שמונה חודשים בלבד אחרי שילדה את בתה וחודשיים אחרי שאיבדה את אחותה הקטנה מפל שנרצחה בטבח הנורא של ה-7.10, בישרה מעיין אדם בשורות מרגשות: היא בהיריון נוסף. בריאיון לגיא פינס, חשפה אדם כי הבשורה המשמחת הפכה לחדשות מורכבות מאוד בגלל המצב וזה גרם לה לשקול האם להמשיך אם ההיריון.
בתור דמות ציבורית מוכרת, אדם דיברה לא מעט על הרצון להפוך לאמא. כשילדה את בתה הבכורה תבור, ההתרגשות והשמחה שהורגשה הייתה גדולה. לפני חודשיים, באסון הגדול של השבת השחורה, נרצחה אחותה הצעירה מפל, שיצאה לחגוג בפסטיבל ה"נובה", וכך הבשורה על ההיריון שהגיעה בהמשך החודש התערבבה עם תחושות אבל וצער קשות מנשוא.
הבשורות היו כל כך מורכבות, שאדם חשפה התלבטות משמעותית: "בימים הראשונים אפילו לא הייתי בטוחה שאני אשמור את ההיריון. הרגשתי שאני לא יכולה לשאת את עצמי או את המצב, אז בטח לא את זה, ושלא מגיע לילד הזה אמא מפורקת ורסיסים של בן אדם. שיספוג כל כך הרבה צער לאורך כל התקופה שבה יתחילו להתקיים חייו, אז ברגע אחד החלטתי שאני או באבל או בהיריון. הפסקתי להיות באבל ככל יכולתי ואני מרגישה יותר טוב. זה די הכריח אותי לבחור בחיים".
הספקת לספר למפל?
"אני עצמי לא ידעתי. לאורך כל השבעה הרגשתי שמשהו לא כרגיל, אבל ייחסתי את זה למצב הנפשי שלי, שאני במצוקה והגוף בסטרס וככה הוא מגיב. ביום שהודיעו לי שנמצאה הטבעת, שיתפתי חברה שכנראה הגוף שלי יותר בסטרס ממה שחשבתי והיא הלכה וקנתה לי בדיקת היריון. עשיתי ליתר ביטחון ובאותו יום הופיעו שני פסים".
איך הצלחת לנהל את הסערה הזאת בתוכך?
"המצלמה של 'מחוברים', שמאוד חששתי ממנה בהתחלה, היא כמו פסיכולוג. כל פעם שאני צריכה לדבר - אני פותחת אותה. להגיד שהצלחתי? אני לא בטוחה, אני עוד מרחפת מעל כל מה שקורה לי, לא ממש חווה את זה. עוד גדול עליי, אולי אני אתמודד עם זה אצל פסיכולוג עוד כמה שנים, בינתיים מטביעה את עצמי בעבודה. סימסתי למפל ראשונה, עוד לפני שסיפרתי ליובל, כי אני לא יודעת איפה היא. אני מנסה בקבר, בוואטסאפ, לשמיים. כל שמחה היא מפחידה כי אני זוכרת את מפל שהגיעה לבית חולים כשילדתי ועכשיו היא לא תבוא".
את מרגישה שהאבל הפרטי שלך שם אותך בחזית המאבק?
"יש לי התחבטויות. לפעמים אני רוצה להיות רק אחותה ולא דמות ציבורית, ולפעמים אני מאוד גאה במשימה שלי ובריקושטים ממנה. יש הרבה אנשים באבל, יש שותפות גורל רחבה, אבל אין איזה ספר שאומר איך להתנהל בסיטואציה הזאת ואני בוחנת איך אני מרגישה לגבי כל דבר שאני אומרת, איך מפל הייתה מרגישה, מה היא הייתה אומרת. זה כל כך הרבה רבדים של מורכבות שאנשים לא מבינים ואני גם לא מצפה מהם. אני מרגישה אהובה, מוערכת, שלכולם מאוד אכפת ממה שקרה למפל".