ביחסים עם הגבר השני של החיים שלה, סוג של מיניות, נשיות - חיים". 

"חולי אהבה" שמה על השולחן את חשיבות הגילוי המוקדם, יחסי הורים וילדים, מערכות יחסים רומנטיות וכאלו שמתיימרות לחזור להיות ואת הרגע בו מרגישים שמאבדים הכל - והרגע בו קמים ממנו. עבור זורר, שעבדה עם אינספור צוותים לאורך הקריירה - צוות ההפקה מהווה את אחד הצוותים הטובים ביותר שעבדה איתו. "הכל בסוף זה אנשים, האנרגיה בישראל שונה תמיד, אבל פה זה היה ממש גרילה. אנחנו מנצחים כל יום מחדש", היא מסכמת.