הזוגות החדשים ב"המירוץ למיליון" מתגלים מרגע לרגע כיותר ויותר מוצלחים. בין הבולטים שבהם יפתח רמון וליאור דבח, שהציוות ביניהם עשה להם רק טוב בתחרות - תוך כדי שהם לומדים להכיר אחד את השני לעומק, הם מתקדמים במשימות בקצב מצוין וגורמים אפילו לבני הזוג המקוריים שלהם לקנא מעט.
בדרך לאחת המשימות בדרום קוריאה, גילו יפתח וליאור כי שניהם איבדו את אבא שלהם כשהיו בני אותו גיל - תשע. אבא של ליאור נפטר מדום לב כשהיה בן 46. אבא של יפתח, אילן רמון ז"ל, נספה בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה כשהיה בן 48.
האובדן המשפחתי השפיע מאוד על חיי השניים, כולל על השירות הצבאי שלהם. יפתח שירת אומנם בפלס"ר צנחנים לצד חברו והפרטנר למירוץ סהר קורן, אך נמנע מלסכן את עצמו. "איבדתי את אבא שלי ואז את אח שלי גם. אמרנו: 'טוב, לא יהיה פה עוד קרבי' - אבל לא יכולתי שלא", סיפר יפתח לליאור, "אמרתי לאמא - תסמכי עליי, נמצא את הפתרון. לא אעשה עכשיו משהו מטורף. היא סמכה עליי וזה הסתדר. לא נכנסתי פעם אחת לעזה או לקו מבצעי שבאמת היה מסוכן. אם הייתי עושה את זה, אמא שלי הייתה מוציאה אותי באותו הרגע".
ליאור שיתף, "לא הייתי קרבי. רציתי להיות קרבי, אבל לא יכולתי. אבא נפטר, יש לי אחות אוטיסטית, אמא שלי לבד. הייתי צריך להיות בבית".
על אף האסונות המשפחתיים, יפתח משתדל שלא להיות מונע מפחד. "אתה יודע איזו גברת אמא שלי? הוצאתי רישיון לאופנוע כשהייתי בן 16. זה היה באותה שנה שאח שלי נהרג. אופנוע זה הדבר הכי מסוכן בעולם, אבל זה לא באופי שלנו לקבל החלטות מתוך פחד. בסוף, החיים חזקים יותר מהכל. אפשר להוציא מהם את המיטב. זה לא משהו שמתגברים עליו, זה לא נגמר, זה נשאר, אבל אתה לומד לחיות עם זה יד ביד, בצורה הכי טובה שאתה יכול".
ליאור חיזק: "זה הדבר. הוא קיים, הוא לא ילך, הוא לא יחלוף. צריך לחיות עם זה - לטוב, לרע, ללא נורא. זה המצב. צריך להשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה. עד כמה שזה נשמע משפט דבילי, זה משפט המפתח".
יפתח סיפר על קרן רמון שמפעילה תוכניות חינוכיות ברוחם ובדמותם של אילן, רונה ואסף רמון זכרונם לברכה, במטרה לפתח ערכים ויכולות שיסייעו לדור הצעיר להגשים את החלומות שלהם: "הקמנו עמותה שעוזרת לכל כך הרבה ילדים ומקדמת את החינוך לחלל. זה לא היה קיים לפני. אבא שלי טס כי רצה להחזיר את התחום הזה לארץ, כי אף אחד לא נגע בזה. הוא היה הראשון. אמא שלי פתחה את העמותה. היום קרן רמון עצומה. יש תוכניות בכל מקום בארץ, במלא בתי ספר, לכל הגילאים, שמתעסקות בחלל. אשכרה שולחים ניסויים לחלל וחוזרים. מבחינתי, זה הכי ממלא את הלב. קרה לנו משבר, אין ספק - זה לא לטובה, אבל זה גם לא לחינם. ההפך. יצאה מזה השפעה כזאת גדולה וטובה. יותר מזה לא יכולתי לבקש".