"חתולי רחוב", כך כינו את עצמם - ובצדק - חברי הילדות אודי נאור ומתן עובד. הם ידעו רגעי משבר גדולים במשימות, היו קרובים מאוד להדחה פעם אחר פעם, אבל לא הסכימו להרים ידיים אפילו לרגע. אודי ומתן נלחמו בשיניים, שרדו הדחות, סיימו שני קטעי מירוץ במקום הראשון - אלא שהערב, במשימת הפנסים הקוריאנים, כשהתבקשו לחפש את השמות שלהם בין אלפי פתקים, אודי היה האחרון שמצא את הפתק שלו וכך השניים הודחו מהתחרות.

אודי הרגיש רע מאוד והאשים את עצמו בהדחה, אבל מתן עודד אותו: "אל תיקח את זה עליך. משחק זה משחק". בנקודת הסיום סיכם אודי: "הייתה לי הזדמנות פעם אחת בחיים לצאת מהחיים שלי ולעשות מסע עם עצמי. זה קרה ואני מאושר שזה קרה איתך, מתן. אומנם לא עד הסוף, אבל הגענו למקום מכבד מאוד". מתן סיכם: "הכי חשוב שלא ויתרנו. עברנו רכבת הרים מטורפת, אבל גם כשחשבנו לוותר, ידענו לקום ולהרים את הראש בחזרה".

יהודה לוי נפרד מהשניים: "שניכם באתם לפה עם מטרות שהן יותר גדולות מעצמכם. יש לכם קשר מדהים, זה לא מובן מאליו. אתם צעירים וכל החיים עוד לפניכם. תשמרו על זה. תזכרו את הרגעים האלה".

בשיחה עם אדיר מור מ-mako רגע אחרי ההדחה, הודה מתן: "אנחנו מבואסים. אני תחרותי מאוד וקשה לי שלא הגעתי לגמר. כן הגעתי מאוד רחוק עם אודי ולא ויתרנו. ידענו להמשיך ולהמשיך ולהמשיך. נלחמנו, שיפרנו את עצמנו, וכצמד שהגיע לרוב אחרון עם פרסות ועצורים, ידענו לנתב את זה למקום מאוד טוב ואיכותי. ידענו להיות מפוקסים כשצריך. המסע הזה כל כך מטורף. אי אפשר להסביר אותו, את מה שעברנו פה".

מה הרגע הכי קשה שידעתם במירוץ?
מתן: "ההתמודדות הכי קשה זה המנטליות. אתה צריך להילחם עם עצמך ועם המוח שלך יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, שנייה-שנייה. איך אני מתגבר על הפחדים שלי, איך אני מתמודד עם הגעגוע, עם המשימות, עם חוסר השינה, עם הרעב. הגעתי הנה כדי לאתגר את עצמי. אני חושב שלא הכרתי מספיק את מתן, עד כמה הוא מסוגל להגיע עם עצמו לקצה. הבאתי את עצמי לקצה, ראיתי כל כך הרבה מעצמי. שנינו ביחד הבאנו את עצמנו עד הקצה".

באתם ל"המירוץ למיליון" עם מטרה חשובה.
אודי: "באתי למירוץ בשביל חוויה שמוציאה אותך מאזור הנוחות שלך, לדברים שאתה לא יודע. חוסר ודאות, חוסר ידע, חוסר הבנה. אתה מפתח את עצמך בצורה בלתי הגיונית. במציאות אתה לא תפתח את הדברים האלה. כמובן, רצתי גם להביא את המיליון".

מה הדבר שהכי תתגעגעו אליו במירוץ?
מתן: "אני אתגעגע למשימות. רק מי שבמירוץ הזה יכול להבין את הרגע שאתה קם ליום שאין לך מושג מה הולך לקרות בו, איזה משימות ייתנו לך. זו התמכרות מסוימת".

יש זוג שהייתם איתו בקשר טוב ותתגעגעו אליו?
מתן: "נתגעגע לענבר ואבישי וללי ואן. בזמן האחרון פיתחנו קשר מאוד מיוחד גם עם סהר ויפתח. יש זוגות שפחות, וזה בסדר גמור. זה משחק".
אודי: "כולם פה אנשים זהב. לכולם רואים בעיניים שהם אנשים טובים. אני מאמין שבחוץ הכל יהיה מושלם יותר מהמשחק, כי פה לכל אחד יש מטרה בעיניים. לפעמים כשיש מטרות בעיניים, לא רואים יותר מדי".

אתם חוזרים הביתה מאוכזבים?
אודי: "אני חוזר הביתה מבסוט שאני הולך לראות את עצמי במסך ולהגיד: בוא'נה, לא ויתרנו לרגע, אפילו שהיה קשה. אני כן מבואס על זה שהמירוץ נגמר, שלא הבאנו את המיליון, אבל אנחנו מאמינים באלוהים שכל דבר מכתוב. המכתוב שלנו זה לסיים במקום שישי, לעשות חוויה מושלמת, לגלות על עצמנו הרבה דברים שלא יכולנו לגלות על עצמנו במציאות הרגילה".

מה התוכניות להמשך?
מתן: "לישון, לישון ולישון, להיות עם הכלבה שלי, עם הגיטרה, עם סבתא, המשפחה וההורים. לטייל קצת יותר בארץ".

מה עם בת זוג?
"בעזרת השם, מי יודע מה יניב דבר. בעזרת השם תבוא אישה טובה".

מי הייתם רוצים שייקחו את המיליון?
אודי: "איציק ואסתי. הם עברו חיים לא קלים, יש ביניהם כבוד, הדדיות ואהבה מושלמת אחד לשנייה שאין להרבה זוגות. אני מאמין וחושב שמגיע להם. לכל אחד פה מגיע, אבל אם אתה שואל אותי על זוג אחד, איציק ואסתי".
מתן: "אני איתך בזה מאוד, אבל גם רוצה שענבר ואבישי ייקחו את זה. אלה שתי האופציות שלנו לזכייה במיליון. שהטוב ביותר ינצח".