השאיפה למצויינות
אם תשאלו את ליקה ומריקה, בנות המשפחה - זה לא תמיד קל כל היום לרקוד. זה דורש הרבה ויתורים על חיי חברה, על סוגי אוכל ועל ההנאות הקטנות של החיים.
אם תשאלו את רוזנה, אם המשפחה - זה לא תמיד קל להיות בשליטה על החיים של כולם, להגביל, לחנך, לשאוף למצויינות ולדרוש אותה מהמשפחה שלך ומהסובבים אותך.
ואם תשאלו את בוריס - זה לא תמיד קל לחיות רחוק מהמשפחה שלך למרות שחיים את החלום, זה לפעמים מעייף והגעגועים קשים מנשוא.
עם ה"מטען" הזה אנחנו פוגשים את משפחת אודזיקדזה משפחה יוצאת גרוזיה. שגרה בבית רחב ידיים באשדוד.
ההורים, בוריס ורוזנה עלו לארץ לפני כ - 19 שנה עם האמא של רוזנה סבתא ליובוב. והשאירו את משפחתו של בוריס מאחור. אחרי שהגיעו לארץ נולדו להן שתי בנות - מריקה וליקה.
ההורים
בוריס ורוזנה מנהלים בית ספר מקצועי ללימוד ריקודים סלונים ולו 4 סניפים בכל הארץ.
בעבר היו ההורים רקדנים ואלופים בעצמם, היום הם מורים ומנהלים את בית הספר שלהם. הם מאמנים את הבנות שלהם לקראת תחרויות בארץ ובעולם.
בוריס, האב, הוא גם יושב ראש התאחדות הריקודים הסלונים בארץ.
הבנות
הבנות מריקה וליקה הן רקדניות שמופיעות ומתחרות בתחרויות בינלאומיות.
אורח החיים של המשפחה סובב כולו סביב הריקודים. וכפועל יוצא מכך הבית והבנות חיות תחת המשמעת והחינוך הקפדני כמו שהמקצוע ובעיקר אמא רוזנה דורשת.
ה"אני מאמין" של המשפחה
נכנסנו לבית שלהם והכרנו משפחה מיוחדת במינה, משפחה שמאמינה בהישגיות, הצטיינות, הצבת גבולות, כבוד לזולת ובעיקר בלרקוד לרקוד ורק לרקוד.