חברי הילדות אודי נאור ומתן עובד סיימו את קטע המירוץ באוסטריה ובגרמניה כשהם במקום הראשון, אלא שבפרק הערב ב"המירוץ למיליון", שבו הזוגות נחתו במונגוליה, השניים איבדו את היתרון שלהם ושוב מצאו עצמם במקום האחרון. אודי ומתן התעכבו מאוד במשימת שחזור אוהל הגר המונגולי ויצאו ממנה אחרונים, בפער מהזוגות האחרים, מה שביאס מאוד את אודי: "זה קשה להיות אחרון, קשה לא להצליח".

"אודי, אנחנו יכולים להפוך הכל", עודד מתן את חברו, "אתה יודע שאנחנו כל פעם אחרונים או לפני אחרונים, מתקדמים - ואז עוד פעם לפני אחרונים. אנחנו כבר יודעים איך להתמודד עם זה, יודעים שזה לא מזיז. מכל הזוגות פה אנחנו מכירים את התחתית הכי טוב שיש, כי אנחנו רוב הזמן נמצאים שם".

אודי ומתן התמודדו עם לא מעט קשיים ונפילות במהלך המירוץ - אבל גם בחייהם האישיים. הם תמיד ידעו לקום מהמשברים חזקים יותר, נחושים יותר, בדיוק כפי שהם עושים תוך כדי התחרות. באזרבייג'ן סיפר מתן בפתיחות: "אני בא מבית מאוד לחוץ. הרבה צעקות, הרבה קללות, הרבה משטרות, הרבה אלימות מצד סבא שלי על סבתא שלי. ילד קטן שנחשף לדברים האלה, זה לא קל. זה משפיע עליך. אתה סופג חלק מהצעקות, חלק מההתפרצויות, חלק מהדיבור הלא נכון. ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מתחיל להיפטר מהדברים הלא טובים, מתחיל לקבע את עצמי במקום טוב, לומד ונלחם עם עצמי על עצמי".

בפרק הערב אודי נפתח לראשונה וריגש עד דמעות כשחשף את סיפורו האישי והמשפחתי. "כל החיים אנחנו תמיד נופלים וקמים, נופלים וקמים. אבל מה, זה רק נותן לנו כוח. אני נפלתי הרבה בחיים שלי. גם אבא שלי נפל, ועד היום הוא נופל. אנחנו נקים אותו".

"אני בא ממקום שאני תמיד צריך לדאוג לקרקע, תמיד צריך במוח שלי ובלב שלי לדאוג לאמא ולאבא, לשקם את כולם. יצאתי לעבוד בגיל מאוד צעיר כי ידעתי שאני לא יכול לבוא לאמא שלי ולבקש ממנה 'אמא, תביאי לי. אמא, תקני לי'. ידעתי שאין לה. אני מעביר לה כל חודש כסף כדי שיהיה למחיה שלה. זה מה שנותן לי את הכוח לוותר על עצמי בשביל לייצב את הקרקע, להגיד בלב שלי וברוגע שלי שהכל בסדר איתם עכשיו. כשאתה מגיע לגיל 50 ואין לך אוכל במקרר, זה נופל. תאמין לי שהם רוצים לקום".

אודי הודה כי, "לפעמים אני בא לאמא שלי ואומר לה שאין לי כנפיים כבר. לפעמים אני רוצה את הכנפיים האלו ואין לי אותן. הייתה לי בחיים תקופה שאני זוכר שוואלה, לא רציתי. לא רציתי את החיים. אמרתי: טוב, נו, מה הקטע? אני לא חי? אני לא מקבל ילדות כמו שצריך? אני לא חווה דברים שילד צריך לחוות? אז אתה אומר לעצמך: בוא'נה, חלאס, לא בא לי, ושוב אתה מקבל כוח מהנפילה הזאת. אתה מקבל עוד כוח. יש לי כנפיים, הן פשוט מחכות להתנעה. חד משמעית, זה יגיע".

לפני שהמירוץ הוזנק סיפר אודי ב"רצים למירוץ" ב-+12 כי את השנים האחרונות הקדיש כדי לפרנס את אמו. "אני משכיר דירה עם אמא שלי, אז תמיד צריך שתיכנס לי משכורת. אמא שלי ואני שותפים. אבא שלי גרוש מאמא שלי. אמא שלי ואני חיים לבד. אני צריך לעבוד, להרוויח כסף, ובין לבין ליהנות. כל חמישי עד מוצאי שבת אני מטייל במקום אחר, בין אם זה במדבר או בצפון. קורא לזה 'הרמת אמברקס', כשאתה מרים שנייה ועוצר לרגע מהלו"ז. יש לי גם רצונות אחרים, כמו לחסוך את הכסף שאני עושה ולהתקדם בחיים".

"השביל שלי עד גיל 30 זה להסתדר, להתקיים, להגיע לקרקע יציבה. מה שמעניין אותי כרגע זה לייצב את אמא שלי ואת אבא שלי, לא לשלוח אותם לזקנה לא יציבה. יש לי את סדר העדיפויות שקבעתי לעצמי עד גיל 30. זה הרבה מאוד משקל. תמיד הייתי האבא של הבית. אם לא 'המירוץ למיליון' לא הייתי מטייל. הייתי עובד, מייצב את המשפחה ומסדר הכל. אני אומר לעצמי - עכשיו זה הזמן שלי. לא של אמא, לא של אבא, לא של אף אחד. זה נטו שלי".